מאמציו של פרופ’ סם שוובר לסדר לי שיוך מוסדי

תרגום של הפוסט שפרסמתי כאן בבלוג אתמול באנגלית

מרכז אדלשטיין להיסטוריה ופילוסופיה של המדע מארח כנס לזיכרו של פרופ’ סם שוובר בין ה-5 ל-6 ליוני, 2019

פיינמן

פרופ’ שוובר היה אדם במיוחד נחמד ונעים ומדען מהשורה הראשונה. אני הכרתי אותו הרבה שנים. ב-2008 הוא פרסם ספר נהדר על איינשטיין תחת הכותרת איינשטיין ואופנהיימר, המשמעות של הגאון. חלקים גדולים בספר עוסקים באינטראקציה שבין איינשטיין ואופנהיימר תוך ששוובר משווה ביניהם. הם נפגשו לראשונה ב-1932 כאשר איינשטיין ביקר בקלטק (עמוד 265). היו להם “גישות ועמדות שונות בתכלית בנוגע להימנעות ממלחמה ולבקרה על הנשק הגרעיני” (עמוד 70). בסתיו 1947 אופנהיימר הפך למנהל של המכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון ופרופסור לפיסיקה שם, הוא ואיינשטיין הפכו לקולגות (עמוד 271). “לאיינשטיין ואופנהיימר היו דעות חלוקות בכל שנוגע לאיחוד [תורת איחוד שדות] … הם היו מחויבים למטפיזיקה שונה” (עמוד 253). מעל לכל, הספר עוסק בשלום ומניעתה של מלחמה גרעינית

פרופ’ ימימה בן-מנחם מפילוסופיה של המדע באוניברסיטה העברית היא אחת הדוברות ב”כנס המיוחד לזכרו של סם שוובר”. להלן אביא לכם את הסיפור כיצד לפני כמעט עשר שנים פרופ’ סם שוובר ניסה לחפש דרך לשכנע אותה לסדר לי שיוך, או לאוניברסיטה העברית בירושלים או למכון ון ליר

הכל החל כאשר ביוני 2009, בדיוק לפני עשר שנים, מוזיאון המדע בירושלים אירח את הכנס השנתי של האגודה להיסטוריה ופילוסופיה של המדע. באתי לכנס ואז חוויתי את הפחד מספר אחד של כל אחד שנמצא באקדמיה

זו הייתה שעת צהריים וכל החוקרים שעבדו בתחום בארץ ישבו יחד בחדר צפוף במוזיאון למדע בירושלים ודנו בהווה ובעתיד של ההיסטוריה והפילוסופיה של המדע. הדיון התרחש במעגל גדול כאשר פרופסורים בכירים ישבו במרכז החדר והביעו את דעתם. האספסוף (כלומר, הדוקטורים הזוטרים והסטודנטים) ישבו במעגל הגדול והקשיבו

כולם תפשו את מקומם והדובר הראשון, פרופ’ מנחם פיש מאוניברסיטת תל אביב הדגיש את החשיבות של התחום. אחריו דברו עוד שני פרופסורים בקצרה, כאשר הם מציינים שהיסטוריה ופילוסופיה של המדע עלולה לחוות זמנים קשים ואז הדוברת הרביעית הייתה פרופ’ ימימה בן-מנחם. היא התחילה לדבר. היא ישבה על כסא במרכז החדר וכולם הביטו עליה והיא התנהגה כמו נסיכה מתנשאת כי היה לה תפקיד גבוה. ואז פתאום היא התחילה להיטפל אלי והיא דברה נגד המחקר שלי. היא הרגישה שמותר לה לעשות את זה והיא לא חשבה שיש משהו לא בסדר עם זה. זו הייתה חוסר רגישות מחולטת. היא ידעה שבאותו הרגע האמינות שלי תיפגע כי היא פרופסור בכירה. למרות זאת, היא החליטה לפתוח כנגדי במסע הכפשות ונראה שהמטרה קדשה את האמצעים

כל המומחים בתחום ישבו לגמרי בשקט והקשיבו למוצא פיה. באותם רגעים היא קבלה את מירב תשומת הלב. היא דברה בשטף והחלה לומר שהנטייה שלה היא לפילוסופיה ולתרבות, אבל ישנו תחום נוסף היסטוריה של המדע. הוא אמנם לגיטימי, אבל הוא לא הנטייה שלה. ואז היא לעגה לי: “הנטייה שלי היא לא היסטוריה של אדם אחד, כמו למשל, מה שגלינה עושה עם איינשטיין, ביוגרפיה של אדם אחד”. וחשבתי לעצמי, או ואווי, סיימת כבר? לא יכולתי להפציר בה: די כבר! באקדמיה, סותמים לדוקטורים הזוטרים את הפה. לכן מאוד חששתי. אף אחד שם לא עזר לי ולא ניחם אותי

היא המשיכה לומר: “גלינה עוסקת באיינשטיין בצורה לא מדעית”, ואז היא סיימה בפתאומיות את ההערות שלה באומרה שאני עוסקת באיינשטיין אבל לא במדע שלו. לומר את זה זו התגלמות הרשע כי עובדתית זה לא נכון. נפלתי טרף להאשמות שווא. אנשים הקשיבו וקיבלו את מה שהיא פיברקה להם. הערך העצמי שלי היה ברצפה, והרגשתי שאין לי עתיד בתחום בישראל

מאוחר יותר, שמעתי את המשפטים האלה (“לא הנטייה שלי מה שגלינה עושה עם איינשטיין, ביוגרפיה של אדם אחד”, “גלינה עוסקת באיינשטיין בצורה לא-מדעית”, “גלינה עוסקת באיינשטיין אבל לא במדע שלו”) מהדהדים בראש שלי כאילו הם נאמרים על ידה וגם על ידי פרופסורים בכירים אחרים בתחום

ניסיתי למזער את הנזק ורעשי תלונותיי נשמעו במהלך השנים בקול רם וברור. בדיעבד, הייתי כל כך נאיבית ופתיה. פרופסורים בכירים חושבים שדוקטורים זוטרים הם לגמרי בכיס הקטן שלהם והם חושבים שמותר להם הכל. היא עשתה את הדבר הנורא ביותר שפרופסור בכיר יכול לעשות לזוטר שמנסה לשרוד בשוק עבודה אקדמי שאין בו שום ביטחון. אני באמת הרגשתי שהסיכוי האחרון שלי למצוא משרה חמק מהידיים שלי

אריה2

בדיוק שנה אחר כך, ב-2010 פגשתי את פרופ’ סם שוובר מאוניברסיטת ברנדיס, בוסטון (וגם פרופסור אורח באוניברסיטה העברית בירושלים) בכנס השנתי הבא של האגודה להיסטוריה ופילוסופיה של המדע. בעודי מדברת איתו, הוא הציע שאבקש מפרופ’ בן מנחם שיוך עבורי, או באוניברסיטה העברית או במכון ון ליר בירושלים. הוא אמר לי: “היא מאוד מקושרת באוניברסיטה העברית בירושלים ואני בטוח לגמרי שהיא תעשה זאת למענך”. והוא עמד שם במסדרון הארוך במוזיאון, עם רעמת השיער הלבנה שלו והמבט הנחמד, והוא המשיך לומר לי את זה שוב ושוב: תבקשי ממנה, אני בטוח שהיא תעשה זאת למענך, זה רעיון טוב, וכולי. הוא באמת ובתמים ניסה לעזור לי

נתתי לה עוד הזדמנות והוצאתי לי מהראש כל מחשבה שלילית. עשיתי זאת רק למקרה שבשנה הקודמת היא אולי פלטה כמה מילים עלי שיתכן שהיא מתחרטת עליהן עכשיו. ב-13 ליוני, 2010, כתבתי לה מייל ואמרתי לה על ההצעה של פרופ’ שוובר. יתכן שפרופ’ שוובר כבר דיבר איתה על כך מיקודם בכנס. בכל אופן, ב-14 ליוני, 2010, היא ענתה לי: “אני אביא את בקשתך לוועדה ואודיע לך”. נחשו מה קרה? שום דבר לא קרה. אף פעם לא קבלתי שום דבר מירושלים

ימימה

4 thoughts on “מאמציו של פרופ’ סם שוובר לסדר לי שיוך מוסדי

  1. גלי, אפשר להבין את הכאב העצום שלך. אבל מהתמקדות בהיסטוריית המדע של איינשטיין עברת
    להתמקד בהיסטוריית התעסוקה של ווינשטיין. בין התקופה של 2009 לבין 2018 פרסם יובל נוח הררי שלושה ספרים , החורגים מתחום התמחותו הרשמי
    כהיסטוריון של תקופה מסויימת.

    אולי גם לך כדאי לנסות לכתוב מתוך הידע שלך על איינשטיין על מצבים הנוגעים לאנושות של ימינו ושל העתיד. למשל פילוסופיית האי מלחמה שלו , הרקע ומשמעותה לעתיד. לא חבל לבזבז את יכולת הכתיבה שלך על מה שהיה לפני 10 שנים??

    • פרסמתי שלושה ספרים ואני רוצה לכתוב עוד ספרים.
      יובל נח הררי הוא גם מרצה, גם מזמינים אותו לכנסים, מעריכים אותו בארץ, הוא גם לוקח חלק בחיים האקדמיים בארץ. ואני בניגוד אליו מוחרמת, לא לוקחת חלק בחיים האקדמיים בארץ, לא מזמינים אותי אף פעם להרצות, בדיוק להפך, בארץ בזים למחקר שלי ובזים לי (זאת בניגוד למצב בארה”ב ובחו”ל). וכל עוד אני אהיה מוחרמת ואף אחד בארץ לא ירצה לתת לי להרצות ולא יעריכו את העבודה שלי ואני לא אהיה חלק מהחיים האקדמיים בארץ (ויותר מזה זה גם משפיע על דעות של אנשים מחוץ לאקדמיה), אז אני אמשיך לכתוב על התעסוקה של גלי וינשטיין ואני אחשוף עוד ועוד פרטים. ביום שאנשים באקדמיה יבינו שאי אפשר להשאיר מישהו בלי שום תעסוקה בכלל ומחוץ לחיים האקדמיים, אני גם כן אפסיק לכתוב על התעסוקה שלי ואני אמחוק את כל הפוסטים שקשורים בנושא.
      ומי שרוצה לקרוא על ההיסטוריה של אלברט איינשטיין והתורות שלו מוזמן לקרוא את 400 הפוסטים באנגלית שפרסמתי ב
      Quora.
      https://www.quora.com/profile/Gali-Weinstein
      כך שלא הפסקתי לכתוב על איינשטיין

  2. Pingback: טיעון החור בפילוסופיה של המדע במרכז אדלשטיין באוניברסיטה העברית – My Albert Einstein Posts

  3. Pingback: טיעון החור בפילוסופיה של המדע במרכז אדלשטיין באוניברסיטה העברית | My Albert Einstein Posts

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s