מוזיאון איינשטיין – האוניברסיטה העברית ירושלים

שמעתם בטח את החדשה המרעישה שהממשלה אישרה הקמת מוזיאון איינשטיין בירושלים. הרעיון הוא נהדר כי סוף כל סוף ילמדו את המורשת של המדען הדגול: ילדים מבית ספר יבואו לשמוע הרצאות על איינשטיין, יבקרו ויראו מקרוב את הכתבים המקוריים של איינשטיין; הם יצפו בסרטים והסברים על המהפכה בפיסיקה של תחילת המאה ה-20; ילמדו על האנטישמיות בגרמניה של תחילת המאה ה-20 באמצעות הסברים ואמצעים ויזואליים אודות האנטישמיות שאיינשטיין עבר ויהיו עדים מקרוב לכך שתורת היחסות  שלו הואשמה כ”פיסיקה יהודית”; בנוסף, המסורת והאידיאלים שלו לשלום, פציפיזם ושלום עם הערבים ילמדו ויחשפו לקהל הרחב. סטודנטים יבקרו במוזיאון והמוזיאון יביא תיירים לירושלים ולמדינת ישראל.

הבעיה היא שהוחלט שהמוזיאון יוקם בצורת הראש של אלברט איינשטיין. כלומר, כל מה שבמוזיאון יהיה בתוך ראשו של איינשטיין: המסמכים המקוריים – ההצעות שלו לשלום עם הערבים, כתבי היד שבהם הוא הסביר את תורת היחסות וכתב משוואות ש(כמעט) אף אחד לא מבין, מכתבי אהבה שכתב לנשותיו וגם לפילגשותיו.

אני אנתח את הנושא מבחינה אומנותית, שהרי יש לי תואר ראשון באומנויות. עזבו את ההשכלה שלי במדעים ובהיסטוריה של המדעים. נתמקד בפן האומנותי של המוזיאון. תארו לכם שהייתם נכנסים למוזיאון: הייתם נכנסים דרך הפה ומביטים דרך חלונות העיניים או הנחיריים. ואם נדקדק בפרטים ונוסיף את המקטרת כמרפסת, או אז תוכלו לעמוד שם בפינת העישון (בתנאי שיהיה מעקה כמובן) ולעשן (כמו איינשטיין בדיוק).

ואז יבואו החרדים ויאמרו על צורת הראש של היהודי הגדול (שהיה דרך אגב חילוני גמור): “לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה”. והנה בעיה נוספת בעיר הקודש שקשורה במוזיאון בצורת ראשו של אלברט איינשטיין. כזכור מוחו של איינשטיין הוצא בנתיחה ונגנב ללא רשותו בגלל תאוות בצע ומחקר של כל מיני גורמים. בנית מוזיאון בצורת ראשו של המדען הדגול עלולה לעורר קונוטציות למוחו הגנוב:

המסעית = משאית (מסע).

 

Advertisements