היום בו אינשטיין נפטר: לייף משחרר תצלומים נדירים

היום בו אינשטיין נפטר: לייף משחרר תצלומים נדירים (לחצו על הכותרת לתצלומים)

רלף מורס עבד כצלם עבור לייף במשך עשורים. זריר וקליל רגליים בדיוק כפי שדרוש מצלם עיתונות. הטלפון צלצל בביתו בבוקר של ה-18 לאפריל 1955 והעורך של לייף אד תומפסון שאל אותו, יש לך מצלמה איתך? מורס כהרגלו ענה: “כמובן שכן”. “אלברט אינשטיין”, אמר אד, “נפטר”. מורס קפץ ממקומו, חטף את המצלמה שלו וזינק למכוניתו. הוא נהג 90 מייל דרומה הישר לפרינסטון כדי לראות מה הוא יכול למצוא. מורס צילם את מעבר ארונו של אינשטיין בטרם הוא עבר קרמציה ב-18 לאפריל, 1955. לאחר ביצוע הנתיחה שלאחר המוות, גופתו של אינשטיין הועברה במהירות לבית הלוויות ומשם למשרפה בטרנטון אשר בניו ג’רסי, לביצוע טקס קצר ולקרמציה. מורס היה שם.

היום מורס בן 92 והוא צלול כתמיד. לאחרונה הוא ישב במערכת לייף ושיתף אנשים במערכת בזיכרונותיו מאותו יום בחודש אפריל, היום בו הוא הביט בתמונות שאותן הוא צילם ואיש מאז לא ראה אותן. מיד תבינו גם מדוע הן לא פרסמו.

מורס מגיע לבית החולים של פרינסטון

אינשטיין נפטר בגיל 76 בבוקר של ה-18 לאפריל בבית החולים של פרינסטון. הפתולוג של פרינסטון הסיר בניתוח את מוחו לשימור ומחקר. סיפור מוח של אינשטיין סופר כאן.

“אינשטיין נפטר בבית החולים של פרינסטון” נזכר מורס, “ולכן קודם כל נסעתי לשם. אבל היה שם כאוס שלם – כל כך הרבה עיתונאים, צלמים, סקרנים שהתגודדו מסביב בחוץ, במה שהיה באמת בית חולים קטן באותה תקופה”. מורס אמר לעצמו, “שכח מזה”, והוא התקדם הלאה לעבר הבניין שבו היה משרדו של אינשטיין.

מורס מגיע למשרדו של אינשטיין

מורס קנה ארגז בקבוקי סקוץ’ כדי שיוכל לתת לאנשים (למעשה לשחד אותם כדי שיאפשרו לו לצלם). אף אחד לא היה בבניין מלבד מפקח אחד. מורס הצליח לשחדו עם בקבוקי סקוץ’ והוא פתח לו את משרדו של אינשטיין. מורס צילם כמה צילומים. הוא צילם את ניירותיו האישיים של אינשטיין, את המקטרת שלו וחפציו במשרדו בפרינסטון בבוקר של ה-18 לאפריל, 1955.  

מורס נוהג לבית הקברות ומשם לטרנטון

“נהגתי לבית הקברות בניסיון למצוא היכן יקברו את אינשטיין”, נזכר מורס. “אולם היו שם המוני קברים שנחפרו באותו היום! ראיתי קבוצה של אנשים שחופרים קבר, הצעתי להם בקבוק [מבקבוקי הסקוץ’] ושאלתי אותם אם הם ידעו משהו. אחד מהם אמר, ‘הוא לא הולך להיקבר. הוא הולך לעבור קרמציה בעוד עשרים דקות, בטרנטון!’ זה בערך עשרים מייל דרומית לפרינסטון, אז נתתי לאנשים האלה את מה שנשאר מהארגז של הסקוץ’, קפצתי למכונית שלי, ונסעתי לטרנטון ולקרמטוריום בדיוק לפני שחבריו ומשפחתו של אינשטיין הגיעו”. מורס הצליח להגיע ולצלם את בנו של אינשטיין הנס אלברט, את מזכירתו הנאמנה הלן דיוקס, שתי נשים לא מזוהות וחברו ד”ר גוסטב באקי, שמגיעים לקרמטוריום בטרנטון בשעות אחר הצהרים של ה-18 לאפריל, 1955.

גופתו של אינשטיין מועברת מבית החולים לבית הלוויות – לייף, תצלום רלף מורס.  ראו כאן.

מורס היה הצלם היחיד שעמד שם. והיה ברור שאם יש צלם אחד אז הוא מלייף, אומר מורס. הנס אלברט שאל את מורס לשמו. פרט זה מן הסתם יהיה משמעותי ביותר כאשר לייף ירצה לפרסם את התמונות בו ביום.

לאחר תום הטקס חבריו ומשפחתו של אינשטיין הלכו למכוניות. הטקס היה קצר מאוד: חברו של אינשטיין, אוטו נתן, כלכלן מפרינסטון והאחראי על עזבונו, קרא כמה שורות מאת המשורר הגרמני הדגול גתה. מיד לאחר הטקס, גופתו של אינשטיין עברה קרמציה. אפרו פוזר מאוחר יותר באזור ובאדמת המכון ללימודים מתקדמים של פרינסטון.

מורס מתקדם לעבר ביתו של אינשטיין ומשם למערכת לייף

אחר כך, מורס עקב עם החברים והמשפחה של אינשטיין בעת ששבו לביתו של אינשטיין ברחוב מרסר 112 בפרינסטון, שם חי במשך 20 שנה.

מורס צילם את כולם נכנסים לבית במרסר 112 ומיד נסע למשרדי לייף במנהטן לאד תומפסון, העורך של לייף. אד אמר למורס, “ראלף, שמעתי שיש לך חתיכת משהו בלעדי”. ומורס אמר לו, “כן, אני אכן חושב שיש לי”. ואד ענה למורס, “ובכן אנחנו לא הולכים להריץ את זה”.

מורס השתומם ולא יכל להוציא מלה מהפה מרוב תדהמה. ואז התברר שבנו של אינשטיין, הנס אלברט, התקשר למערכת בזמן שמורס היה בדרכו למנהטן עם החומרים הבלעדיים. הנס אלברט ביקש שלא יפרסמו את הסיפור והתצלומים. הוא ביקש שיכבדו את פרטיות המשפחה בעודם מתאבלים. לכן אד החליט לגמור עם הסיפור. וכך נראה היה שהתצלומים לא יראו אף פעם אור יום ולא יפורסמו. ככל שהזמן עבר מורס שכח מהם ועבר הלאה לנושאים חדשים.

נראה שלאחרונה, לפתע פתאום, מורס נזכר בתצלומים והנה הם מופיעים עתה באתר של לייף, 55 שנים מאוחר יותר. למעשה, מורס כותב שאף אחד מילדיו של אינשטיין אינם עוד בחיים וגם לא ילדיו החורגים, כי נכדו הביולוגי האחרון נפטר ב-2008. יש לו אמנם נינים חיים, אבל, סבור מורס וכנראה סבורים גם במערכת לייף, שאין כל סיבה למנוע את פרסום התצלומים. מה דעתכם?

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s