אז לא נגיע לפנדורה: נסיעה בחללית במהירות יחסותית קטלנית לבני אדם ומכשירים

אז לא נגיע לפנדורה: נסיעה בחללית במהירות יחסותית קטלנית לבני אדם ומכשירים

 

מסתבר שבימים טרופים אלה פיזיקאים עוסקים בשאלות הרות גורל: לא בזהות המחסלים בדובאי וגם לא ביחסים בין בריטניה לישראל או ביחסים בין ישראל לטורקיה; גם לא מהרהרים בליברמן ובפליטות הפה שלו על משפחת המלוכה הסורית ולא מנתחים פרשיות שמעסיקות כאן את כותבי רשימות. לא מחשבים את המרחק בין העובדות לרצונות בפרשית עוזרת הבית של שרה נתניהו (איך קוראים לה?) ולא מהרהרים בנושא הקרן החדשה. אלא מנסים לענות דוקא על שאלות בנוגע לקרן אחרת: קרן האור והאם אפשר להגיע למהירות קרובה לזו של האור בעזרת חללית מונעת על ידי רקטה מתאימה? האם אנחנו בני האדם נוכל להגיע בעזרת החללית הזו למהירות זו?

שמעון פרס אמר לעתידן ריי קורצווייל בועידת הנשיא: “אני לא יודע מי ייצר את הכוכב שלנו ולכמה אנשים הוא נוצר, אבל ההרגשה היא שיש יותר ויותר אנשים – והכוכב מתחיל להיות מאוכלס יתר על המידה”. “אני חייב להגיד שאולי זה הזמן לצאת ולחפש אחרי כוכב אחר, חלופי”, הוסיף הנשיא, “יש מיליון כמוהו בחלל. אם המדענים טוענים שאנו יכולים לחיות לנצח אז לטייל למאדים שלוש שנים לשם, שלוש בחזרה – יש לנו זמן”.

נגיד שמצאנו חללית למר פרס, שמנועיה ידחפו אותה למהירויות אסטרונומית. אבל האם הצוות שבתוך החללית יוכל לסבול מהירות זו?

שני פרופסורים:  וויליאם אדלשטיין מבית הספר לרפואה אשר באוניברסיטת ג’ון הופקינס ממרילנד ואדוארד אדלשטיין מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו ישבו וחשבו בדיוק על הסוגיה התיאורטית הזו. הם חישבו ומצאו שהתשובה לדאבוננו היא כמובן לא. הם הציגו את ממציאהם בכנס של האגודה האמריקאית לפיזיקה ב-13 לפברואר בהרצאתם המשותפת: “המהירות הורגת: נסיעת חלל יחסותית גבוהה תהיה קטלנית עבור בני אדם ומכשירים”. צוות החללית יתפגר תוך שנייה לכל היותר מהרגע שהחללית תגיע למהירויות קרובות לזו של האור וככל שהחללית תתקרב למהירויות קרובות יותר ויותר לזו של האור הנסיעה תהיה קטלנית יותר עבור בני האדם. וכל זאת מדוע?

ראשית, זה לא כל כך הוגן, כי בסדרה “מסע בין כוכבים” לא אמרו לנו זאת מראש וספרו לנו שאפשר לפחות להגיע עד פנדורה. כלומר, באוואטר לפחות אפשר.

שנית, הבעיה בכלל מונחת כרגיל בתורת היחסות הפרטית של אינשטיין. תמיד ההוא בעל השיער הפרוע הלבן והשפם השיחי אשם בכל. וגם כמובן אשם בכך שלא ניתן להגיע למהירויות קרובות לזו של האור מבחינת השרידות של בני האדם: אנו נשרף מיד כאשר בכלל נחשוב שנוכל להגיע קרוב קרוב למהירות האור.

בנסיעה במהירויות יחסותיות מעט גז המימן שחודר אל תוך החלל הבינכוכבי מומר לכדי קרינה חזקה, שהורגת מיד אנשים תוך שניות ספורות והורסת את המכשירים האלקטרוניים שבתוך החללית: החלל הבינכוכבי הוא מקום ריק, כאשר בכל סנטימטר מעוקב ישנם פחות משני אטומי מימן בממוצע ביחס לשלושים מיליארדי-מיליארדי האטומים של אוויר שישנם על פני כדור הארץ. אבל, אומר לנו וויליאם אדלשטיין, הגז הבינכוכבי הדליל הופך למשמעותי במהירויות קרובות לזו של האור.

לפי תורת היחסות הפרטית המרחב והזמן מתעוותים עבור גופים הנעים במהירויות גבוהות שונות. עבור הצוות בחללית שדוהר לו במהירות קרובה לזו של האור, החלל הבינכוכבי יראה מאוד דחוס, ולכן מספר אטומי המימן שיפגעו בחללית יגדל. לפי היחסות הפרטית ישנו גם גידול באנרגיה הקינטית של האטומים ככל שהמהירות גדלה. אם הצוות מבצע מסע של חמישים אלף שנה למרכז שביל החלב תוך עשר שנים, עליו לנסוע במהירות של99.999998  אחוז ממהירות האור כדי להגיע בזמן זה. במהירויות עצומות אלה, אטומי המימן יגיעו לאנרגיות של שבעה טרה-וולטים – שזוהי האנרגיה אליה מגיעים פרוטונים במאיץ ההדרונים הגדול בג’נבה כאשר הוא פועל במלוא עוצמתו. לכן, האדלשטיינים הגיעו למסקנה, לאור חישוביהם, שהצוות ירגיש במסע זה כאילו הוא עומד הישר בתוך מאיץ ההדרונים הגדול.

כמובן שבמצב זה שלדת החללית כמעט ולא תספק הגנה לצוות. הם חישבו ששכבת אלומניום בעובי של עשרה סנטימטר תבלע אחוז אחד בלבד של האנרגיה הנדונה. בגלל שאטומי המימן הם גרעין פרוטון שסביבו יש אלקטרון, הצוות נותר חשוף לקרינה מייננת שבמהותה מפרקת קשרים כימיים והורסת את הדנ”א. לכן אטומי מימן הם מוקשי חלל שלא ניתן להימנע מהם. בני אדם מסוגלים לסבול מנת קרינה של עד 6 זיוורטים (יחידת המידה לספיגת קרינה רדיואקטיבית שמודדת את ההשפעה הביולוגית של הקרינה). האדלשטיינים חישבו, צוות של חללית שנעה במהירות קרובה לזו של האור יהיה חשוף לקרינה של יותר מעשרת אלפים זיוורטים תוך שנייה אחת בלבד. קרינה חזקה כזו לא רק שתפגע אנושות בצוות אלא גם תפגע במבנה החללית ותהרוס את המכשירים החשמליים (אבל זה מילא, כי כבר לא יהיה צוות שיתפעל אותם…).

וכאן נשאלת השאלה המתבקשת: האם זאת יכולה להיות הסיבה מדוע חוצנים ו-ET למיניהם לא בקרו אותנו מעולם (בהנחה כמובן שהם לא בקרו…)? ובכן וויליאם אדלשטיין אכן מעלה את הספקולציה הזו בדיוק. אפילו אם חוצן כלשהו יכל לבנות חללית שמסוגלת לנוע במהירות קרובה לזו של האור, אם הוא התחיל לנסוע לעבר כדור הארץ כדי לפגוש בנו כמובן, מהר מאוד הוא התפגר וצנח לרצפה בגלל קרינת אטומי המימן ובנוסף, כל מעגלי החשמל בחלליתו התקצרו מיד (כך שאפילו תשדורת מחלליתו לא ניתן היה לקבל).

קראו כאן.

 

צוות שנוסע בתוך חללית יחסותית במהירויות של 99.9999 אחוז ממהירות האור ירגיש כאילו הוא עומד בתוך מאיץ חלקיקים גדול. ואילו כאן ארץ נהדרת… קיציס ויהורם גאון נסעו בחשאי עד דימונה כדי לעמוד (לא בכור) אלא במאיץ החלקיקים המסתורי במעמקי האדמה במקלט נטוש ש”בנתה” עבורם במיוחד חברת האינטרנט. אצלנו, להפך, חושבים שאם מאיצים את האינטרנט למהירות של חמש, עשר ומאה מגה… זה כמו לנסוע במהירות קרובה לזו של האור:

 

<a href="http://www.exego.net/admin/

Advertisements

3 thoughts on “אז לא נגיע לפנדורה: נסיעה בחללית במהירות יחסותית קטלנית לבני אדם ומכשירים

  1. אינטרנט (קווי) מועבר היום בשני מדיה עיקריים: קווים אופטיים, בהם המידע אכן זורם במהירות קרובה למהירות האור, וקווי נחושת, בהם המידע זורם במהירות של כ-2/3 ממהירות האור.

    כלומר, כן, אינטרנט קווי (בכל קצב חיבור) הוא אולי לא כמעט במהירות האור, אבל גם 2/3 ממהירות האור זה מאוד-מאוד-מאוד-מאוד-מאוד-מאוד מהיר.

  2. שהם למעשה מידע (הרקע שלי הוא מתמטי יותר מפיזיקאלי; הגעתי אל הפיזיקה דרך הנושא של תורת האינפורמציה, ולכן אני נוהג לחשוב על חלקיקים, קטנים וגדולים, במונחים של מידע)

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s