TED הודו: החוש השישי, מאמר אחרון בסדרה

 הודוTED: החוש השישי, מאמר אחרון בסדרה

 

מאמר אחרון בעלילות TED לכבוד כנס TED שהתקיים וננעל לפני שלושה ימים.

המצאה גאונית שהוצגה שנה שעברה בכנס TED בקליפורניה ומכה גלים עד היום. ההמצאה הוצגה בשנית בכנס TED שהתקיים בהודו בין ה-4 ל-7 בנובמבר 2009 TED הודו: “החוש השישי” –  ממשק שלובשים אותו ומבוסס על ג’סטות ומיועד להעצים את העולם הפיזי שמסביבנו באמצעות מידע דיגיטאלי. הממציא הוא פרנב מיסטרי ההודי, דוקטורנט מוכשר ממעבדת המדיה ב-MIT, שאת תמונותיו ניתן לראות כאן למטה כאשר הוא מדגים את מכשיר “החוש השישי”. הממשק, כפי שפרנב מסביר ב-TED הודו, מאפשר לנו להשתמש בתנועות הידיים הטבעיות שלנו (הג’סטות שלנו בלבד) כדי להיות באינטראקציה עם המידע הזה. הדור הבא של הניידים, ה-MP3 והמחשבים הנישאים?… מזרח ומערב ב-TED הודו, תוך שילוב של המצאות גאוניות.

 

העולם הפיזיקאלי והעולם הדיגיטאלי

 

במשך מיליוני שנה התפתחנו כדי לחוש את העולם שמסביבנו. כאשר אנו נתקלים במידע וחשים אותו, מידע זה מסייע לנו לבצע החלטות ולבחור אילו פעולות נכונות לבצע. אבל המידע היעיל ביותר שיכול לסייע לנו לבצע את ההחלטה הנכונה לא ניתן לקליטה באמצעות חמשת חושינו. אנו זקוקים למין חוש שישי, אומרים לנו במעבדה למדיה ב-MIT. זאת בייחוד בעידן שבו הנתונים, המידע והידע שהאנושות אגרה מצטברים בצורה הולכת וגדלה באינטרנט. המחשבים של היום כל כך מוזערו, שניתן לשאת מחשבים בכיסים וכך להיות מחוברים לעולם הדיגיטאלי. העולם הממוזער הזה שומר עלינו ברציפות מעודכנים במידע שבעולם הדיגיטאלי ברשת. אולם הבעיה היא שאין כל קשר ממשי בין האינטראקציות שלנו בעולם הפיזיקאלי והספרים והעיתונים שאותם אנחנו קוראים בעולם הממשי הזה ובין האינטרנט בעולם הדיגיטאלי. המידע הדיגיטאלי מוגבל למחשבים ואילו המידע של העיתונים והספרים מוגבל בצורה מסורתית בעולם הפיזיקאלי והוא אינו באינטראקציה עם המידע הדיגיטאלי. כל עולם הוא נפרד.

עידן הטאץ’ ומסכי המגע מעט קירבו בין העולמות – אולם עדיין הם נשארו נפרדים.

 

“החוש השישי”

 

במעבדה למדיה ב-MIT יצרו המצאה גאונית בשם “החוש השישי”. עיתוני מדע רבים עלו על ההמצאה ודיווחו עליה. מכשיר “החוש השישי” נקרא גם בשם: Wear Ur World (WuW). הוא הוצג לפני שנה בכנס TED בקליפורניה ועורר מיד סערה רצינית:

 

 

פרנב מיסטרי מדגים את “החוש השישי” (המעבדה למדיה MIT)

 

המכשיר מורכב מרכיבי מדף פשוטים ביותר והוא נראה בדיוק כמו משהו שמוצאים בכל חנות אלקטרוניקה. אבל הוא בכלל לא כזה. המכשיר מורכב משני רכיבים: אלמנט שאחראי על מעקב אחרי ג’סטות ואלמנט שמעורר את הפעולות כחלק מהאפליקציה שהיא מופעלת על ידי הג’סטות. ישנו מכשיר נייד סלולארי, מצלמה זעירה ומקרן שמסוגלים לראות בדיוק מה שהמשתמש מרגיש ולהגביר את כושר ראייתו את העולם הפיזיקאלי על ידי הצגת המידע הדיגיטאלי הקשור והרלוונטי לעצמים בעולם הפיזיקאלי:

 

 

 

פרנב מיסטרי והמכשיר “החוש השישי (המעבדה למדיה MIT)

 

המכשיר מגשר על הפער שבין המידע המוגבל במסך המחשב הדיגיטאלי לבין התחושות בעולם הפיזיקאלי. המכשיר מביא את המידע הלא מוחשי והדיגיטאלי אל תוך העולם המוחשי הפיזיקאלי. בכך הוא מאפשר לנו להיות באינטראקציה עם המידע באמצעות ג’סטות ותנועות הידיים בלבד. “החוש השישי” משחרר את המידע מגבולות המסך והמחשב על ידי זה שהוא משלבו במציאות הפיזיקאלית ובכך הוא גורם לעולם כולו להיות מחשב אחד גדול.

 

 

פרנב מיסטרי מדגים את האינטראקציה בין הג’סטות

להקרנת המידע הדיגיטאלי בזמן אמת על כל משטח (המעבדה למדיה MIT)

 

אב-טיפוס “החוש השישי” מורכב ממקרן כיס, מראה ומצלמה. רכיבי החומרה מוצמדים לרכיב נלבש נייד תלוי על גוף הלובש. גם המקרן וגם המצלמה מחוברים לרכיב הנייד הממוחשב בכיס של הלובש. המקרן מקרין מידע ויזואלי על גבי משטחים ובכך הוא הופך משטחים, קירות ועצמים פיזיקאליים סביבנו לממשקים. המצלמה מבחינה ועוקבת אחרי תנועות הידיים של המשתמש ואחרי העצמים הפיזיקאליים באמצעות טכניקות שמבוססות על ראייה ממוחשבת.

 

 

על גבי האצבעות של פרנב מיסטרי ישנם סימונים צבעוניים (המעבדה למדיה MIT)

 

במקביל ומיד התוכנה של המחשב מעבדת את רצף נתוני הוידיאו שנאספו על ידי המצלמה. המצלמה עוקבת באמצעות טכניקות ראיה ממוחשבות אחרי המיקומים והסימונים הצבעוניים, שהם מערכת עקיבה ויזואלית בשדה הראיה שמשמש כנקודת ייחוס – מה שנקרא fiducial marker, סימונים בכמה צבעים המצויים על קצות האצבעות של המשתמש (ראו תמונה למעלה). המערכת מפרשת את התנועות והסידורים של מערכת הסימונים כג’סטות שפועלות כהוראות אינטראקציה עבור הממשקים שמשמשים כמקרינים. המספר המקסימאלי של האצבעות העוקבות מוגבל רק על ידי המספר של ה-fiducial markers. מערכת החוש השישי גם תומכת באינטראקציה של מולטי-טאץ’ ומולטי משתמש.

 

פרנב מיסטרי מסמן באמצעות הסימונים הצבעוניים תנועות וג’סטות למערכת (המעבדה למדיה MIT)

 

אב הטיפוס של “החוש השישי” משתמש בכמה אפליקציות: אפליקצית המפה, שמאפשרת למשתמש לנווט במפה המוצגת על משטח סמוך באמצעות ג’סטות הידיים, זאת בדומה לג’סטות שנתמכות על ידי מערכות המבוססות על ידי מולטי-טאץ’. המשתמש יכול להגדיל ולהקטין וגם לצלם נופים ועצמים באמצעות תנועות ידיים אינטואיטיביות. אפליקצית הציור מאפשרת למשתמש לצייר על כל משטח שהוא ציור על ידי זה שהוא יעקוב באמצעות תנועות קצות אצבעותיו אחר הקווים שירצה. “החוש השישי” גם מבחין בג’סטות חופשיות ובתנוחות. למשל, מערכת “החוש השישי” מיישמת מצלמה שמצלמת תצלומים של הנוף או הסצנות שבהם המשתמש מסתכל. היא עושה זאת על ידי זה שהיא קולטת את ג’סטת המסגור. המשתמש יכול לעצור ליד כל משטח או קיר ולעבור על פני התמונות שאותן הוא צילם ולראותן על המשטח:

 

(המעבדה למדיה MIT)

 

“החוש השישי” גם מאפשר למשתמש לצייר על משטחים או באוויר איקונים או סימונים כהוראות אינטראקציה. למשל, הוא יכול לצייר באמצעות האצבעות סימון של זכוכית מגדלת וזה ייקח את המשתמש ליישום המפה או ציור של @ באוויר מאפשר למשתמש לבדוק דואר. מערכת “החוש השישי” גם מגבירה עצמים פיזיקאליים שהם במגע עם המשתמש. היא עושה זאת על ידי הקרנה של מידע נוסף בזמן אמת אודות עצמים אלה על גבי העצמים בעוד המשתמש נתקל בהם. 

לדוגמא: הקרנה של מידע אודות טיסות על גבי כרטיס טיסה:

 

(המעבדה למדיה MIT)

 

עיתון יכול להראות סרטון וידיאו חדשותי בזמן אמת על גבי המידע הרלוונטי שאותו המשתמש קורא בעיתון, או המערכת יכולה לספק מידע דינאמי על משהו שאותו המשתמש קורא או רואה (וכרגיל ישראל בכל מקום גם בהדגמות טכנולוגיות…):

 

 

(המעבדה למדיה MIT)

 

הג’סטה של ציור מעגל על שורש כף ידו של המשתמש, למשל, מקרינה שעון אנלוגי ואת השעה הנדונה:

 

(המעבדה למדיה MIT)

 

לבנות את אב הטיפוס הנוכחי, מספרים במעבדה למדיה של ה-MIT, עלה בערך 350$ – למי שמעוניין לבוא למעבדה ולרכוש את המכשיר…. <a href="http://www.exego.net/admin/    

<a href="http://www.exego.net/admin/

<a href="http://www.exego.net/admin/

<a href="http://www.exego.net/admin/

 

<a href="http://www.exego.net/admin/

 

<a href="http://www.exego.net/admin/

Advertisements

2 thoughts on “TED הודו: החוש השישי, מאמר אחרון בסדרה

  1. כתבו על ההמצאה הזו אחרי שהיא הוצגה לראשונה בטד קליפורניה בפברואר 2009 איזה 20 עיתונים ומגזינים מדעיים.
    וציטטו אותה אחר כך המוני בלוגרים.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s