חדשנות עתידית: מוצרים חדשים על המדף העתידי

חדשנות עתידית: מוצרים חדשים על המדף העתידי  

 

המכונית המעופפת הבריטית 

  

 

טבעות סביב כדור הארץ 

    

 

האייפון מטיס מזל”ט 

   

 

הנדסה חוזרת של המוח לפי קורצוויל 

 

 

הולוגרפיה שניתן לגעת בה ולחוש אותה 

 * הנדסה חוזרת של המוח כפתרון לאנטי אייג’ינג וחיי נצח אליבא ד’ריי קורצוויל   

  

 * הטרנזיסטור המולקולארי הראשון – מולקולה שמתנהגת כמו טרנזיסטור. * מכונית מעופפת תוצרת בריטניה – אפשר להזמין עכשיו ולקבל תוך מספר חודשים ופחות. עולה 80,000 דולר.  

* אדריכלות פנים חדשה למטוסים מאת יעקוב אינוביישן. יותר לא ידחפו אתכם מקדימה במטוס.  

* טיסה לכל מקום על כדור הארץ בשעתיים: מוושינגטון לטוקיו בשעתיים. ג’ט לג על חשבונכם…  

* פרופסור מומחה לחרקים מזהיר בבריטניה מפני טרוריסטים שיבואו עם מזוודה מלאה בחרקים וידביקו אותנו במחלות. זוכרים את קדאפי עומד באו”ם וקורא למנהיגי העולם: שפעת החזירים היא נשק ביוכימי. האם מזוודת חזירים הביאה לנו את הוירוס…?… 

* המסך הבא: פוסטר ממוסגר שניתן לעקם אותו. 

* סוללה קוונטית דיגיטאלית עם ננוקבלים (שתחליף את הסוללה הישנה בנייד ובאייפון שלכם). הבעיה: בטיפול לקוי היא מתפוצצת כמו פצצת אטום. לא נורא תמיד אפשר להאשים את אחמדיניג’ד נכון? אבל לפחות כאשר היא מתפוצצת אין נשורת רדיואקטיבית. 

 

ד”ר האפבייקט ממציא לנו פטנטים בשנות השבעים – היה מפוצץ המצאות 

הנדסה חוזרת למוח ואנטי אייג’ינג  

רייי קורצוויל העתידן של שנות האלפיים. ריי קורצוויל דיבר בכנס מנהטן ביץ’ פרוג’קט ואמר שתוך 15 שנה, כל שנה נוסיף יותר משנה נוספת לחיינו. הכיצד? באמצעות המצאות חדשות וחדישות בתחומי הרפואה והטכנולוגיה ובכלל בתחומים שונים בחיינו והנדסה חוזרת של המוח על גבי מחשב על. כל זה מבית מדרשה של קורצווייל טכנולוגיות… 

ריי קורצוויל מסביר כיצד גידול מעריכי הניע את ההתקדמויות בטכנולוגיות המידע והוא גם מסביר מדוע דינמיקה זו מיושמת עתה לבריאות ולרפואה. קורצוויל גם מסביר התקדמויות בהנדסה חוזרת של המוח האנושי (מדעני מוח טוענים, שניתן יהיה ליצור מודל דיגיטלי בתוך מחשב על שמחקה את התפקודים של המוח). קורצווייל מציע לעשות הנדסה חוזרת למוח על ידי זה שיזריקו לנו רובוטים מיקרוסקופיים (ננובוטים) לזרם הדם ויתכנתו אותם כדי שיחקרו כל חלק וחלק במוח, כל נים דם במוח וכל חיבור וניורו-טרנסמיטור. בהקשר לכנס, קורצווייל טוען שאותן הטכנולוגיות שיובילו לאריכות ימים ניכרת גם יובילו להגדלת המקורות העולמיים. ההרצאה של קורצוויל בכנס אריכות הימים במנהטן ביץ’, קליפורניה, 13 לנובמבר, 2009. ריי קורצווייל מדבר על הנדסה חוזרת של המוח. 

לכנס ראו כאן: 

Are You Going to Be Part of the Last Generation to
Die From Aging… or Part of the First Generation to
Enjoy Open-Ended Youth?

  

וגם כאן.  

כמה חברות סטארט אפ שמתמקדות בביוטכנולוגיה של האנטי אייג’ינג, מחלות שמופיעות בגיל זקנה והן אופייניות לגיל זקנה, קמו בארה”ב, בקנדה ובלונדון והן משתמשות במיטב הטכנולוגיה והרעיונות: 

אפיוס ביוטכנולוגיות” – Rexin-G, מערכת תמסורת גנים לגידול בהזרקה. 

פולדרקס” – טיפול במחלות חלבונים מעוותים.   

גינסיאנס” – טיפול במחלות כרוניות ומחקר גדול באלצהיימר. 

נום” – ריצוף הגנום האנושי השלם לפי בקשה. 

נאוטרופיקס” – וירוסים אונקוליטים (וירוסים שמתקיפים תאים סרטניים) לטיפול בגידולים מוצקים. 

פנטרקסין תרפיוטקיס” – טיפול במחלת האלצהיימר. 

 “רפיט דיאגנוסטיקס” – מדידת אורך הטלומר עבור אוכלוסיות של לימפוציטים וגרנולוציטים. 

רטרוטופ” – שימוש באפקט איזוטופי כדי להאט נתיבי הרס ולשלוט בתהליכים מטבוליים בעקה חימצונית. 

 “סטמקור מערכות” – מערכת איסוף מוח עצם. 

 “טי אי מדעים” – הפעלת האנזים telomerase באמצעות המולקולה הבודדת TA-65 . 

טרי-סטם” – רטרודיפרנציאציה Retrodifferentiation  (תאים בוגרים הופכים לתאים יותר פרימיטיביים) – יצירת תאי גזע מתאים בוגרים. 

גלקסוסיטקלין” – טיפול חדשני בסוכרת מסוג 2. 

   

הטרנזיסטור המולקולארי הראשון  

קבוצת מדענים מאוניברסיטת ייל בארה”ב הצליחו ליצור את הטרנזיסטור הראשון שמורכב ממולקולה בודדת. המחקר מראה שמולקולות יכולות להתנהג כמו טרנזיסטור. הקבוצה, שכוללת חוקרים מאוניברסיטת ייל וממכון גוואנגיו למדע ולטכנולוגיה בדרום קוריאה, פרסמה את ממצאיה ב-24 לדצמבר בכתב העת Nature.  וגם כאן.  

הקבוצה כללה את פרופ’ מרק ריד, פרופ’ להנדסה ולמדע ישומי מייל, ואת הפוסט דוקטורנט לשעבר שלו מאוניברסיטת ייל בשם טקהי לי, שהוא עתה פרופסור במכון גוואנגיו. הקבוצה הראו שמולקולת בנזין שמחוברת לחיבורי זהב, יכולה להתנהג בדיוק כמו טרנזיסטור מסיליקון. הרכיב הוא טרנזיסטור מולקולארי Benzenedithiol C6H4(SH)2. 

החוקרים הצליחו לבצע מניפולציה למצבי האנרגיה השונים של המולקולה בהתאם לאנרגיה שהם יישמו למגעים בחיבורי הזהב. על ידי מניפולציה של מצבי האנרגיה, הם הצליחו לשלוט בזרם שעבר דרך המולקולה.  

ריד הסביר את אפקט המנהור ברכיב הצומת המולקולארית תוך שהוא נתן את הדימוי של כדור. נדמיין כדור שמגלגלים אותו על פני גבעה, מעלה ומטה. נניח שהכדור מייצג זרם חשמלי וגובהה של הגבעה הוא מצבי האנרגיה השונים של המולקולה. אם מכוונים את גובה הגבעה, מאפשרים לזרם לעבור כאשר היא נמוכה, ועוצרים את הזרם ולא מאפשרים לו לעבור, כאשר הגבעה גבוהה. בצורה זו הקבוצה הצליחה להשתמש במולקולה באותו האופן שבו משתמשים בטרנזיסטור רגיל. 

מרק ריד החל לחקור מולקולות בודדות כבר בתחילת שנות התשעים. אז הוא הדגים שניתן ללכוד מולקולות בודדות בין מגעים חשמליים. ריד ולי חקרו בננו-אלקטרוניקה מולקולארית ופתחו טכניקות ליתוגראפיות על פני השנים, שאפשרו להם לבחון מה מתרחש ברמה המולקולארית ולבנות את הרכיב הטרנזיסטורי המולקולארי: 

1)     המגעים נוצרו מטיטניום Ti בגודל של 3 ננומטר וזהב Au בגודל של 150 ננומטר. 

2)     בונים אלקטרודת שער מאלומיניום (2 מיקרומטר רוחב ו-15 ננומטר עובי). מגדלים שכבת תחמוצת מבודדת בעובי של 3 ננומטר. מתקבלת אלקטרודת אלומיניום בתחתית בעלת שכבה דיאלקטרית דקה – Al2O3 .     

3) מעל פני אלקטרודת שער האלומיניום יהיה חוט הזהב באורך 15 ננומטר ועובי של 100 ננומטר. חוט הזהב הדק מחובר למגעים על ידי Ti בעובי של 3 ננומטר ו-Au בעובי של 100 ננומטר.  

4)     אחרי ניקוי בפלזמת חמצן במשך דקה, החוקרים השרו את הדוגמיות בתמיסה מהולה למשך יממה. הם ביצעו בתמיסה שיקוע מולקולארי עלפני שכבת הזהב. המולקולות עשו הרכבה עצמית על חוטי הזהב. ועושים לכל הדוגמית טיפול כימי. 

5)     אחרי שמצפים את הדוגמיות במולקולות מקררים אותן מיד ל-4.2 מעלות קלווין בקריוסטט ואקום.    

 [moletransistor2.jpg] 

תמונה בצבעים לא אמיתיים במקרוסקופ אלקטרונים סורק 

בצורה זו החוקרים הצליחו לבנות את המגעים החשמליים ברמות הגודל הזעירות – ברמת הגודל הננומטרית, כאשר הם מזהים את המולקולות האידיאליות שיש להשתמש בהן לצורך המשימה, מולקולות הבנזין. כמוכן הם מצאו היכן יש למקם את המולקולות כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר וכיצד לחבר אותן למגעים החשמליים. הגילוי התבסס על התקדמויות טכנולוגיות רבות שנמשכו כמה שנים. ומדוע התגלית חשובה? יש עניין רב בשימוש בטרנזיסטור שבנוי ממולקולה במעגלי מחשבים, כי טרנזיסטורים מסורתיים הם לא ישימים ברמות גודל כאלה. לכן טרנזיסטור המולקולה פותח פתח למחשבים מולקולאריים – אם הם בכלל אפשריים. 

  

  

מכונית מעופפת תוצרת בריטניה  

סקאיי קאר פאראג’ט מכונית שמסוגלת לטוס. יכולה להמריא משדה או ממסלול המראה בפחות ממאתיים מטרים. בטוחה לטיסה, לא מאבדים בה שליטה וגם לא צוללים איתה. אם המנוע נכבה מסיבה כלשהי, הטייס פשוט דואה מטה לשדה הקרוב או גולש לקרקע ולחול. במקרה שהכנפיים לא עובדות מסיבה כלשהי – טפו, טפו… – מערכת החיבור למכונית לא פועלת או כל תקלה אחרת שמתרחשת, ישנו מצנח רזרבי לשעת חירום שמיד משתחרר, וגם אם לא הייתם צנחנים בצבא… תוכלו להסתדר. מחיר 80,000 דולר, מחיר של דירה במקומות פחות נחשקים. אם תזמינו היום תקבלו בעוד מספר חודשים (בטיסה כמובן).    

  • Place an Order 

     

טיסה נעימה עם יעקב אינוביישן

בטיסות העתיד לא תצטרכו יותר לריב עם הנוסע מקדימה – “תזיז כבר את המושב קדימה, אני לא יכול לשים את הרגלים, אני לא יכול לאכול”. יעקב אינוביישן הנדסת האנוש למטוסים חשבו על הכל וממש על הכל. על נוחות הנוסעים במחלקת תיירים ועל הצד העסקי של מחלקת העסקים, על מניעת טרומבוזה ויצירת כרישי דם, על הילדים ועל השמנים. 

טיסות ארוכות כבר לא יהיו סיוט. הסידור המחודש של מושבי המטוס בצורה אולטרא-מודרנית וחדשנית מאפשר פרטיות, בלי דחיפות מקדימה. נסיעה עם ילדים תיהפך לתענוג, יהיה מספיק מקום לכל המתנות מאמריקה ומאירופה – לילד, לדודה, לסבתא ואפילו לכלב. המבנה של החברה יכול אפילו להגדיל את יכולת הקיבול במיוחד עבור הישראלים שיוצאים עם עשרה קילו וחוזרים חזרה מארה”ב עם מאה קילו. בתנאי שהם נוסעים במחלקת עסקים כמובן ובתנאי שהם מגדילים את תכולת הכבודה רק ב-50 אחוז ולא במאתיים אחוזים כפי שהם רגילים לעשות… 

המבנה מתחשב בנוסעים בעלי מוגבלויות. קל לאחסן את התיקים שלוקחים למטוס. במקום להרים את התיקים ולאחסנם בתאים מעל לראש ולחשוב שעוד רגע הכל ייפול על הראש, התיקים מאוחסנים מתחת למדרגות מודרניות. כתוצאה ניתן יהיה להעלות למטוס יותר תיקים ולחסוך לצוות הקרקע זמן ומעמסה. העלייה למטוס תהיה מהירה יותר במעברים מהירים יותר. המטוס נהפך לגדול יותר ומרווח יותר. לא נדחפים במעבר ולא אומרים יותר: “נו, תן כבר לעבור”. התיקים נאספים בטרם הנוסעים מצויים במעבר. לא תצטרכו לקנות כרטיס טיסה נוסף לפעוטות מכיוון שהם ימוקמו אופקית ליד הנוסע. זהו שיפור עצום. ומה לגבי השמנים? המבנה החדש מאפשר מושבים רחבים יותר. כתוצאה אי הנוחות עבור נוסעים שיושבים לידם נמנעת.  

המושבים מאפשרים פרטיות, המושבים נפתחים למיטות בצורה חסכונית, ישנה פרטיות כאשר עובדים עם המחשב הנייד, ובייחוד אין את בעיית אי הנוחות מהכסא מלפנים שהיה נדחף אל החלל של הנוסע מאחור. חשוב ביותר הנוסעים יכולים לשנות תנוחה כדי להמריץ את זרם הדם וכך למנוע היווצרות כרישי דם – דבר מאוד מסוכן בטיסות.  

 

רוצים לטוס לכל מקום על כדור הארץ בפחות משעתיים?  

  

חברת וירג’ין גלקטיק חשפה את החללית מטוס שלה “SpaceShipTwo” במדבר מואבי בקליפורניה, החללית הראשונה למסע נוסעים פרטי. אולם ישנן מספר חברות שעובדות כבר על חלליות שתטוסנה לאו דווקא לחלל החיצון, אלא לכל מקום בכדור הארץ בפחות משעתיים. אחת מהחברות האלה היא “SpaceWorks Engineering”. היה תכנון ליצור מטוס שהוא פי 25 מהיר יותר ממהירות הקול בזמנו של הנשיא רונלד רייגן. רייגן הכריז בשנות השמונים שנוכל לנסוע מוושינגטון די סי לטוקיו בשעתיים. 

אולם מטוס ה”אוריינט אקספרס” הזה בוטל בטרם הוא נבנה ובצע את טיסתו הראשונה.  

נאסא ניסתה להמשיך את הפרויקט ואחר כך כמה חברות, כולל וירג’ין גלקטיק פתחו מטוסי חללית עבור תיירים, מדענים ונוסעים אחרים. וכך נפתחה האפשרות לנסיעה קצרצרה מיעד אחד לשני בכדור הארץ. 

 
סוללה קוונטית דיגיטאלית שמורכבת מננוקבלים  

  

הטכנולוגיה מתקדמת ונראה שהבטריות נותרו מאחור. הבטריות של היום הן בעיה. לוקח שעות להטעין אותן ולפרוק אותן. וגרוע מזה, לאחר כמה שנים של שימוש צריך להשליכן לפח. מסתבר שיש פתרון לבעיה. הבה נשתמש בקבל שהוא אוגר מטען מסוג אחר. לוקח שבריר שנייה להטעינו ולפרוק אותו. מסתבר שהקבלים הם עתיד הסוללות של היום. מצוין לטלפון סלולארי או למחשב הנייד. למי יש סבלנות לחכות עד שמטעינים אותו. ובייחוד אורך החיים של הסוללה נגמר ויש להחליפה. את הקבל לא נצטרך בכלל להחליף. היכולת שלו להחזיק מטען גודלת בקצב מהיר יותר כל שנה לעומת היכולת של הסוללות. הקבלים ידידותיים יותר לסביבה ועדיפים.  ראו כאן. 

והנה פיזיקאים מאוניברסיטת אילינוי אורבנה-קמפיין בראשות אלפרד האבלר נטלו את הרעיון הנושן ישן של הקבל והחליטו לחדשו בצורת המושג של סוללה קוונטית דיגיטאלית. סוללה זו תהיה דחיפה דרמטית בקיבול אחסון האנרגיה ברגע שיוכלו לבנות אותה בהתאם למודל התיאורטי שאותו הציעו הפיסיקאים. הרעיון הוא שהסוללה תהיה מורכבת ממיליארדי קבלים בגודל ננומטרי. ברגע מדובר בקבלים בעירים, ננוקבלים, לאחסון אנרגיה, פועלים אפקטים קוונטיים. המאמר של החוקרים. 

קבלים קונבנציונאליים מורכבים מלוחות מוליכים בסקאלה מקרוסקופית, או אלקטרודות, המופרדים על ידי שכבת חומר מבודדת. כאשר אלקטרונים רבים מאוחסנים בלוח השלילי (האלקטרודה השלילית) הם נוטים לדחות זה את זה ואז הם דוחפים זה את זה הרחק מהאלקטרודה השלילית אל האלקטרודה החיובית. כלומר, תוך יישום מתח לקבל נוצר שדה חשמלי בחומר המבודד שאוגר אנרגיה. הקבל כך מסוגל לאגור כמות מטען מוגבלת, שמעבר לה מופיעים ניצוצות ומתבזבז הכוח המאוחסן.  

במקום זאת, האבלר וקבוצתו הציעו, הבה נבנה ממערך של ננוקבלים, בעלי אלקטרודות במרווח של 10 ננומטרים זו מזו (או במרווח של עשרה אטומים זו מזו). עתה אפקטים קוונטיים אמורים לדכא הופעת ניצוצות: ידוע שבאטום הגרעין (פרוטונים) והאלקטרונים מופרדים למרות המטענים שלהם. הם קיימים יחד מבלי למשוך זה את זה. לכן חשבו האבלר והקולגות שלו, אם באותו האופן ניצור ננוקבלים נפתור את הבעיה של האלקטרונים שדוחפים זה את זה מהלוחות אל עבר הלוח החיובי.  

צפיפות ההספק שמתקבלת מהסוללות החדשות (המהירות שבה ניתן לאחסן או לשחרר אנרגיה) עשויה להיות הרבה יותר גדולה מאשר טכנולוגיות סוללות הליתיום-איון שיש לנו כיום. ובנוסף צפיפות האנרגיה (כמות האנרגיה שניתן לאחסן) היא פי עשר גדולה יותר מאשר סוללות הליתיום-איון של היום. יש כרגע בעיה לייצר אותם עקב אפקט מנהור ומתחים גבוהים. אבל כאשר הם יחליפו את הבטריות, הם גם כאמור יאחסנו יותר מטען וגם יהיו יותר ידידותיים לסביבה: בעת היצור הם לא פולטים תוצרי לוואי כימיים. הסוללות, לעומת זאת, דורשות כימיקאלים כדי לאחסן מטען. בנוסף ברגע שחיי הסוללה מסתיימים יש להשליכה לפח, עוד מפגע סביבתי. לעומת זאת, אין צורך להחליף קבלים. כמוכן קבל יכול לאגור אנרגיה סולארית. בטרייה ואנרגיה סולארית? מדובר בסוללת עופרת (מצבר) שתאחסן את המטען. הפאנל הסולארי הוא אולי ידידותי לסביבה אבל הסוללה מכילה חומרים רעילים.  

חרף זאת, בטיפול לקוי הננוקבלים הם מסוכנים אם הם סדוקים או שבורים –  השחרור המהיר של אלקטרונים, תלוי במטען שמוחזק בין הלוחות, יכול לגרום לפיצוץ כמו פצצה אטומית. אבל הפיצוץ לא ישאיר נשורת. נחמה פורטה…   
 

הפרופסור שהציע לפני שנה בדיוק שטרוריסטים יבואו עם מזוודת חרקים נגועים ביולוגית 

  

(לכבוד הסילבסטר…) 

  

ה-טלגראף הבריטי דיווח בדיוק לפני שנה את הסיפור הבא. פרופסור לאנטומולוגיה (חקר החרקים) מאוניברסיטת ויומינג בשם ג’פרי לוקווד התראיין לתחנה מספר 4 של רדיו ה-.BBC הוא אמר בשידור, שטרוריסטים יכולים להיכנס לתוך מדינה עם מזוודה מלאה בחרקים שנדבקו במחלות כמו קדחת השקע האפריקאי (מחלה אפריקאית, קטלנית לחיות ולבני אדם). כמוכן הוא אמר בשידור את הדברים הבאים: “אני חושב שתא טרוריסטים קטן יכול בקלות לפתח נשק על בסיס חרקים”. הוא הוסיף שזה יהיה הרבה יותר קל מאשר לפתח נשק גרעיני וכימי, כי חומר הגלם נמצא בחצר האחורית של כל אחד. כלומר, ג’וקים יש לנו הרי בשפע… ולכן זה יהיה קל למדי ותהליך פשוט. כמה מאות דולרים וכרטיס טיסה במטוס (פלוס כרטיס חינם כמובן לג’וק). הפרופ’ לוקווד הציע לממשלות להתכונן ושיהיה להן ממשק שמסוגל להגיב לכניסה של מזוודת מזיקים שנדבקו במחלה הקטלנית. וזאת כדי לנסות ולעצור כל דבר שנכנס למדינה כבר בגבולותיה. זוכרים שקדאפי (שליט לוב) הכריז באו”ם ששפעת החזירים היא נשק ביולוגי מלאכותי?… מעניין האם הוא חשב שהיא מועברת על ידי חרקים במזוודה?… 

בכל מקרה, אין לנו כל דרך לדעת האם ההדבקות שלנו במחלות נובעת ממגע ישיר עם הדם או האיברים של חיות נגועות?  

והתקשורת כרגיל… מביאה לנו סיפורים על פרופסורים, רעיונות ושליטים…  

Terrorists could use 'insect-based' biological weapon 

חרק טרוריסטי?…   

המסך הבא: פוסטר ממוסגר, שניתן לעקם אותו  

מאז הופעת הבכורה של הטלוויזיה ביריד שיקגו העולמי ב-1933, המושג של “שפופרת קרני הקתודה” “cathode ray tube” (CRT) הייתה מלה נרדפת ל”מסך”. אולם מהר מאוד לקראת שנת 2000 טכנולוגית מסך הפלזמה נכנסה ואז טכנולוגית המסך הגבישי הנוזלי liquid crystal display (LCD) החלה להחליף את ה-CRT בישומי מחשב. ומהר מאוד ה-LCD הוציא החוצה את ה-CRT משוק הטלוויזיה. והנה חשבנו שזהו. הגענו לשיא הטכנולוגיה: ה-LCD החליף את ה-CRT באותו האופן שהמכונית החליפה את העגלה והסוס. האומנם?…והנה הגיעה שנת 2009 ועוד מעט מגיעה שנת 2010, וטכנולוגית המסך תעבור מהפכה. 

בטווח הקרוב יהיה דור חדש של לוחות LCD שיגרום למהפכה בשוק הטלוויזיות בעל מסכים חזקים שהם דקים ביותר (2.5 ס”מ), בעלי קונטרסט מאוד גבוה וניתן יהיה לתלות אותם על הקיר כמו פוסטר ממוסגר. ומה הסוד של החידוש הזה? החידוש הוא בתאורה האחורית – המסכים מחליפים את המנורות הפלורוסנטיות הקומפקטיות ב-LED-ים. שמשתמשים בהרבה פחות הספק ומאפשרים פרופיל מסך הרבה יותר דק.  

 

מסך OLED גמיש מתקפל בעל עובי של כרטיס אשראי מכאן 

  

יהיו שני סוגי מסכים:  LED LCD למסכים גדולים יותר ו-LED אורגני שמוגבל רק למסכים קטנים: OLED. זווית הצפייה למסכי OLED היא רחבה מאוד והסיבה לכך היא שכל פיקסל על המסך מורכב מ-LED זוהר. ולכן בניגוד ל-LED LCD ה-OLED לא זקוק בכלל לתאורה אחורית בגלל שגריד הפיקסלים עצמו הוא גריד של אורות צבעוניים. בנוסף, ה-OLED יהיו דקים יותר. ל-OLED יש יישומים פוטנציאלים מעבר ל-HDTV. ניתן להדפיס מסכי OLED על סובסטראט פלסטיק גמיש, ועל מסכים מתקפלים בעלי עובי של כרטיס אשראי. וכך חלון בבית יכול לשמש גם כחלון וגם כמסך טלוויזיה. 

  

  

הולוגרפיה שניתן לנגוע בה 

  

  

מסך שנקרא בשם: Airborne Ultrasound Tactile Display הוא מקרן הולוגרמה שמשתמש בתופעת האולטראסאונד שקרויה לחץ קרינה אקוסטי כדי ליצור תחושת לחץ על הידיים של המשתמש, שאחריהן עוקבים שני Wiimotes של נינטנדו. את ההמצאה הזו יצרו חוקרים מיפן כמובן, מטוקיו, והם מסבירים את השיטה, שלא משתמשת בכל מגע ולכן לא גורעת בכל איכות של ההולוגרמה. את המחקר הוביל הירויוקי שינודה, והוא הציגה בקיץ בניו אורלינס. מרקר רטרו-מחזיר מחובר לקצה האצבע של המשתמש ו-LED-ים מאירים את המרקרים. ה-Wiimotes חשים במיקומים התלת ממדיים של האצבע. באמצעות מערכת עקיבה תלת ממדית זו, המשתמש יכול לטפל בתמונה התלת ממדית המרחפת בעזרת ידיו. 

בסרט הוידאו החוקרים מדגימים כיצד משתמש יכול להקפיץ כדור וירטואלי מהולוגרמה, כיצד הוא יכול לחוש את טיפות הגשם ההולוגראפיות מטפטפות על ידיו, וכיצד הוא חש יצור וירטואלי בכף ידו. החוקרים מקווים שטכנולוגיה זו תהיה ישמיה במשחקי וידאו, ב-CAD ובשימושים אחרים. 

  

האייפון שמניע מזל”ט 

לרגל כניסתו של האייפון לארץ, הנה המצאה מאת פרופסורית מה-MIT שהתפרסמה באוגוסט האחרון: האייפון הופך לשלט שמניע מזל”ט.  

פרופסורית מה-MIT בשם מיסי קמינגסטייסת F-18 לשעבר –  וקבוצה של 30 סטודנטים הצליחו להדגים באוגוסט האחרון כיצד ניתן להשתמש במכשיר טלפון מסוג אייפון iPhone כדי לשלוט ברכב בלתי מאויש: Unmanned Aerial Vehicle UAV, מזל”ט.  

לאחר שפרופ’ קמינגס עזבה את תא הטייס של מטוסי הקרב, היא עשתה דוקטורט ב”הנדסת מערכות קוגניטיביות”. לאחר מכן היא התחילה לעבוד ב-MIT שם היא ראש המעבדה לבני אדם ולאוטומציה : Humans and Automation Lab  או HAL. יש לה צוות של 30 סטודנטים והם כולם מנסים למצוא רעיונות וטכנולוגיות חדשים בניסיון להקל את האינטראקציה בין האדם למכונה. כחלק מעבודתה במעבדה, פרופ’ קמינגס והקבוצה שלה  חשבו על דרכים לשיפור השלט בגודל מזוודה שכעת חיילים צריכים לסחוב סביב כדי לשלוט במזל”ט, הרכב הבלתי מאויש. מכאן הקבוצה הגיעה לרעיון של האייפון ששולט במזל”ט, רעיון שיקל על השליטה במזל”טים. למעשה הרעיון היה של אחד הסטודנטים לאחר ששיחק עם האייפון כדי לשלוט ברובוט חדש.  קמינגס מספרת שהרעיון הופיע לקבוצה ביוני האחרון. תוך ששה שבועות, הם הוציאו אל הפועל את הרעיון לטיסה מבצעית, כאשר הם מבצעים זאת באזור מעבדת הרובוטים של ה-MIT – כפי שרואים זאת בסרטי הוידאו. וגם בסרט הזה. למעשה השלט של האייפון, ששולט במזל”ט, הוא רק אפליקציה. הוא נשען על הגיר הקיים של האייפון, כאשר הטלפון עדיין יכול לשמש לשיחות נכנסות ויוצאות רגילות, ניתן לגלוש בו כמקודם, להשתמש בו לכתיבה וכולי. היישום שלט של האייפון שולח קואורדינטות של GPS לרובוט מזל”ט. הרובוט מנווט סביב באמצעות יכולותיו העצמיות לזהות מכשולים ולהמנע מהם –מה שקרוי “sense-and-avoid” . הרובוט יכול להזרים חזרה תמונות וסרטי וידאו לאייפון.  

ומה המחיר של השלט מסוג אייפון? 5000 דולר עבור הרובוט המזל”ט הזעיר, שהוא זמין מסחרית, פלוס המחיר של האייפון לצוות. מחירים בארה”ב כמובן…. אבל העיקר זה הרעיון, התגלית שניתן להשתמש בטלפון סלולארי באמצעות אפליקציה מתאימה כדי להטיס רובוט קטן מעופף…   

 

חמישה מוצרים שאותם דרג ה-וול סריט ג’ורנל כעתיד הבא   1) כוח סולארי מהחלל: אור השמש מוחזר ממראות למערך של תאים פוטו-ואלטאיים. האור מומר לחשמל ואז משתנה למיקרוגלים, שמוקרנים לכדור הארץ. אנטנות על כדור הארץ לוכדות את אנרגית המיקרוגלים וממירות אותה חזרה לחשמל שנשלח למערך אצלנו. חשמל נונסטופ במחיר “חבל על הזמן”… 

[ey_solar]
Source: New Scientist 
2) בטריות מתקדמות למכונית: בטרית ליתיום-אוויר (פי עשר הביצועים מבטריות ליתיום איון): החמצן מגיע מהאוויר (חינם) וזורם דרך קתודה פחמן נקבובית ומתקשר עם יוני הליתיום מאנודת מתכת הליתיום בנוכחות אלקטרוליט, ונוצר מטען חשמלי. מוסיפים קטליזאטור לריאקציה (תחמוצת המנגן) שישפר את הביצועים.
[ey_battery]
Source: EDSRC
3) אחסון תועלתי: מארזי בטריות ענקיות קרוב ללקוחות מתחת לאדמה. המארזים מסוגלים לאגור חשמל ממקורות רוח מחודשים וממקורות סולאריים ולספק כוח כאשר השמש לא זורחת או כאשר הרוח לא נושבת. דוחסים את אנרגית האוויר בחדרים תת קרקעיים והאנרגיה נאספת ביחידות אחסון ונשלחת כנדרש לבתים ולעסקים.
[ey_store] Source: AEP

4) לכידת פחמן ואחסונו: מוציאים את הפחמן הדו-חמצני מגזי ארובות ודוחסים אותו כדי להשתמש בו למפעלים. וכך הפליטה של ה- CO2 פוחתת בשליש ומוכפל יצור הכוח. אחרי הלכידה של ה-CO2 שואבים אותו עמוק לאדמה ומאחסנים אותו במחצבות. 

[ey_carbon]
Source: Vattenfall

  5) ביו-דלקים של הדור הבא: דרך להפטר מהנפט ולעשות שימוש יעיל בפסולת היא באמצעות ביו-דלקים שמייצרות אותם אצות. אצות גדלות מהר מאוד והן זוללות CO2, אנרגיה סולארית וחומרים מזינים אחרים. הן מייצרות ביו-דלק שניתן להפיקו וליצור ממנו תחליפי דיזל, בנזין ותוצרים אחרים. צריך לגדל את זני האצות הנכונים, להזינן נכון ולמצוא את הטכנולוגיה הנכונה. רוצים לגדל עצה כדי להניע מכונית?…   

[ey_biofuel]
Source: Saferenviroment  

  
 

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s