כנס TED 2010 נפתח אתמול: אין המצאות אבל יש קצת ניו אייג’

כנס TED 2010 נפתח אתמול: אין המצאות אבל יש קצת ניו אייג’

 

February 9-13, 2010, Palm Springs, CA 

 

אתמול התחיל כנס TED 2010 בקליפורניה והוא ימשך כמה ימים. להלן התוכנית. אחד הדוברים החשובים הוא לא אחר מאשר ביל גייטס. היום ירצה חתן פרס נובל בכלכלה דניאל כהנמן שלנו. ירצה גם ממציא הפרקטלים בנואה מנדלברוט.

אופי ההרצאות הוא כרגיל מוזר, אולם אין בכנס דוברים שיציגו המצאות. אחד מהדוברים שעומדים לדבר ב-13 לפברואר הוא פיליפ האורד, אקטיביסט בתחום המשפט. הוא ידבר על ספרו החדש חיים ללא עורכי דין.  ביקורתו על התנהלות השופטים והחוק בארה”ב. דובר נוסף הוא העתידן סטיוארט ברנד. דובר חשוב אחר ב-TED יהיה ג’יימס קמרון על סרטו אוואטר. דוברת אחרת בכנס היא אבלין אנסלר, מחזאית אקטיביסטית שיצרה את מונולוגים מהואגינה. עיקר הצלחתה הייתה להקים תנועה בשם V-Day תנועה שמטפלת באלימות כנגד נשים וילדות בכל מקום.

 

ניו אייג’ ב-TED: קץ האמונה

 

סם האריס: “נשים צריכות להיות מסוגלות ללבוש מה שהן רוצות”, אומר האריס. אבל זו לא אופציה כאשר לא לובשים צ’אדור זהו עלבון שעליו נענשים. ואפילו חשוב מזה, אמר האריס, מה עם אותן התרבויות המענישות נשים שמתעללים בהן, כאשר “אונסים ילדה, הדחף הראשון של אביה הוא פעמים רבות לרצוח אותה מתוך בושה”. כאן.

 

אחד הדוברים שעתיד להופיע בכנס הוא מדען המוח והפילוסוף סם האריס .

האריס טוען שהדת היא הרסנית, גרועה וטיפשית – ואם אנחנו נערער על הדת זה יציל את התרבות והאנושות. סם האריס כתב ב-2005 את הספר End of Faith. הוא קישר בין אמונה דתית ואלימות. הספר קץ האמונה מספק נקודת מבט על הרצון של האנושות לנטוש את התבונה לטובת האמונות הדתיות, אפילו כאשר האמונות האלה מהוות השראה לביצוע הזוועות הנוראות ביותר. הספר הוא קונטרוברסלי בכך שהאריס מעלה טיעונים לגבי הסכנות באמונות הדתיות: האריס טוען, שבעידן בו יש נשק להשמדה המונית, איננו יכולים להיות מונעים על ידי אמונות דתיות ואנו לא יכולים לאפשר את הקיום של הבדלי דת ביניינו. כמוכן המחבר סבור, שהתאמנו את האמונה הדתית לחברה שלנו ולאורח חיינו. דבר זה מעוור אותנו עד כדי כך, שהאמונה משחקת תפקיד בהנצחת הקונפליקטים בין בני האדם וכאן טמונה הסכנה שבה. האריס למעשה מזהיר בספרו מפני הסגת הגבול של הדת המאורגנת והמוסדית שחודרת אל תוך עולם הפוליטיקה.

האריס משלב בספרו רעיונות מתחום מדעי המוח, הפילוסופיה והמיסטיקה המזרחית והכל במלחמתו בדת לטובת התבונה. אולם ישנה בעייתיות כאשר מנסים לפייס בין הרוחניות לתבונה. בכל זאת אלה הם שני עולמות שונים. האריס מפייס בין ההיגיון לרוחניות בניסיון לספק בסיס מודרני לאתיקה שלנו ולחיפוש אחר קיום רוחני.

הספר קץ האמונה מנסח בצורה נלהבת ופרובוקטיבית את הסכנות וגם את האבסורדיות שיש בממסד הדתי ובהתארגנות הדתית. האריס עושה זאת באומץ רב וגם בצורה אכזרית למדי. האשמה שרובצת על הממסד הדתי מצדיקה את מה שרבים חושבים על הפונדמנטליזם. האריס מביע את טיעוניו מאוד בלוחמניות ובמשך קטעים רבים אפילו בצורה מאוד משכנעת. לדוגמא, הוא טוען שהסובלנות מצידם של המתונים היא בדיוק הגישה שמאפשרת לקיצוניים לפרוח. אולם הסכנה בטיעונים אנטי דתיים נלהבים שכאלה היא, שהכותב מכניס את הכעס העצמי שלו על הכבוד שרוכשים לאמונה והבוז לחוסר התבונה. במצב זה הטיעונים שלו, שנועדו לשכנע את הקורא לתת כבוד לתבונה, צבועים בבוז ספקני. טון דיבור כזה כמובן שמתקבל באהדה אצל קוראים המסכימים עם האריס ודעותיו. אם הספר אמור להחזיר בשאלה או לשכנע את המתנדנדים לכאן או לכאן או אז ישנה בעיה. במקרה זה הטון המבזה שבו נוקט המדען כלפי האמונה רק ירחיקם מהתבונה.

במצב עניינים זה, נשאלת השאלה, האם טיעון כמו של האריס בספרו ישכנע את המאמינים? האריס למעשה טוען שהדתיים אומרים בדיוק את מה שהם מתכוונים. כלומר, שהם מאוד אמינים. ולכן אדם מאמין יכול לקרוא בספר את מה שהוא רוצה לקרוא ולהסכים רק עם שהוא רוצה להסכים. מאידך, יכול לבוא אדם מאמין ודתי ולטעון כנגד האריס עצמו את הדבר הבא. הטיעון המרכזי של האריס בספרו קץ האמונה (שרשרת של אמונות יכולה להוביל אדם למסקנות מוזרות ואף מסוכנות מאוד) הוא בדיוק ישים לספרו שלו עצמו ולהאריס עצמו. ניתן גם לשאול עדיין מנקודת מבט אחרת, האם אין הבעיה של האריס היא, שהוא מתנגד בספרו לגרעין עצמו של טבע האדם – הצורך שלו להאמין במשהו, הצורך באמונה דתית כלשהי, תהיה אשר תהיה אמונה זו – ואולי כאן מונחת הבעיה של הספר?

  

 

ניו אייג’ ב-TED: הדניאליסטים

 

דובר נוסף בכנס הוא מייקל ספנסר, כתב בריאות הציבור של הניו יורקר, שהוציא ספר בשם Denialism (התכחשות). אפשר לומר שהספר של ספנסר משלים את הספר של האריס. ספנסר מתמודד עם הפחד מהמדע והאימה שהוא מטיל על האנשים והעולם. ספנסר מספר כיצד האמריקאים לא בוטחים במוסדות המדע – בייחוד היום יותר מאי פעם.

במשך מאות בשנים, ההשקפה הרווחת הייתה שהמדע הוא מה שאנו קוראים “פרווה”, כלומר לא חלב ולא בשר: לא טוב ולא רע. המדע לא נחשב למשהו מזיק שיש להיזהר מפניו. המדע סיפק ידע ונחשב למשהו שמאפיינים אותו כגידול בידע וכל מטרתו הייתה לתת לנו מידע לתועלת בני האדם.

מאז המאה העשרים המדע החל מתערבב עם פוליטיקה ובייחוד עם כוח אלקטוראלי, שהוא לא תמיד לטובת האינטרס הציבורי.

מי הם אותם המכחישים עליהם ספנסר כותב את ספרו – או הדניאליסטים כפי שנוהגים לקרוא להם denialists ? ובייחוד כיצד ניתן לזהותם? ספנסר מתייחס אליהם כאל שרלטנים. תוך כדי כך נכנסים נושאים מעניינים לדיון בסוגיה: כמו רפואה, חוק, מדע וסקפטיות. ההתכחשות, או הדניאליזם, היא השימוש בטקטיקה של רטוריקה כדי לתת תוקף לטיעון או לויכוח לגיטימי, זאת כאשר למעשה אין לגיטימציה לתוכן הנאמר. משתמשים בטיעונים שגויים אלה כאשר אין כלל ברשותו של האדם עובדות, או שיש ברשותו מעט עובדות ידועות שיכולות לתת תוקף להשקפתו כנגד הקונסנזוס המדעי או כנגד העדות המוחצת המדעית שמושמעת כנגדו. ה- denialistsמשתמשים בטיעונים מאוד יעילים בהסחת הויכוח המעשי בייחוד באמצעות פניה לרגשות, אבל בסופו של דבר יש ברשותם קביעות ריקות מתוכן ולא הגיוניות.

הדניאליזם חוצה את הספקטרום האידיאולוגי והיא עוסקת בטקטיקות במקום בפוליטיקה.  

אופייני למכחישים הבלבול, תיאוריות הקונספירציה, כמו התיאוריות בנושא פיצוץ מגדלי התיאומים ב-9/11. מעלים בויכוח מומחים מזויפים, ציפיות בלתי אפשריות וההיגיון הוא באופן כללי שגוי. הטיעונים שלהם כל כך משכנעים רגשית ופשוט עובדים על הרבה מאוד אנשים, עד כי בסופו של דבר הם משפיעים על מקבלי ההחלטות וגם על התקשורת, שלא תמיד יודעת להבחין בין טיעון לא הגיוני לטיעון מדעי.

 

ראוי לציין שרק בגלל שאנשים מאמינים בדברים טיפשיים זה עדיין לא הופך אותם למכחישים – denialists. להלן מספר denialists נפוצים שנגדם ספנסר יוצא:

 

1)      המנהיגים באפריקה שמעדיפים שהאזרחים יגוועו מרעב ואף ימותו במקום שהם ייבאו אוכל או גרגרים שעברו עיבוד גנטי. האמונה שאוכל שעבר עיבוד גנטי (הנדסה גנטית) הוא מזיק.  

2)      אותם ההורים שלא נותנים לילדיהם חיסונים למרות שהחיסונים שניתנים לילדים הוכחו כמספקים את ההגנה הבריאותית הטובה ביותר מפני מחלות בציבור ועדיין אנשים רצים להפגין כנגד השימוש בהם מתוך האמונה שהחיסונים מובילים לאוטיזם למשל. למרות שכל מחקר שבוצע עד כה מדגים שהחיסונים בטוחים, המתנגדים להתחסנות בגיל הילדות מנצחים במלחמה על דעת הציבור. ישנם הורים רבים שלא מחסנים את ילדיהם ומחלות רבות שניתן היה למנוע אותן מתפשטות ופעמים רבות מובילות למוות מיותר. 

3)      האנשים שרצים לטיפולים הטבעיים בחיפוש אחר מזור למחלותיהם. בארה”ב ישנם מחקרים רבים שהולכים ומתרבים ואלה מוכיחים, שתוספי מזון וריפוי טבעי כמעט ולא עוזרים, אם בכלל, ולהפך, יותר מכך לפעמים אף גורמים לנזק. אולם עדיין אנשים מבזבזים מיליוני דולרים על טיפולים טבעיים.

4)      האנשים שנלחמים בניסויים בבעלי חיים מבלי שהם מבינים במדע. אנשים אלה מבינים שחיה זו או אחרת אסור שיבצעו עליה ניסויים, אולם כאשר הם נכנסים למעבדה הם מגלים שהם לא מבינים מה זה בכלל חיות ומה זה מדע וניסויים מדעיים. אבל קשה לשחררם מהאמונות שלהם. במאות מהאוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם, מעבדות הן כמו מחלקות בצבא, מסווגות, בלתי מסומנות כלל כמעבדות ולא יודעים היכן הן נמצאות מחשש ממתנגדי הניסויים בבעלי החיים. הן מוקפות בשומרים כאילו היו ממש יחידה צבאית לכל דבר. והכל בגלל המחקר שמכיל ניסויים בבעלי חיים.

5)      ארגוני הירוקים. חברות תרופות שרק לפני ארבעים שנה היו הסמל לקדמה כנגד מחלות, הן עתה סמל לתעוות הבצע ולא נחשבות לירוקות ולכן נלחמים בהן כי הן לא ירוקות ובכך מביאים נזק ציבורי.

6)      תומכי האוכל האורגאני והרפואה האלטרנטיבית. ספנסר מביא מקורות אמינים להראות שאין ממש בטיעונים בעד האוכל האורגאני והרפואה האלטרנטיבית.

7)      הבריאתנים שמאמינים בבורא אינטליגנטי שיצר את העולם לעומת תורת האבולוציה של דארווין. בעניין זה התגובה הראשונה של כל denialist לאבולוציוניסט תהיה לענות: “אתה הוא זה ה-denialist. או לחילופין הבריאתנים יגדירו בצורה כזו את דעותיהם כך שהם לא יוצגו כ- denialists. ומיד תבוא ההשוואה של ה- denialistsלגלילאו: תראו האינקביזיציה רדפה את גלילאו בגלל דעותיו הנאורות, כך גם רודפים אותנו בגלל שאנו תומכים בתורת הבריאה. אירוני. זוהי טקטיקה שמועלית מול ויכוח לגיטימי. הבריאתן מביא אמונה ללא נתונים מבוססים וזהו ההבדל העיקרי בינו לבין האבולוציוניסט. הבריאתן יבוא ויאמר לאבולוציוניסט, תראה אתה הוא ה-denialist של התנ”ך והבריאה בגלל שאתה יותר מידי מאמין לאמיתות המחקרים האבולוציונים. ואילו ישנם מחקרים של מדענים בריאתנים, שפורסמו בכתבי עת מדעיים נחשבים, והם מראים את אמיתות תורות הבריאה. כלומר צד אחד מאשים את השני בהיותו denialist.

חשוב לציין שגם מכחישי השואה נחשבים ל-denialists.

לכל המכחישים האלה יש משהו משותף: הם שואפים להחליף את הסקפטיות והמחשבה החופשית והפתוחה של המדע והרציונאליות בוודאות חסרת גמישות בעלת מחויבות אידיאולוגית.

מייקל ספנסר בספרו סבור שכל זה מסתכם במלחמה נגד הקדמה. אנחנו לא מוכנים לקבל טכנולוגיות חדשות עם מגבלותיהן והאיום שהן מציבות. אנחנו כך חומקים חזרה לעידן המחשבה המאגית. לספנסר יש פתרון: הוא סבור שעלינו לשאוף לעידן נאורות חדשה. עלינו להחיות את הגישה של העולם הפיזיקאלי שהיה אפקטיבי בצורה נהדרת במשך מאות בשנים. במשך מאות בשנים שחזרנו באמצעות הניסוי את מה שהטבע החשיב כנכון. אולם עתה בעתות ההתקדמות הגדולה ביותר של האנושות, נדמה כאילו אנחנו שבים לעידן הכישוף. עלינו לכן להחיות את עידן הנאורות.

 

חיים ללא עורכי דין – פיליפ האורד:

 

 

קצת על הרצאות TED שעוסקות בחדשנות: מעבדה על צ’יפ בגודל של בול דואר:

<a href="http://www.exego.net/admin/

Advertisements

One thought on “כנס TED 2010 נפתח אתמול: אין המצאות אבל יש קצת ניו אייג’

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s