חדשנות בחינוך: מחשבי נטבוק לכל תלמיד בכיתה

חדשנות בחינוך: עת הדעת ומחשבי נטבוק לכל תלמיד בכיתה

אתמול בחדשות סוף שבוע של ערוץ 2 הראו כיתה אחת בבית ספר “ישגב” בת”א, בית ספר קטן ולא ידוע בצפון ת”א. ומה מיוחד בכיתה זו? הם אמצו השנה פרויקט מיוחד שקרוי “עת הדעת”. בפרויקט הזה לומדים תלמידים בכיתה את חומר הלימוד של הכיתה דרך מסופי מחשב משוכללים לכל ילד. המערכת פועלת במספר בתי ספר בארץ ובארה”ב. התלמידים יושבים ליד נטבוקים המחוברים למחשב של המורה. המורה נותן לתלמידים תרגיל והם מבצעים אותו בנטבוקים. המערכת מתקנת, מגיבה ובעקבות הפידבק הממוחשב המורה ניגש לתלמידים הזקוקים לעזרה. באופן עקרוני ניתן לעשות עם המערכת הזו שעורי בית בבית. קראו כאן. 

 

דוקטור האפבייקט ממציא את שיא הטכנולוגיה

בשנות השבעים הטלוויזיה הלימודית שדרה לתלמידים שידורים חינוכיים ללימודי אנגלית. דוקטור האפבייקט, המדען המשוגע, ניסה להמציא במעבדתו מכונה (לוח שנה) לכאורה ממוחשבת, שמודיעה לאנשים על החלפת הימים. משהו כמובן משתבש בלוח השנה. זוהי עוד אחת מאותן ההמצאות של הדוקטור המפוזר האפבייקט. מכונת לוח השנה מעלימה את יום רביעי. “דוקטור האפבייקט, וור איז וונסדיי?” שאלו את הדוקטור. “לא יודע. נעלם”…, ענה הדוקטור. שיא הטכנולוגיה של שנות השבעים: טלוויזיה ומכונה עם כפתורים שרופים שיכולה לבטל יום לימודים בבית ספר. חשבנו שאולי אפשר להכניס מכונה כזו לבית הספר ואז נלמד חמישה ימים בשבוע. אלא, בעוד שהדוקטור מדגים את המכונה… היא מתפוצצת לחתיכות קטנות ויום רביעי חוזר לשנת הלימודים.

מכאן  The Amazing world of Dr. Halfbaked – Eugene Blau, Doctor Halfbaked

לא מזמן המחשב היה בגודל של חדר שלם, בנוי משפופרות ואקום וההורים שלנו שמעו בחדשות על הטרנזיסטור שהחליף את מקומן ומזער במעט את המחשבים. המחשבים האישיים עדיין לא הומצאו. אטארי, שנוסדה ב-1972 בסייאטל הציגה ב-1978 מחשבים ביתיים. באותה תקופה סטיב ג’ובס יצא עם האפל 1 שהוחלף ב-1979 באפל 2, שכלל גרפיקה. מאי 1980 ומופיע האפל 3 וחברת מחשבים מבוססת אחת בשם יב”ם ניסתה לפרוץ לתחום המחשבים השולחניים. לא היה עדיין אינטרנט ומכתבים שלחנו על ניירות מכתבים שאספנו בקפידה בקופסאות יפות במגרה. מלחמת לבנון הראשונה. תחילת שנות השמונים. האפל 3 נטה לחימום, המחשב היה אסון, הוא כוון לעסקים ונפל. מחלקת העסקים של ג’ובס לא הצליחה. אבל קבוצה אחרת שלו החלה בפיתוח מוצר חדש שיגרום למהפכה: מחשב שהשתמש בממשק גראפי ובעכבר כדי להזיז חיצים על המסך, שהיו בו אייקונים… המקינטוש, תפוח שגדל בצורה מסחרית בצפון ארה”ב והוא בצבע אדום ירוק. 

המחשב האישי הומצא. יב”ם ברוב טיפשותה פנתה לזכיינים חיצוניים כמו מיקרוסופט ואינטל. אבל הטכנולוגיה זינקה. יב”ם ירדה מכס המלוכה מהר מאוד כאשר ההנדסה החוזרת הצליחה לשחזר את המחשב התואם – גילו את העקרונות הטכנולוגיים של המחשב ושל המערכת וחקרו את המבנה שלו ודרכי פעולתו. לקחו את החלקים המכניים והרכיבים האלקטרוניים והתוכנות החוצה ובדקו כיצד הם עובדים ויצרו מחשב תואם ליב”ם פי סי, שעובד ועושה בדיוק את אותו הדבר כמו האורגינל. וכך נולדה לה תעשייה שלמה של מחשבים אישיים. יום אחד מיקרוסופט השיקה מוצר שקרוי “מיקרוסופט חלונות”, שמשתמש בהרבה מהאלמנטים של מקינטוש. קפצו סטיב ג’ובס וכעסו וכך החל מאבק משפטי שהסתיים כמובן… בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. ועלילות הפטנטים, המאבקים המשפטיים, שלרוב מסתיימים בפשרות מחוץ לכותלי בית המשפט, תלמידים יקרים, המשיכו והם דרך אגב שעור חשוב בדיני אזרחות מאז ומעולם.

והנה כי כן, מאז עברו הרבה שנים, ולמעשה עבר אולי דור אחד או שניים. והמחשב הנייד הומצא. בתחילה הוא היה מגושם ואיטי. אולם עד מהרה הוא החל להתמזער ולהיהפך למתוחכם. והנה עתה עם חדירתם לשוק של ה-netbooks  – שמאפשרים לאנשים לגלוש לאתרים אהובים ולבדוק מיילים באמצעות מחשבים ניידים זולים ואיטיים יותר ופחות חזקים –  דווקא מתגעגעים שוב לניידים המגושמים והעבים והאיטיים. אלה בדיוק מתאימים לילדים בכיתות. הילדים יוכלו לזרוק אותם על הרצפה, לשפוך עליהם מים והניידים לא יתקלקלו מהר.

המחשב האישי חודר לבית הספר

כיצד אם כן הנייד יכול לגרום למהפכה בבית הספר? למעשה מגמת כניסת המחשבים לכיתות החלה בתחילת שנות האלפיים, כאשר אנשים החלו לחשוב שהאינטרנט יכול לשנות את מערכת החינוך.

המחשבה התעוררה בעקבות מבקרים שהחלו לומר במוסדות החינוך הם תמיד מפגרים מבחינה טכנולוגית. מקצוע ההוראה והחינוך בכלל נראה כמתנגד להתקדמות טכנולוגית דיגיטאלית. הרישום נעשה על הלוח באמצעות גיר או טוש, המבחנים הם על ניירות והציונים והתעודות הם ככלות הכל רישום על גבי גיליונות. לא הגיע העת לשנות? אולי אפשר לאחסן מידע בצורה אלקטרונית ולהכניס את המחשבים יותר למערכת החינוך?

המעבר למחשוב בכל זאת היה קשה. השינוי הטכנולוגי היה מהיר מאוד, השכלול של הניידים היה כה מהיר בשנים האחרונות. והוא כאמור היה פרדוקסאלי: הנייד התפתח ממכשיר מגושם, למכשיר עדין וחזרה נדרש פיתוח של מכשיר זול, מהיר ואיטי ובייחוד מפלסטיק קשיח ומגושם… אולם מכשיר זה דרש חומרים מתקדמים. האם קל יותר לקבל מכשיר כזה במערכת החינוך? 

ככלות הכל מוסדות חינוך הם לא מוסדות רווחיים, אלה הם מוסדות מדינה. מדוע שישקיעו בטכנולוגיה מתקדמת? מדוע שישקיעו במה שקרוי R&D ובמטרות מסובכות במקום במטרה הסופית שקרויה בחינות וציונים? זה דורש אימון של מורים, שלא גדלו על המחשבים. רשת של מחשבים גוררת וירוסים, ולכן צריך לאמן את המורים להתמודד גם עם הבעיה הזו. התלמידים גם כן צריכים ללמוד להתמודד עם תקלות טכנולוגיות גם אם המערכת היא פשוטה וידידותית למשתמש. 

בהדרגה המחשבים כן החלו לחדור למערכת החינוך ולהיהפך למכשיר בלתי נפרד ממערכת הלימודים. אולם עדיין לא מחשב לכל תלמיד על השולחן.

Mongolian girl with XO by One Laptop per Child.
ילדה מונגולית עם מחשב נייד – פרויקט “מחשב לכל ילד”

למה כדאי מחשב לכל תלמיד בבית הספר?

הטיעון בעד שימוש במחשבים לכל תלמיד בבית הספר הוא שתלמידים גדלים היום עם המחשבים. הילדים של היום הם דור המחשבים. אולם באותה מידה ניתן לומר שאנחנו ההורים גדלנו עם הרדיו והטלוויזיה. לכן האם היה צריך להכניס לכיתה רדיו או טלוויזיה לכל תלמיד?

נשאלת לכן השאלה האם לא יהיה מצב שהטכנולוגיה (קרי מחשב לכל ילד + תוכנה טובה) יפצו על מורים ומחנכים שהם לא כל כך טובים?

בניגוד לרדיו ולטלוויזיה הטענה היא שמחשבים הם אינטראקטיביים. תלמידים יכולים לקבל תגובה מיידית מהמחשב והוא מסתגל ומאחסן את המידע שהתלמיד מעביר אליו. התוכנה מותאמת לתלמיד במקומות השונים בעולם והיא אוגרת מידע אודותיו במאגר הנתונים. כמוכן יש זיהוי דיבור, והתאמה לרמת התלמיד בצורה אינטראקטיבית. המידע הוא מיידי והיום ניתן אף להשיגו תוך טכנולוגיות חדישות כמו שיתוף פעולה מיידים וקבלה מידע בו ברגע ממכשיר הג’י פי אס. המחשב הוא דינאמי: ניתן לצייר על המחשב ומייד למחוק והמחשב משלים את הציור. מאידך כאמור הדמיון של הילד נפגע מכך שהציור הפשוט בעזרת העיפרון נעלם.

בכתבה אתמול בערוץ 2 הראו את התלמידים בבית הספר “ישגב” לומדים כל אחד ממסוף של מחשב נייד בעל תוכנה משוכללת אינטראקטיבית עם החומר הלימודי של המורה בכיתה. הראו את המורה יוצאת החוצה מהכיתה. למעשה לא זקוקים למורה כל העת והיא יכולה לצאת לטייל באמצע השיעור. חינוך טוב או גרוע?…

ישנו בנוסף הטיעון, שמחשבים פשוט הופכים את בית הספר למוסד יותר יעיל. הטכנולוגיה הממוחשבת ממשיכה לצבור תאוצה והיא כל העת משתכללת, ולכן אם בית הספר מכניס את הטכנולוגיה החדישה ביותר הוא מיישם לחינוך את הכלים המתקדמים ביותר וכך מריץ את החינוך קדימה.

2 barefoot girls - Nigeria, Galadima School by One Laptop per Child 

ילדה ניגרית עם מחשב נייד “פרויקט מחשב לכל ילד”

החינוך מתקדם עם הטכנולוגיה

עשרים שנה עברו מאז שהאינטרנט נכנס לחיינו וגוגל הומצאה בסך הכל בשנת 1998. מאז שנת 2000 מאות אלפי תלמידים קבלו מחשבים אישיים ככלי לימודי בבית הספר. ובהדרגה המחשבים המחוברים אונליין החלו לחדור לבתי הספר והתלמידים החלו לגלוש לגוגל ולחפש מידע ברשת. בשנת 2001 נוצרה ויקיפדיה. בתי הספר החלו מחפשים מידע מדעי, נתונים וחומרים ברשת. בהדרגה בתי הספר התרגלו לאפשרויות שאותן טכנולוגית הרשת ספקה לחינוך. זה היה אתגר רציני – אבל אתגר הכרחי – האנציקלופדיה והחיפוש עברו מהספרים הישר אל הרשת. החלו אט אט נעלמים הספרים המאובקים והארוכים.

בשנת 1985 הצליח כבר מדען מסטנפורד לכתוב עמוד אחד של הרומן של צ’רלס דיקנס בין שתי ערים על פני משטח זעיר של סיליקון בגודל של ראש סיכה. כל אות הייתה ברוחב של 50 אטומים. התברר שהקושי העיקרי של המדען אחר כך היה… למצוא את העמוד הזעיר מתוך הרומן אחרי שהוא כבר נכתב. האתגר הזה היה שקול לכתיבת כל 24 הכרכים של האנציקלופדיה בריטניקה על ראש סיכה. בינואר השנה יותר מעשרים שנה אחר כך, מדענים מאותה האוניברסיטה כתבו אותיות שהן פי 40 קטנות יותר. והנה עוד מעט הכל יופיע על גרגר אבק בגודל של כמה ננומטרים. התנ”ך כבר נחרט על גרגר כזה וניתן על ידי הנשיא פרס לאפיפיור במתנה. ועוד מעט כמה ספריות שלמות תופענה בגודל ננומטרי ואז כמו שריצ’רד פיינמן העריך: “ניתן יהיה לכתוב את כל המידע שהאדם בזהירות צבר בכל הספרים שבעולם בקובית חומר שהיא ברוחב של שתי מאיות האינץ’ – וזה בקושי חלק של אבק שהעין האנושית יכולה לייצר”. ואכן בעולם של גוגל, היכן שיש חיפוש של אלפי ערכים ברמות של גוגל פלקס יש מקום רב לאחסון של טריליוני ערכי אנציקלופדיה. ובספריה יש רק כמה מאות מדפים…

נעלמו הספריות הסטנדרטיות המאובקות, והחליפו אותן הספריות הממוחשבות, שכוללות ספרים וגם מחשבים. הכלים הדיגיטאליים הם הכרחיים לשיפור בית הספר ברמה הכוללת.

Kicukiro by One Laptop per Child.

כיתה באפריקה “פרויקט מחשב לכל ילד”

היתרונות והחסרונות של מחשב לכל ילד

באמריקה מאז 2001 הונהגה תוכנית יומרנית ששמה “אף ילד לא נשאר מאחור” על ידי הנשיא ג’ורג’ בוש. המטרה שלה הייתה להזניק את התלמיד בבתי הספר בארה”ב להישגיות. בארה”ב הזו הטכנולוגיה של מחשבים ניידים לכל תלמיד בכיתה נראה שהחלה לחדור. אולם המחשבים והאינטרנט לכל ילד הם לא תרופת פלא. אין תחליף למורה הטוב והמיומן. בתי הספר עדיין זקוקים למורים מקצועיים ומצוינים, לתוכניות לימוד מקצועיות ולצוות מוכשר. כמו גם לתמיכת ההורים ולידע פסיכולוגי מקיף כיצד להתמודד עם תלמידים בעייתיים וגם כמובן זקוקים לרכיבים הרגילים שהם חשובים להתפתחות הילד בד בבד עם התפתחות הטכנולוגיה. אולם מסתבר שההמרה של בתי ספר לטכנולוגיים משפיעה גם על הפן ההתפתחותי והפסיכולוגי:

1)     הכיתה שבה התלמידים לומדים וכיצד הם לומדים משפיעה על האופן שבו הם מתנהגים. אם הכיתה מחוברת למחשבי אונליין ולא לומדת בצורה מסורתית, הדבר מאפשר להרחיב את הדיון הכיתתי מעבר לשעות הכיתה באינטרנט גם לשעורי בית אונליין באינטרנט. מאידך ניתן לשלב בין השיטות: גם הוראה פרונטאלית וגם נתינת שעורי בית אונליין ברשת.

2)      האמצעים שעמם התלמידים לומדים משפיעים על התלמידים. הרשת מקשרת בין התלמידים ואף בין תלמידים מרוחקים מבתי ספר אחרים. וכך התלמידים יוצרים קהילה גדולה יותר של תלמידים. הם יכולים לדבר עם מדענים באקדמיה, עם סופרים ואנשי רוח דרך הרשת בכיתה.

3)      התוכן הלימודי מועשר. המחשבים מקנים מיומנויות מחשב, שהן הכרחיות בעידן שלנו. תכנות, גרפיקה, יכולת אנימציה, עריכת סרטים – כל זה מסייע לקריירה טכנית ולמשרות בעתיד. לתלמידים יש גישה למגוון משאבים חדשים – מאגרי נתונים לימודיים, אתרי מדע והיסטוריה, אזרחות, אתרי ממשלה וחינוך וכדומה.

4)      המחשבים מקנים שיטות לימוד חדשות וכלים לימודיים חדשים. התלמידים משתמשים במעבד תמלילים וזה מסייע להם לכתוב טוב יותר. המחשב מעלה בצורה אינטראקטיבית תמונות, צילומים וסרטים של אומנים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, מדענים, יוצרים גדולים וגם תגליות גדולות בהיסטוריה. מושגים ונוסחאות במתמטיקה מוסברים ביתר קלות. מה קורה היום בעולם ובכלל האקטואליה מומחשים. המוחשיות של האינטראקטיביות מסייעת ללימודים, מצד אחד, אבל מדכאת פינה בדמיון מצד שני. משחקים ומודלים כמו קוביות משחק ומשחקים של פעם נדחקים אחורה בעידן של המציאות הוירטואלית של היום.

5)      המחשבים מעצם מהותם הם דמוקרטיים. האינטרנט והגישה אליו היא לכולם ללא הבדל דת, מין, גזע ולאום. זהו חינוך מאוד חשוב לילדים. כולם יכולים להוסיף ערכים לויקיפדיה ולתקן את ויקיפדיה ואתרים נוספים ברשת. בנוסף, כולם יכולים גם ללמוד ממנה.  

6)      המחשב לא דורש פיתוח מיומנויות לימוד חדשות. הוא מתאים עצמו למיומנויות הלימוד הישנות והטובות של מורה מול כיתה.  

Learning together - Khariat, India by One Laptop per Child.

כיתה בהודו “פרויקט מחשב לכל ילד”

טכנולוגיות חומרת המחשב האינטראקטיביות בכיתה

מגזין סייאנטיפיק אמריקן שאלו את השאלה הבאה: ילדים במילא נושאים את הטכנולוגיה עמם לאן שהם הולכים, מדוע, אם כך, שלא נכניס מחשבים אישיים פשוטים אל תוך כתות בית הספר לשימוש הילדים בכל העולם? חברת אינטל – יצרנית הצ’יפים הגדולה – הדגימה בינואר 2009 בלאס וגאס בארה”ב בתערוכה הטכנולוגית Consumer Electronics Show פרויקט שקרוי Classmate netbook PC  .

זהו פרויקט של מחשבים מהירים ובעלי מסך מגע לשימוש קל עבור תלמידים. אינטל ושותפותיה החליטו ליישם את הנטבוקים ואת טכנולוגית ה-Classmate Netbook PC בבתי ספר בעולם: מחשב לכל תלמיד בכיתה.

אינטל פיתחה נטבוק מיוחד שמתוכנן לילדים ומתוכנן לכיתות, והוא עמיד במים. הנטבוק עשוי מפלסטיק קשיח, בעל ידית נשיאה וניתן להפיל אותו על הרצפה מגובה של 60 סנטימטר מבלי שיינזק בצורה רצינית. המודל הוא בעל מסך מגע עבה, כך שהתלמיד יכול להניח את ידו עליו בקלות בעודו רושם עליו. זהו מסך שהוא לא רגיש מספיק כדי להרגיש עט של מחשב כף יד. אולם טוב מאוד לאצבעות של ילדים קטנים…

אינטל עבדה עם מספר חברות שיצרו עבורה את החומרה והתוכנה כדי ליצור את מערכת הכיתה הרצויה. ניידים אלה הריצו צ’יפ סלרון של אינטל. כותבי התוכנה היו כותבי תוכנה מארצות שונות, שהתאימו אותה לצרכי הארצות, שבהן יישמו את המערכת. אינטל ושותפותיה הציגו את המערכת בינואר 2007 ומאז הם הריצו תוכניות פיילוט ב-28 מדינות מתפתחות בעולם, כולל ברזיל, ירדן והודו. באוגוסט 2008, אינטל ושותפותיה שדרגו את המערכת, כאשר הם מחליפים את מעבד הסלרון של אינטל בצ’יפ אטום חזק יותר. המערכת המשודרגת היא יעילה יותר ומהירה יותר ובעלת זמן חיי בטרייה ארוכים יותר.

ילדים בכיתות בדרום אמריקה, בניגריה ובהודו ישבו על מחצלות פרוסות על הרצפה בלי כסאות והחזיקו על הברכיים מחשבים ניידים. אין מדובר במערכת, שבה כל מחשבי הנטבוק מחוברים ברשת למחשב הראשי של המורה. זאת כאשר על גבי המחשבים מותקנת תוכנה והתלמידים מסוגלים לקבל בזמן אמת פידבק על עבודתם. חברה שמציעה מערכת כזו ולה יכולות מוגבלות, בעלת מחשב אישי מרכזי אליו מחוברים מספר מסופים, היא Ncomputing מקליפורניה.

מסתבר אם כן שכמה חברות מזמן עלו על עגלת הנטבוקים הזולים לכל תלמיד בכיתה. מעבדת המדיה של מכון ה-MIT בארה”ב פיתחה ב-2005 את מחשבי ה-Xtra Ordinary  או ה-OX ואת תוכנית ה-One Laptop Per Child. התוכנית  מספקת מחשבים ניידים למדינות מתפתחות.

בפרויקט הזה מדובר בהכנסת המחשבים לכיתות לכל תלמיד. הכוונה היא לא במערכת של מחשבי נטבוקים לכל תלמיד כאשר כולם מחוברים ברשת. הרעיון בפרויקט של MIT הוא יותר הכנסת הטכנולוגיה למדינות מתפתחות.

Yent דיווח ביוני האחרון, שמרכז פרס לשלום קיבל במהלך 2007 מספר מחשבים ניידים מארגון One Laptop Per Child במטרה לבחון את השימוש של מורים ותלמידים ברשות הפלשתינית בנטבוקים אלה. משלא עלה בידי המרכז למצוא מימון להפעלת הפיילוט, המחשבים הועברו למעבדת אילן רמון שבנגב לשימושם של בני הנוער, לאחר שאלו ביקשו את המחשבים ממרכז פרס.

 

קראו כאן וגם כאן.  

 

<a href="http://www.exego.net/admin/

 

התמונות הן מטעם One Laptop per Child

<a href="http://www.exego.net/admin/

לקריאה נוספת:

Andrew A. Zucker Transforming Schools with Technology: How Smart Use of  Digital Tools Helps Achieve Six Key Education Goals (Harvard Education Press, 2008).

כל הזכויות שמורות.<a href="http://www.exego.net/admin/

Advertisements

0 thoughts on “חדשנות בחינוך: מחשבי נטבוק לכל תלמיד בכיתה

  1. ראשית, אם אני זוכר נכון, הוא הפבייק – חצי אפוי.

    שנית, שוב ושוב מעלים את הרעיון ש”המחשב” יפתור את בעיות ההוראה.
    הוא לא יפתור שום דבר.
    מחשב אישי הוא מכשיר עזר חשוב, וחשוב מאד שילדים ילמדו להכיר אותו ולדעת להשתמש בו.
    חשוב מאד שילמדו להכיר את הרשת (The Net and the Web) וידעו להשתמש בה , ובמיוחד להזהר ולהשתמש באופן ביקורתי.
    אבל בסך הכל, זה רק מכשיר עזר, כמו עיפרון, עט או ספר.
    עדיין צריך ללמד.
    ואת זה המחשב לא יעשה.

  2. לגלי תודה על הכתבה הנהדרת!

    לסתם אחד. אחת הבעיות העיקריות בחינוך היום היא הההפרדה לרמות שונות. כיתות הטרוגניות וצפופות גורמות להפרעות חוזרות ונשנות של התלמידים החלשים המפרעים לכל הכיתה. מה גם שלמורים אין את הכלים המשמעתיים לאכוף סדר בכיתה. יתרונו של המחשב שהוא מדבר לכל תלמיד ברמתו ולכן אף תלמיד לא משתעמם ומפריע. הוסף לכך את ההתיחסות האישית וקבלת משהו שהוא הרבה מעבר לכלי.

    אגב גם אני זוכר כי הד”ר נקרא הפבייק

  3. התייחסות אישית?
    במקום לשים את הדגש על פיתוח התייחסות נכונה אצל המורה ולחזק את המימדים הבין אישיים ובין אנושיים, נתלים על טכנולוגיית המחשב כמושיעה ומקדמת. היכן האדם בכל זה? היכן המפגש אדם לאדם? המחשב הוא גולם שלא חש ,לא פוגש, לא רואה את המבט בעיניים, לא יודע להיקרא ולהענות, וזה הרי עיקרו של המעשה החינוכי…
    בובריאנית בנשמתה…

  4. דבורה

    בעולם אידאלי היה לכל תלמיד מורה פרטי הדואג רק לו ומקשיב לרחשי ליבו …
    בעולם המציאותי ישנם כיתות צפופות המכילות תלמידים ברמות שונות ומורים המקבלים משכורת רעב. הטכנולוגיה אינה רעה או טובה היא מאפשרת לעתים לשפר תהליכים. אכן ללימוד יש גם פן רגשי ואין לצפות כי מחשב יחליף לחלוטין את המורה אבל הטכנולוגיה מאפשרת טיפול פרטני בתלמיד בהתאם לרמתו. במערכת החינוך הקיימת ילד המתקשה בלימודים ואינו מפריע הינו שקוף למורה. למורה ישנם 30 ומשהו תלמידים שעליו ללמד כל אחד עם בעיותיו הוא, דומני שזו דרישה גדולה מדי מאדם שיבצע. הטכנולוגיה מאפשרת להוריד את המעמסה מהמורה כדי שיתמקד במה בדברים חשובים כמו חינוך לערכים הקשבה ומתן כבוד לזולת דברים שלא ניתן ללמוד ממכונה.
    החינוך הפרונטלי במתכונתו הנוכחית קיים כבר כ-400 שנה העולם השתנה לחלוטין בפרק זמן זה. אם יש לטכנולוגיה אפשרות לעזור לנו לשפר את המצב למה לפחד ממנה?

  5. ובמקום התפתחויות מתקדמות בתחום ההתנהגותי.
    קחו למשל את הספר של חיים עומר שדן באופן שיש לשים גבולות בכיתה ועל האופן שבו המורה, המנהל והצוות החינוכי בבית הספר צריכים לשתף פעולה כדי למגר את תופעת האלימות בבית הספר.
    השיטה של עומר מיושמת כאן לידי בבית ספר בחדרה.
    נניח שיש תלמיד בכיתה ששולף באמצע השעור בקבוק וודקה. חיים עומר מציע דרך לפתור את הבעיה לא באמצעות צעקות או באמצעות הדרך הקונבנציונאלית שבה המורה והמנהל יוצאים מהכלים ומענישים את הילד כאשר הם מאבדים שליטה.
    להפך, קוראים להורים ועושים ישיבה כולם, המורה והמנהל וכולם מגבים את המורה – כל הצוות.
    אפשר לקרוא לזה התפתחויות חדישות במדעי ההתנהגות. ולכן כאן התפתחויות טכנולוגיות לא תעזורנה. הרי אם נכניס מחשב לכיתה וגם אם נכניס את המערכת הממוחשבת המשוכללת ביותר, האינטקראקטיבית ביותר שמגיבה אונליין בצורה הטובה ביותר – זה לא יעזור. התלמיד המפריע יוציא עדיין וודקה באמצע השעור.
    ולכן, כאשר מדברים על מערכת טכנולוגית משוכללת, שבה המחשב מגיב ומתקן תרגילים ונותן בזמן אמת משוב למורה על תלמיד זה או אחר – מסוף של תלמיד איקס מעביר למורה את ההודעה: המורה… התלמיד איקס פתר את התרגיל לא כל כך טוב… המורה התלמיד וואי פתר את התרגיל עם השגיאה הזו… וכולי – מדברים על מערכת משלימה למערכת החינוך. כלומר מדברים על הכנסת טכנולוגיה בנסף להתפתחויות חדישות בחינוך ולא במקום התםתחויות חדישות בחינוך.
    בקיצור, לא ניתן להכניס מחשב יועץ או פסיכולוג או מחנך לבית הספר. מקסימום ניתן להכניס מחשב שיסייע בתרגילי חשבון או אנגלית ובבדיקה שלהם, אבל היחס והחום הוא של המורה…

  6. גלי, נתת דוגמא של תלמיד השולף בקבוק וודקה כבעיית התנהגות. הבעיה הזו סביר שלא תעלה כאשר התלמיד יילמד ממחשב . הוצאת בקבוק וודקה ורוב בעיות המשמעת הן הצהרות הפגנתיות. מה תעשה לי? או תראו איזה גבר אני? כאשר תלמיד לומד אל מול מחשב בעיה כזו לא תצוץ. אבל לא זו השאלה, כפי שראית בכתבה לא מדובר בתלמידי תיכון שילמדו עם מחשבים נשאים כרגע אלא בתלמידי בי”ס יסודי. בבי”ס יסודי לרוב בעיות המשמעת נובעות משעמום או רצון להתבלט להבדיל מבעיות משמעת חמורות יותר בגיל ההתבגרות. בגיל הצעיר חשוב להעביר לילדים את הבסיס כתיבה קריאה חשבון בסיסי ואנגלית מחשב יוכל לעשות זאת באופן פרטני יותר ובכך לתת למורה זמן לדברים החשובים באמת חינוך לערכים סדר ונקיון כבוד הדדי. לא מדובר בהחלפת המורה אלא בלעזור לו. האם ניתן לכתוב תוכנה שתלמד נושאים מורכבים ללימוד יותר כמו ספרות או תנ”ך, אינני בטוח שניתן לעשות זאת באופן יעיל כך שלא יהיה מדובר בשינון בלבד. מצד שני קטעי סרטים המכילים טקסטים תנ”כיים יוכלו להיות לעזר כאשר יש בידך כלי כמו המחשב השמיים הם הגבול…

  7. כאשר תלמיד מוציא בקבוק וודקה בכיתה או בגילאים מוקדמים כאשר תלמיד מתפרע בכיתה פירושו פריצת גבולות. וכנגד זה עובדות שיטות חינוכיות כמו זו למשל שמציע חיים עומר ואחרים. זה נובע בין השאר בגלל שהיום החברה שלנו היא אנטי תזה למה שהיא הייתה פעם במאה ה-19, כאשר היכו ילדים. אז פעם היכו ילדים בתקופה הויקטוריאנית. והיום אומרים: אסור, והילד במרכז וצריך להכנע לילד. ונכנעים עד כדי כך לילד שהוא פורץ גבולות ומרשה לעצמו הכל. הלכו מקיצוניות אחת (האבא המכה הויקטוריאני) לקיצוניות שניה (הילד במרכז שעושה כל מה שהוא רוצה). ולכן השיטה היום היא שצריך להציב גבולות ולהחזיר את ההורה למרכז: ההורה צריך לקבוע לילד וכך גם המורה והמנהל. ואין שום קשר למחשב. המחשב בא לענות על תשובות אחרות וצרכים אחרים בכלל במערכת החינוך. הוא לא יכול לפתור את הבעיה של פריצת גבולות, כי הוא לא יועץ חינוכי וגם לא פסיכולוג. אם המורה לא יהיה במרכז כמורה אסרטיבי שמציב גבולות ומגובה על ידי כל הצוות וההנהלה התלמידים בכיתה שלו יתפרעו.

  8. גלי

    דומני שאת מתבלבלת בין הסיבה למסובב. בית הספר.. נועד ללימוד לא לטיפול בבעיות משמעת . בעיות המשמעת הן המפריעות למורה להעביר את הידע. הדיון שלך בכיצד יש לטפל בבעיות משמעת הופך את תפקידו של המורה לשוטר. השאלות של היכן מיקומו של הילד במרכז בצד או באמצע לא עולות כאשר הוא לומד ממחשב והמחשב איננו מתרגש יותר מדי מהפרעות. בית הספר והמורים לא יוכלו להחליף את תפקיד ההורים ואין זה מתפקידם עדיין לא פגשתי תלמיד שבית הספר עיצב לו את הגבולות. לבעיות משמעת יש סיבה כפי שכתבתי לך הפרעות לכיתה הן יכולות לנבוע משעמום או הערכה עצמית ירודה שתי הבעיות הללו נפתרות על ידי הטיפול הפרטני של המחשב.

    אבל הנושא של משמעת הוא שולי, במקום הראשון בית הספר בא להעביר ידע לשם כך יש לאתגר ילדים חזקים ולעזור לחלשים כל זאת מובנה בלימוד עם מחשב. הבעיות בהעברת ידע לכיתה צפופה וגדולה המכילה תלמידים רבים נפתרות על ידי שימוש במחשבים אישיים . לפיכך המחשב ככלי עוזר ללימוד וזה תפקידו. כאשר באים לבחון יעילות של כלי עזר צריך לשאול אילו בעיות הוא פותר. אחת הבעיות המרכזיות של החינוך כיום הינה כיתות הטרוגניות וצפופות המחשבים האישיים מטפלים בבעיה זו ומאפשרים למורה לבחון בקפדנות את ההתקדמות של כל תלמיד ותלמיד. המחשב ככלי מאפשר למורה לטפל בבעיות החשובות שקודם לא היה לא זמן ואפשרות לעסוק בהן

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s