כנס רוחניות השני: רעיונות פוסט פמיניסטיים ופסט פוד של הרוח

כנס רוחניות השני: רעיונות פוסט פמיניסטיים ופסט פוד של הרוח

אתמול הייתי בכנס רוחניות. אני יותר באה מעולם המדע מאשר הרוחניות. למרות שאת הדוקטורט שלי עשיתי בעולם שמשיק לשניהם. אבל משום מה עולם המדע מדבר אלי יותר. למרות זאת אילו היו שואלים אותי במה אני מאמינה יותר? הייתי אומרת: לא יודעת. לפעמים ישנן תופעות רוחניות שהן אמיתיות ואני לא מבינה אותן. אין לי הסבר עבורן. ישנם צירופי מקרים. מישהו יכול לחזות לך את העתיד בדיוק. או לא פעם אני חושבת על מלה ובדיוק רואה שלט בחוץ שעליו כתובה המלה שעליה חשבתי הרגע ממש. ואין לי הסבר לתופעות האלה. המדע לא יכול לתת לכך הסבר. מאידך, למרות שאני יודעת שמשוואות רבות במדע עובדות ואפילו עובדות מצוין ובמדויק, אני לא פעם שואלת את עצמי: האם באמת היה מפץ גדול? אולי היה משהו אחר. אנחנו לא יכולים להיות בטוחים מה היה לפני מיליארדי שנה וניתן רק לשער. ולעולם גם לא נדע את התשובה בוודאות. יש לנו משוואות, חוקים שאנחנו עצמנו הגינו אותם והם עובדים למשל על לווינים, על כדורים ועל עוד חפצים כאן על כדור הארץ ובמעבדות. אנחנו מנסים לפתור משוואות ולבנות מודלים ולשער מה קורה אי שם. בדרך כלל בונים מודלים ארציים במעבדות. למשל, חור שחור ממטא-חומרים שיחקה את החור השחור ה”אמיתי” אי שם בחלל. לכן גם המדע מוגבל. אנחנו יודעים איך לשלוח לווין, איך ליצר תנור מיקרוגל, איך לבנות מטוס. אבל בכל שנוגע להסבר תופעות קוסמיות, הסבר תופעות בעבר, מחשבות על חורים שחורים וחורי תולעת… רב הנסתר על הידוע ומתחילות ההשערות, הספקולציות ומתנהלים הוויכוחים.

אתמול היה יום האישה. אני לא מבינה הרבה בלימודי מגדר אקדמיים. לכן הלכתי לשמוע את ההרצאות בתחום בכנס הרוחניות. להלן הרצאתה של ד”ר הגר להב. אחר כך הרצאתו של פרופ’ עוז אלמוג על הפסט פוד של הרוח.

גלי מקשיבה להרצאה מאת ד”ר הגר להב: אמוניות חילונית ככלי פמיניסטי

דבר ראשון שמעתי את המושג פמיניזם דתי. דהיינו, הוגות פוסט חילוניות שדורשות להתייחס לאמונה באופן מודרני. מתנגדות לאמונה שאלוהים הוא… (אמרנו “הוא” סימן שהוא גבר נכון?) הן שואלות את השאלה: איך לשנות את המונותיאיזם כך שיתאים לנשים באופן כזה שיכבד נשים. אני חייבת לומר, שבמבט ראשון הדבר נראה לי תמוה, בייחוד אחרי ששמעתי לפני כארבעה חודשים את הרצאתו של אלי ישי בועידת הנשיא… (נראה לי שהגר לא שמעה. לו היא הייתה שומעת, היא הייתה מבינה שאין סיכוי).

הגישה החילונית דוגלת באמונות חילוניות. ההוגות החילוניות קוראות לכולנו: נשים, הקשר שלנו עם הנשגב צריך להיות במרכז הקשר שלנו – כלומר, הקשר הזה מצוי בעצמנו ולא בטקסט קדוש כלשהו. הטקסט במילא נכתב על ידי גבר, והוא מתאר את הקשר עם הנשגב מנקודת המבט של הגבר. לא מתאים לכן לנשים.

לעומתן ישנן הפמיניסטיות הדתיות שטוענות: נשים יקרות, האמונה בכוח עליון היא בעלת פוטנציאל פמיניסטי עצום. זאת אם רק נדע איך להשתמש בה. ומדוע היא כה חשובה? ולו רק בגלל שאנו חיים בתוך חברה פטריאכלית. חברה זו גובה מאיתנו נשים יקרות מחיר כבד, וגם מהמדכא, הגבר כמובן. אבל נתמקד בנשים.

קודם כל ישנו אובדן תחושת הערך העצמי של נשים בתרבות פטריאכלית. זה משתקף בסיפורים כמו סינדרלה, שמעבירים לנשים מסר ברור מאוד: פסגת משמעות חייך היא במשפחה, בעל וגידול ילדים ובעיקר בחיפוש אחר הנסיך. זהו מסר הרסני, כי הוא מעודד את תופעת הקורבן. האישה מקריבה את העצמיות שלה על מזבח המשפחה והבעל. הסובייקטיביות של עצמנו היא משנית לנוכח המשפחה והבעל. רגשות האשמה עולים, כמה אני לא בסדר שאני רוצה להיות עצמאית. רגשות אלו הם כמעט בלתי נמנעים.

כיצד אפשר להיאבק כנגד כוח תרבותי כזה שמעביר את המסר הפטריאכלי? ההגנה על הנשים שאמורות להתנהג היטב לפי הקוד הפטריאכלי ומתנגדות לו היא בעייתית, זאת בייחוד לנוכח זה שהמדינה היא גם תוצר של רעיונות פטריאכליים. ולכן הגנה מתוך ביקורת המדינה, כאשר אנחנו הנשים איננו מבודדות: האני לא יכול לעמוד מול התרבות וגם המדינה לא יכולה לעמוד מול הסובייקט שמתנגד לכוח הפטריאכלי.

בשנות ה-70 הנשים האמינו באחווה נשית, אבל הרעיון נכשל לנוכח חוסר היכולת של רעיון זה להוות כוח נגד לכוח הפטריאכלי. ואז תיאולוגיות פמיניסטיות המציאו את רעיון האל, שבעזרתו יוכלו להלחם בפטרריאכליות, כדי שנוכל להיות חופשיות. כלומר, הפרויקט הפמיניסטי מחפש דרך ליצירה מחדש. איך צריך להמשיג מחדש את הכוח העליון כדי להשתמש בו ככוח הנגד לתרבות הפטריכאלית? איך נשתמש במושג חדש זה באופן כזה שנעצים אותו? התשובות צמחו מתוך התרבות הנוצרית.

אולם ביהדות עדיין לא התחלנו לחשוב על רעיונות כאלה. עדיין לא התחלנו לחשוב על רעיונות פוסט פמיניסטיים כאלה – פרויקט פיתוח פוסט חילוניות שכזה בכיוון אמונויות (מלשון אמונה) יהודיות חילוניות, ששואף לקשר בין רעיונות חילוניים לרעיונות מסורתיים יהודיים כדי ליצור חברה צודקת הוא בתחילת הדרך.

ואני שואלת, האם הוא בכלל אפשרי בחברה בה יש לנו את אלי ישי וחבורתו שקובעים לנו את החיים?… מצד אחד נלחמים בגברים כאלה מצד שני הם חוסמים אותנו.

גלי מקשיבה להרצאה של פרופ’ עוז אלמוג על פסט פוד של הרוח

רוחניות היא אוסף אמורפי של עיסוקים: קריאה בקפה, פסטיבלי שאנטי, מוזיקה ניאו-חסידית, עליה לקברי צדיקים של הרבי נחמן וכל מיני תופעות, שאין ביניהן קשר או יש והן תופעות מופלאות. יש לתופעה גם היבטים מטרידים, עליהם ידובר מיד. כיצד ניתן להגדיר את הניו אייג’? בויקי מגדירים אותה כשלל תורות המתארות תורות פסיאדו מדעיות. מעין דת. אולי דת חילונית.

ניתן להגיע למספר מרכיבים שחוזרים על עצמם:

1)     אלטרנטיבה לחשיבה מדעית, שהיא אולי נעשתה דיקטטורית. זוהי חשיבה אנליטית בעיקרה. לכן ישנו הרצון לחזרה לעולם הלא רציונאלי, הלא ארצי, הרגשי.

2)     קריסת עמוד האש של הציונות. הדת האזרחית הציונית מאבדת מאחיזתה. לתוך הואקום הזה צריך להיכנס משהו ולכן נכנס דבר חדש. נכנסים מקורות קמעים – יהדות קמאית או פסטיבלים למיניהם – במבלה ודומיהם, שמחליפים את ריקודי ההורה המסורתיים.

3)     הניו אייג’ הוא תגובת נגד לעולם האורבאני, המטרופולין המתועש. את האבן והבטון מחליפה למשל הבוץ. אנשים מחליפים את המתועש באמיתי ועוברים לטבע ולמושב. את הקולה מחליפים באוכל טבעי, אורגאני. הניו אייג’ הוא תרבות אינסטנט – רוצים לטעום דברים חדשים, הניו אייג’ הוא כך ג’נק פוד תרבותי. בורחים מג’נק פוד מתועש לג’נק פוד תרבותי. השאלה היא מהו המינון של הרוחניות.

4)     הספר. פעם קראו ספרים. היום יש לנו דור שלא קורא ספרים. ולכן מחליפים את הספרים בניו אייג’ של האדם הפשוט. אנו עדים לקריסת ההשכלה, אלמנט דקדנטי. כאשר יש לנו בתרבות שלנו כל כך הרבה ידע ומידע, כלומר, עודף מידע ואנשים לא קוראים ספרים, זה מחייב ללכת על האינסטנט. יש לכן משהו מסוכן, שטחיות.

5)     פסיכולוגיזם. פשטנות של הפסיכולוגיה: נולדים כל מיני מאמנים אישיים. הניו אייג’ הוא מין ילד משותף של פרויד והמהרישי. זהו חיפוש גאולה לטרנספורמציה אישית.

6)     הניו אייג’ הוא גם ההפך, תגובה לתרבות האינסטנט: הוא תגובה לצרות שלנו, לפיטורין, לאסונות ולגירושין. היום האדם נחשף לכמות אסונות בחודש יותר משנחשף במשך כמה שנים. הניו אייג’ הוא לכן תשובה לאלה שלא מצליחים להשיג את מבוקשם, שלא מצליחים לקבל תשובה בקפיטליזם הדורסני. הוא סוג של מיצוי ותוצאה של עודף מידע.

7)     רפואה. מנסים לשלב רפואה אלטרנטיבית עם רפואה. הרוחניות היא אכזבה מהרפואה המודרנית. הייתה ציפייה שאולי הרפואה המודרנית יכולה להביא את האנטי אייג’ינג, והפניה לרוחניות היא לנוכח הפחד מהמוות. כאשר הרפואה לא פותרת בעיות אז הולכים לקברי צדיקים.

8)     מיצוי מסוים לריגושים. חברה שלא יכולה להנות הולכת למיסטיקה. אופנת רטרו ואנטי מסחור. חיבור בין אוכלוסיות שבעבר היו מנותקות, דתיים וחילוניים, בין אנשים שבעבר השקפותיהם היו שונות. הניו אייג’ היא חסידות חילונית, דומה לחסידות הדתית. חב”ד במידה רבה זה פסט פוד של היהדות.

את העולם המודרני יצרו בעיקר המדע, הטכנולוגיה והמשפט. אסור לקבל הכל בלי היררכיה של ידע באמת, מסכם פרופ’ אלמוג.

אולם כמו שכתבתי בתחילת מאמר זה, רב הנסתר על הידוע בעולם המדע ולכן ישנם חלקים רבים במדע שהם לא “ידע באמת”, אלא ידע משוער. לא ניתן לדעת מהו “ידע באמת”.

Advertisements

One thought on “כנס רוחניות השני: רעיונות פוסט פמיניסטיים ופסט פוד של הרוח

  1. הוא ידיעת האדם את עצמו.

    מבחינה זאת, המדע המודרני, נמצא בפיגור עמוק אחרי תרבויות עתיקות מסוימות.

    רק בעשר, עשרים השנים האחרונות, חקר התודעה התחיל לתפוס מקום עצמאי. אבל גם אז, מדברים בעיקר על חקר המוח. באמצעים כאלה, התודעה ומקומה במציאות, לעולם לא יובנו, מכיוון שהמהות העמוקה והיסודית ביותר של התודעה היא חסרת גבולות וטרנסצנדנטלית ולכן בלתי ניתנת להכלה.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s