ממצאי מחקר באוניברסיטה העברית: בראש הפירמידה יש הרבה גברים בינוניים

האוניברסיטה העברית פרסמה בפייסבוק את הפוסט הבא

פרנקל

הערה: מיכל פרנקל היא פרופסור. אבל בפוסט היא מוצגת ללא דרגת הפרופסור כי יש נטייה להציג נשים ללא דרגת הפרופסור

נשים שמגיעות למעלה הן נשים חזקות ולאו דווקא נשים שהן “כוכבות על”. פרופ’ סיגל אלון מאוניברסיטת תל אביב נתנה לפני פחות מחודש את שלושת הקריטריונים להצלחה באקדמיה ולקבלת משרות באוניברסיטה

מזל

פרופ’ סיגל אלון, “המתכון החמקמק: המרכיבים הדרושים להצלחה אקדמית. כנס פיתוח קרירה, מעברים”. ספריית מדעי החברה, אונ’ תל אביב, 20 ביוני 2019

לפי הקריטריונים האלה לא יכולה להיות “כוכבת על” במשרות גבוהות. הקריטריונים הם: מזל, אופי ואישיות (שהם מוסכמים על המערכת) ומשהו שמסתיים ב”יאליזציה”. מילה שמסתיימת ב-“יאליזציה” לא קשורה למספר פרסומים ואיכותם, לא קשורה להישגים אקדמיים וגם לא קשורה לפרסום עולמי. אז אולי הכוונה היא לכישרונליאזציה? גם לא. אחרי בדיקה מעמיקה התברר שמדובר ב“סוציאליזציה”, יכולת חברתית ויכולת להתנהג בהתאם לקודים חברתיים אקדמיים

 ומה לגבי הטיעון של פרופ’ פרנקל לפיו “בראש הפירמידה יש הרבה גברים בינוניים”? זה נכון שלרוב מעדיפים גברים עלפני נשים למשרות. ואם הקריטריונים להצלחה באקדמיה ולקבלת משרות באקדמיה הם הקריטריונים שלמעלה, אז בראש הפירמידה יש הרבה גברים בינוניים

דוגמא שהיא מצלצלת בטונים צורמים במיוחד היא התכנית למדע וטכנולוגיה באוניברסיטת בר אילן. בתכנית הזו מתקבלים למשרות סגל אקדמי רק גברים. בתכנית יש אישה אחת שהיא בתפקיד של עמית הוראה/מרצה מן החוץ, שזו דרגה נמוכה כיאה לנשים. אולי זה נובע מצרות אופקים או סתם מגינופוביה או ממיזוגניה. בהתאם למסורת של קבלת גברים למשרות בתכנית, לאחרונה התקבל למשרת סגל אקדמי דוקטור שיש לו כשלושה פרסומים אקדמיים. זה מצב בלתי מתקבל על הדעת. אבל לאור הקריטריונים שפרופ’ אלון נתנה בהרצאתה (מזל, אופי ואישיות מקובלים ויכולת להסתדר חברתית), אם למועמד אין כמעט פרסומים והישגים אקדמיים זה בכלל לא משנה. מנקודת המבט של התכנית בבר אילן העיקר שהוא יהיה גבר. אחר כך, חשוב שמבחינה חברתית הוא יהיה מקובל ושיהיו לו אופי ואישיות מתאימים