אפרופו מכתב התגובה שאילנה דיין קבלה. גם אני קבלתי משהו כזה כאן בבלוג

אתמול כאשר שמעתי את תגובת ראש הממשלה לאילנה דיין נבהלתי ולא רק בגלל שהרגשתי שאילנה דיין, וליתר דיוק לא אילנה דיין אישית, אלא אילנה דיין כאשת תקשורת, מאוימת על ידי ראש הממשלה. נבהלתי כי גם אני קבלתי תגובה דומה כאשר פרסמתי כאן בבלוג שלי שנשיא האוניברסיטה העברית לשעבר פרופ’ חנוך גוטפרוינד עשה לי פלגיאט (גניבה ספרותית) לעבודות שלי בהרצאת הפתיחה שלו בכנס הבינלאומי על איינשטיין בברלין ובספר שלו. אילנה דיין מפורסמת ותגובה כמו זו של ראש הממשלה לתחקיר שהיא עושה עליו למעשה לא תעשה לה כלום ולא תזיז אותה מהתפקיד שלה, וטוב שכך. לכן היא יכולה להקריא את התגובה לכל המדינה למרות שנכתב בה בהתחלה משפט שנועד להפחיד אותה: “מעניין אם אילנה דיין, שמתיימרת להיות אבירת חופש הביטוי, תביא את תגובתנו במלואה, ללא צנזורה”. אז אילנה דיין הביאה את התגובה במלואה. אבל אני לא יכולתי להביא את התגובה שקבלתי כאן בבלוג ביולי במלואה, כי אני גלי וינשטיין ולא מפורסמת כמו אילנה דיין. אבל למען האמת, התגובה שקבלתי משפילה ומלאה בהשמצות אישיות. כאשר נשיא אוניברסיטה מבצע גניבה ספרותית, אז מקובל שהוא לא משלם את המחיר ולא לוקח אחריות, כי הוא בעל עמדה. מי שמשלם את המחיר הוא זה שגנבו ממנו. ראיתם מה קרה באקווריום של ביבי? סלקו את “הקורבנות”. זה הביביזם. אז אחרי שאני שילמתי את המחיר על הגניבה הספרותית, אני אביא לכם את התגובה שקבלתי. בתגובה נכתב בתחילתה משפט ההפחדה: “אני יודע שלא תפרסמי את התגובה הזו כי את מצנזרת תגובות שלא מוצאות חן בעיניך…” והיא משקפת את הביביזם שחדר גם לאקדמיה, במקרה הזה חדר לאוניברסיטה העברית

%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%942