“איקי דביקי האפור” האפוקליפטי: האם הננוטכנולוגיה מסוכנת?

“איקי דביקי האפור” האפוקליפטי: האם הננוטכנולוגיה מסוכנת?

בינואר 2003 ארגוני סביבה שחררו דו”ח נגד הננוטכנולוגיה: הסכנות הטמונות בננוטכנולוגיה, כאשר מדענים מתחילים לבצע מניפולציה ברמת הננו. נחשו מי קרא את הדו”ח? לא אחר מאשר הוד מלכותו הנסיך צ’רלס מבריטניה. מיד אחר כך הנסיך הבריטי צ’רלס הכריז בציבור שהוא חושש ממשהו אפוקליפטי שקרוי “איקי דביקי האפור” gray goo. הוא חשש מזרם של מליוני ננומכונות רובוטיות מיקרוסקופיות מהירות שמסוגלות לשכפל את עצמן ברעב לדלק. הן עלולות לברוח מהמעבדה בבריטניה, לכלות את הביוספירה כולה, להרוס את החיים בפלנטה שלנו ולהותיר רק ביצת איקי דביקי אפורה של רובוטים. אריק דרקסלר, החוקר לשעבר מה-MIT, העלה את מפלס הפחד ב-1986 כאשר הוא דיבר על ה-gray goo בספרו הידוע מנועי היצירה. הוא תאר תסריט אפוקליפטי לפיו בעתיד יהיו לנו ננורובוטים שישכפלו את עצמם עד אינסוף ויכלו את כלל המשאבים שעל כדור הארץ. יש להניח שהננורובוטים היו מבקרים בלונדון ולא נוגעים בבקינגהם פלאס של הוד מלכותה…

חדשות ה-BBC פרסם מאמר מרגיע באפריל 2003: שר המדע הבריטי הלורד סינסבירי אומר, ש”איקי דביקי האפור” המשכפל את עצמו עד אינסוף לא יכלה את המין האנושי מעל הפלנטה כתוצאה מההתפתחות החדשה בננוטכנולוגיה. ההיסטריה הייתה בשיאה. הנסיך צ’רלס, כך דווח על ידי משרדו, קרא דווח על הסיכונים הסביבתיים והחברתיים הפוטנציאלים של הננוטכנולוגיה. הוא נפגש עם מומחים במעונו שבהייגרייב כדי לשמוע יותר אודות הנושא. עברו מאז כמעט שבע שנים וההיסטריה עברה מבריטניה לגרמניה.

הנשיא שלנו שמעון פרס – מאמין ותומך גדול בננוטכנולוגיה. צלום: גלי וינשטיין

האם הננוטכנולוגיה מסוכנת?

הדה שפיגל פרסם לפני שבועיים מאמר שכותרתו “האם הננוטכנולוגיה מסוכנת?”  

 
מה זה ה”איקי דביקי האפור” הקטנים האלה?…. רק ננוחלקיקים. 
 

הסיפור בכלל החל כאשר באמצע אוקטובר הופיע בגרמניה מאמר מטעם סוכנות הסביבה הפדראלית הגרמנית UBA. מומחי הסוכנות העלו גרסה מעודכנת למאמר רקע, שאותו הם פרסמו כבר ב-2006 באתר הסוכנות בננוטכנולוגיה, תחת הכותרת “ננוטכנולוגיה לבני אדם והסביבה: הגדלת הסיכויים, הקטנת הסיכונים”. המאמר עורר כותרות מפחידות בעיתוני גרמניה: “ננוטכנולוגיה יכולה לגרום לכם להיות חולים” ו-“אזהרה רשמית ראשונה בגרמניה” אודות הסכנות של הננוטכנולוגיה. “הסוכנות הגרמנית הפדראלית לסביבה מזהירה כנגד הננוטכנולוגיה”. גורמים רשמיים בסוכנות החלו לחוש שהם לא הובנו כהלכה. הסוכנות הסתייגה מהכיסוי הנרחב שניתן לסיפור בעיתונות באומרה, שהמאמר הוא לא אזהרה וגם לא מחקר חדש. הוא בסך הכל מאמר רקע על ננוטכנולוגיה. ויותר מזה, היא אמרה, שאמנם הדיווח הזהיר, אך גם פתח הזדמנויות חדשות בתחום הננו. למעשה סוכנות ה-UBA החלה מתנפלת על הננוטכנולוגיה שנחשבת לאחת הטכנולוגיות המרתקות ביותר של המאה העשרים ואחת. ולפי עומדן המומחים באירופה, היא תהיה שווה טריליוני אירו מבחינה גלובאלית עד שנת 2020.

מהי ננוטכנולוגיה?

ננוטכנולוגיה עושה שימוש בחומרים זעירים ברוחב שהוא צר פי 10,000 מהשערה האנושית. היא המדע של בנית רכיבים, מערכות וחומרים סינתטיים ברמה המולקולארית והאטומית. לחומרים שמהנדסים אותם ברמת הננו, במיליארדי המטרים, יש תכונות פיזיקאליות, כימיות, אופטיות וחשמליות חדשות, ולמען האמת בלתי רגילות. את התכונות האלה לא רואים במערכות מקרוסקופיות, כגון מוצקים, גבישים והרכבים כימיים אחרים. תכונות אלה נובעות מהגודל של החלקיקים, מהאופן שבו הם מסודרים, ומארגון הגדלים והחומרים ברמת הננו.

הננוטכנולוגיה הובילה לפריצת דרך מחקרית בתחום חשוב מאוד ברפואה. לדוגמא בחקר הסרטן. התרופות שנלחמות היום בסרטן הן רעילות לגידול אבל גם רעילות לתאים הרגילים. ולכן היעילות של הכימותרפיה מוגבלת במידת מה ומלווה בתופעות לוואי. והנה עלה הרעיון של רכיבי תמסורת בגודל ננו, שיכוונו ישירות למטרה לתאים הסרטניים, כאשר הם נושאים תרופות אנטי-סרטניות. בצורה זו ניתן יהיה להפחית את הרעילות לרקמות וגם ניתן יהיה לשפר את ספיגת התרופה. רכיבים ננו זעירים יכולים לחדור אל תוך התא ולהיות באינטראקציה עם ביו-מולקולות על פני ובתוך התא ולמסור תרופות אנטי-סרטניות לתאי המטרה. למרות גודלו הזעיר, רכיב הננו יכול להכיל בתוכו אלפי מולקולות זעירות של מרכיב התרופה. ביוכימאים ומהנדסים החלו עובדים על הננו-חלקיקים, הציפוי והגיאומטריה של החלקיק והאינטראקציה עם התרופות. קבוצת מדענים אחת אף השתמשה בננו-חלקיקים לתמסורת גן שאילץ כלי דם להרס עצמי – דבר שמנע יצירת כלי דם בגידול. החלו לחשוב גם על הננו-צינוריות מפחמן כביו-חישנים מצופים במולקולות מסוימות שייצמדו למולקולות שרק תאי הסרטן מפרישים אותן. כאשר מולקולות המטרה מתקשרות למולקולות אלה, משתנה תכונה פיזיקאלית כלשהי וזו נמדדת.

לפני שלוש שנים חזו שמהפכת הננוטכנולוגיה תהפוך הרבה משקיעים בתעשיית הננו למיליונרים. התעשיינים ראו בננוטכנולוגיה פוטנציאל עצום, כי הגודל הזעיר יכול להעלות את הסטנדרטים של חיינו וכך להוביל למהפכה תעשייתית נוספת במאה העשרים ואחת. האם הם צריכים לדעת מדע – כימיה אורגנית, פיזיקה כימית, גנטיקה וביולוגיה מולקולארית כדי להבין את הפוטנציאל העצום שטמון כאן? לא. במזרח התיכון ישנו משבר המים, פורצות מחלות, העוני באזור גובר, טכנולוגית המידע, התקשורת והמחשבים וגם האנרגיה הסולארית בארץ שטופת שמש כמו שלנו מזמינות הכנסת הננו-חלקיקים בתאים סולאריים. בנוסף, פריצות דרך ברפואה וטיפול בסרטן דורשים את השילוב של הננוטכנולוגיה.

כך קרה שלחומרים מהונדסים ברמת הננו החלו להיות יישומים תעשייתיים ומדעיים כאחד – בחיי היומיום בקוסמטיקה, באמצעי ניקוי, בבריאות ועד כדי שימושים צבאיים, ציפוי לטנקים ועוד. אתם יכולים למצוא בסביבות 600 מוצרים על המדף היום שמכילים ננוטכנולוגיה. ולמעשה ישנם כל כך הרבה מוצרים בשוק שעושים שימוש בחידושי הננוטכנולוגיה, שאין אנו שמים לב לכך: החל בקרם נגד שיזוף, ליפסטיקים, קרמים לאנטי-אייג’ינג, מוצרי מזון מסוימים, מוצרים ידידותיים לסביבה כמו צבע מבודד תרמית ואפשר להוסיף גם מוצרים רפואיים.

הנה לדוגמא המצאה של בריטי בשם מייקל פריצ’רד: למה לקנות מכשיר מסנן מים ענק ולהעמיד אותו בפינת בית? קנו בקבוק קטן שקרוי LIFESAVER. זהו הבקבוק עם הפילטר בגודל 15 ננומטרים שמרחיק פתוגנים כמו וירוסים, בקטריות ופרזיטים מהמים ללא צורך בכימיקאלים שיגרמו לכם לירוק את המים מייד כאשר אתם שותים אותם… המערכת היא מובנית בלחץ גבוה בתוך הבקבוק בגודל רגיל של שני ליטר והיא מבצעת את פעולת הסינון תוך דקה – בקצב שאתם שותים את המים (ראו סרט של TED בסוף המאמר הזה). השאלה – יאמרו הסביבתנים – האם אנו שותים גם חלק מהננו-חלקיקים האלה שעושים את עובדת הסינון…

הננוטכנולוגיה חודרת לחיינו

יחד עם פריצת הננו לחיינו, יש לזכור שהננוטכנולוגיה היא בחיתוליה. והחלו כך להופיע מאמרים אודות הסכנות שטמונות בננוטכנולוגיה. פורסם מאמר על הסכנות בשימוש בננו-כסף במוצרי צריכה. הכסף, טענו חובבי הסביבה, הוא בעיקרו רעיל והשימוש בו במוצרי צריכה ונוזלי חיטוי (כגורם אנטי-בקטריאלי) ברמת החשיפה היומית הוא בעייתי.

מסתבר שהשימוש בכסף למלחמה בבקטריות ברפואה התחיל עוד במאה ה-18 עד שנכנס הפניצילין לחיינו. אולם, מאז האנטיביוטיקות השונות, הופיעו בקטריות עמידות לאנטיביוטיקה. השימוש בכסף בציוד ניתוחי ורפואי נהפך שוב לאופציה אטרקטיבית. במקביל הכסף נהפך גם ללהיט במוצרי צריכה ביתיים כמו קוסמטיקה, בגדים, מכשירים וכלים. והנה כי כן האנשים החלו להיחשף אליו בכמויות הולכות וגוברות וכך יעילותו החלה לרדת. בארבע השנים האחרונות יצרנים החלו להכניס ננו-חלקיקי כסף למוצרי צריכה החל מתחתונים, חולצות ועד למוצרי ילדים וגם במסרקים ובמייבשים, מכונות כביסה ומדיחי כלים –  וכך קרה שאנשים באים במגע יומיומי עם ננו-חלקיקי הכסף. מפרסמים שהשימוש בחלקיקים הזעירים מכסף במוצרים ביתיים הופך אותם לחופשיים מחיידקים. ומי רוצה שבמדיח שלו או במכונת הכביסה שלו יהיו בקטריות, לא עלינו כמובן?

ננו-חלקיקי כסף

באוסטרליה ישנו שימוש נפוץ בננו-כסף במוצרי צריכה. וכך בינואר האחרון, הסביבתנים האוסטרלים בשם “חברי כדור הארץ” קראו להחרמת המכירה של כל המוצרים המסחריים שמכילים ננו-כסף עד אשר יוסדרו חוקים ותקנות ברורים יותר בנוגע לננוטכנולוגיה. וכל זאת מדוע? חובבי הסביבה חוששים שהבקטריות יהפכו לעמידות לכסף באותו האופן שחלק מהן פיתחו עמידות לאנטיביוטיקה. מחקרים מראים שישנן בקטריות שמסוגלות לאכול צבע ואחרות שהצבע הורג אותן. פירושו של דבר שאם משתמשים בנוזל חיטוי רפואי שמכיל ננו-חלקיקי כסף, או אפילו במכונת כביסה ביתית ודטרגנטים מננו-כסף, היעילות לקטילת הבקטריות תהיה רק של 99%. אבל יישארו עדיין ה-1% חיידקים שלא ימותו ויפתחו עמידות. לפיכך, טוענים הסביבתנים הננו-חלקיקים הם גימיק וגם תוספת יקרה ומיותרת לבגדים, למדיחי הכלים, למכשירים ולנוזלי החיטוי. אנשים לכן הצליחו לשרוד במשך מיליוני שנים ללא תחתונים ננוטכנולוגיים בעלי ננו-כסף. לפיכך, אין שום סיבה שהם לא ימשיכו לשרוד עם תחתוני שוק הכרמל רגילים…

ננוחלקיקים והחיסון נגד שפעת חזירים

בספטמבר התפשטה השמועה ברשת שהננוחלקיקים והחיסון נגד שפעת החזירים יחד הם קטלנים. למה הכוונה? מצאו ננוחלקיקים בחיסונים נגד שפעת החזירים. יצרני החיסון בצעו ניסויים בעזרת ננוחלקיקים כדי להמריץ את יעילות החיסון. החיסון אושר בגרמניה ובארצות שונות באירופה ונמצא שהוא הכיל ננוחלקיקים בצורה כזו, שנטען שהיא פוגעת בתאים בריאים ויכולה אף להיות קטלנית.

ב-2007 חוקרים מהאקול פוליטכניק פדרל דה לואזאן הודיעו במאמר בכתב העת “נייצ’ר ביוטכנולוג’י”, שהם פיתחו ננוחלקיק שמעביר חיסונים ביעילות רבה יותר, תוך פחות תופעות לוואי ובעלות פחותה מהטכנולוגיות החיסוניות העכשוויות. ב-25 ננומטרים בלבד, ברגע שחלקיקים אלה הוזרקו, הם זורמים דרך תא העור ועוברים לצמתי הלמפה. תוך דקות הם מובילים לריכוז חומר גבוה יותר דרך העור, כאשר תגובת מערכת החיסון היא חזקה ואפקטבית במיוחד. אולם, אליה וקוץ בה. נטען שהחיסונים שמכילים ננוחלקיקים עשויים להיות קטלנים, ואם לא קטלנים, אז לפחות לגרום לבעיות בריאות ולנזק בלתי הפיך. 

שוב אותם החששות מפני הננוטכנולוגיה: הננוחלקיקים עוד יהרסו את התאים בגוף ברגע שהם יכנסו לגופנו ולא ניתן יהיה להוציאם כבר כאשר הם חדרו לגופנו. וכך, אך טבעי הוא שהננוטכנולוגיה תעלה פוביות שונות בדיוק כמו שפעת החזירים. 

הסערה הסביבתית בגרמניה בנוגע לננוטכנולוגיה

והנה טוען המאמר שפורסם בדה שפיגל, גרמניה היא אחת המובילות באירופה בתחום שילוב הננוחלקיקים והננוטכנולוגיה במוצרי צריכה. דו”ח שניתן על ידי “פורום-ננו” – רשת אונליין לחדשות ננוטכנולוגיה, שנוסדה על ידי האיחוד האירופאי – מדווח שהתמיכה של הממשלה הגרמנית בטכנולוגיה היא חזקה מאוד. בין השנים 1998 ל-2004 הקף הפרויקטים שמומנו בגרמניה היו פי ארבע מקודם וסך כל המימון היה 120 מיליון אירו.

לא ידוע כמה מוצרים יש על המדף הגרמני שמכילים ננוחלקיקים, ולכן החלו לחשוש בסוכנות הסביבה הפדראלית הגרמנית UBA ולומר לעיתונות הגרמנית, שהצרכן לא יכול להימנע מהם. מלבד קרם השיזוף, המוצרים לא מסומנים ולא כתוב עליהם “מכיל ננוחלקיקים”. מכאן, איך אפשר לדבר בכלל על הסיכונים, כאשר לא שמים תווית על המוצר “מכיל ננוחלקיקים”? סוכנות ה-UBA העריכה ש-800 חברות גרמניות עוסקות עתה בתחום הננוטכנולוגיה. הממשלה החדשה שאותה מרכיבה הקנצלרית אנגל’ה מרקל בין הקונסרבטיבים לדמוקרטים החופשיים (שהם אוהדי עסקים) שוקלים לתמוך בתעשייה ה-nascent בעדיפות לממשל הבא.

המאמר של החוקרים מסוכנות ה-UBA ביטא הסתייגויות רבות אודות הננוטכנולוגיה. הסוכנות קראה לרישום המוצרים שעושים שימוש בננוטכנולוגיה. היא גם דרשה לשים תוויות לטובת הצרכן על המוצרים, שיציינו שהמוצר מכיל ננוחלקיקים. הסוכנות מוסיפה שלמרות הביקורת, עדיין, “לדעת אנשים רבים בסוכנות, הננוטכנולוגיה מעוררת תקוות לא רק עבור העסקים, אלא גם לשיפורים בהגנת הסביבה והבריאות”. למשל היא יכולה לתרום ליעילות טובה יותר בגלל שחומרי ננו גורמים להפחתת משקל המכוניות והמטוסים ובכך מסייעים לחסוך בדלק. ובגלל משך חייהם הארוך יותר ויעילותם הרבה יותר, LED-ים משופרים על ידי הננוטכנולוגיה יכולים אף לסייע בשימור האנרגיה. לכן הננוטכנולוגיה בסופו של דבר היא גם ידידותית לסביבה…

חרף זאת, “באמצעות השימוש הגובר בננוחומרים סינתטיים, יש להניח את הכניסה הגוברת שלהם לתווך הסביבתי, כולל האדמה, המים והאוויר”, כותבים המומחים במאמר. “עד כה היה מחסור חלקי בשיטות בדיקה מתאימות לקביעת הסיכונים של חומרי הננו להבטחת הניטור”. וכך המאמר גם קובע שמעט מידי מחקר בוצע בנוגע לסיכוני הבריאות של חומרי ננו סינתטיים.

במסיבת העיתונאים, מדעני ה-UBA אמרו, “למרות שהננוטכנולוגיה טומנת בחובה פוטנציאל עצום לחידושים במוצרים אקולוגיים, ישנו גם הסיכון לסביבה ולבריאות האנושית. ישנם עדיין כמה פערים רציניים בידע. מה שמציע אפשרויות רבות למחקר ולתקנות”. ומכאן שיש צורך בתוכניות לקביעת הבטיחות של הננוטכנולוגיות.

תשובת הממשל הייתה, שבגרמניה החלו בתוכנית ה”ננוקייר” שממומנת על יד המשרד למחקר ולחינוך הפדראלי. התוכנית הפיקה נתונים עבור 11 ננו-חומרים שונים בקיץ האחרון, ועתה התוכנית תתחיל בשלב השני. ישנה גם תוכנית בשם “ננו-ניצ’ר” למחקר ההשפעות הרעילות של הננוטכנולוגיה והתוכנית דנה לבניית מאגר נתונים של כל הנתונים שנאספו מפרויקטים מחקריים אלה.

בעוד עיתוני גרמניה קראו את המאמר של סוכנות ה-UBA והפכו אותו להיסטריה, וכך עוררו את הויכוח בצורה ציבורית, תשובת המשרד למחקר ולחינוך הפדראלי לא נראתה מספקת. נראה היה ששנים יכולות לעבור בטרם תתקבלנה תשובות מהפרויקטים המחקריים ובינתיים הצרכנים קונים בחנויות מוצרים.

מסיבה זו, המאמר מאת סוכנות ה-UBA קרא לרישום מחויב המציאות על המוצרים שמכילים ננוטכנולוגיות, כדי “להגדיל את השקיפות” ותו לו. הוראות חדשות מטעם האיחוד האירופאי דורשות את הרישום של כימיקאלים במוצרים, ואותו הדבר צריך להיות תקף עבור מוצרי הננו, טוענים בסוכנות ה-UBA. וכך “לאנשים תהיה החירות לבחור”. כלומר, “צריכים לשאוף למערכת תוויות מתאימה שמיידעת מבלי להציע סכנה”.

המפלגה הירוקה בגרמניה ברכה על ההצעה. גורמים מטעם המפלגה בפרלמנט הגרמני אמרו שהננוטכנולוגיה מציעה הזדמנות חסכונית עצומה, אבל הזהירו שיש להשתמש בטכנולוגיה רק אם מכירים בסיכונים ומפקחים עליהם. המפלגה קראה לממשל לנקוט בחקיקה מתאימה מהטעם שהעדר חקיקה מבזבז את ההזדמנות שהטכנולוגיה החדשה מציעה לנו.

מסתבר שבדיוק באותו הזמן הופיע דווח נוסף מאוניברסיטת בון לפיו הגרמני הממוצע כלל אינו יודע מספיק על הננוטכנולוגיה. במחקר השתתפו אלף גרמנים. אמנם הרושם הכללי שלהם מהננוטכנולוגיה היה חיובי, אולם עבורם בכל מקרה הננוטכנולוגיה נראתה כשיחזור חכם של מה שמתרחש בטבע. צרכנים רבים תלו תקוות בננוטכנולוגיה כמזור יעיל שיפתור בעיות חשובות ברפואה או בסביבה. התרשמויות שליליות – כמו אלה שמשייכים עם אנרגיה גרעינית או בעיות גנטיות, למשל – לא היו הדבר הראשון שעלה במחשבתם של אנשים שהשתתפו במחקר.

ננורפואה וסכנותיה

לאחרונה הופיעו מחקרים מסוימים, שמראים כי רכיבים בגודל ננו עשויים לגרום נזק בעכברים. מחקר אחד מטעם המכון הלאומי לבטיחות תעסוקתית ובריאותית בבריטניה מ-2008 מצא, שכאשר עכברים שאפו ננו-צינוריות פחמן, הם פיתחו דלקות ריאות דומות לאלה שנגרמות מהאסבסט.

ננו-צינוריות מפחמן מורכבות בעיקרון מגיליונות של גרפיט בעובי אטומי – בערך בגודל של ננומטר, כלומר ברוחב של מיליארדי המטר – והם יוצרות מבנה גלילי. הקוטר שלהן משתנה בין כמה ננומטרים עד עשרות ננומטרים. אורכן יכול להיות בין מאות או אפילו אלפי ננומטרים. מעריכים שעד 2014 שוק הננו-צינוריות יהיה שווה יותר ממיליארד דולר (רק לשם ההשוואה, שוק הננוטכנולוגיה בכלל במוצרי הצריכה עד 2014 מוערך ביותר מ-2.6 טריליון דולר). לאיזו מטרה משתמשים בננו-צינוריות פחמן (חוץ מהמחשבה על הכבלים של מעלית החלל…)? כדי לחזק פולימרים, ליצור פלסטיקים חזקים מאוד ובנית חומרים חזקים כפלדה נצורה. ביב”ם מקווים גם להשתמש בננו-צינוריות מפחמן לבניית צ’יפים למחשבים, שיהיו מהירים וקטנים יותר וגם חסכוניים יותר מאלה שמורכבים היום מסיליקון. ישנו שימוש נוסף במעגלים אופטו-אלקטרוניים. משתמשים בננו צינוריות מפחמן גם בתרופות, בבטריות חסכוניות באנרגיה, באלקטרוניקה ובמוצרי צריכה אחרים מתוך מחשבה שהן לא מסוכנות יותר מהגרפיט. האומנם? מסתבר לפי המחקר שהגודל הזעיר עשוי לשחק כאן תפקיד.

במהלך המחקר של החוקרים הבריטים על עכברי המעבדה, הם צפו שהננו-צינוריות מפחמן התנהגו כמו סיבי האסבסט, שידוע שהם גורמים לסוג קטלני של סרטן בממבראנה באיברים הפנימיים בגוף – בייחוד בריאות – 30 עד 40 שנה אחרי ההיחשפות. סיבי אסבסט הם במיוחד מזיקים, כי הם מספיק קטנים כדי לחדור עמוק לריאות ועדיין ארוכים מידי מכדי שמערכת החיסון של הגוף תוכל בכלל להרוס אותם. החוקרים הגיעו למסקנה שלהם אחרי שהם חשפו את עכברי המעבדה לננו-צינוריות דקות כסיכה, כאשר החיות פיתחו דלקות

דלקות הראות לבסוף שכחו. המחברים של המחקר הבריטי על העכברים קראו ליותר שקיפות בתעשיית הננוטכנולוגיה. כלומר, יותר מאשר פחד מהננוטכנולוגיה הם חשו שיש צורך ביותר מידע ובמחקר נוסף בנוגע להשפעות הפוטנציאליות של הננוטכנולוגיה על הבריאות. אולם מחקר נוסף שפורסם בנייצ’ר ננוטכנולוג’י ב-25 לאוקטובר, אימת תוצאות אלה של המחקר הבריטי בעכברים:

Nature Nanotechnology
Published online: 25 October 2009 | doi:10.1038/nnano.2009.305, “Inhaled carbon nanotubes reach the subpleural tissue in mice”.

הסביבתנים החלו להביע חשש נוסף, חשש מרעילות הננו-חלקיקים שחודרים לגופנו. בעוד שגודלם הזעיר הוא שהופכם לכה אטרקטיביים ויעילים ברפואה (תמסורת תרופות, וננו-חיישנים), הוא גם זה שעלול לגרום להם להיות מסוכנים לבריאות. ננו חלקיקים עלולים לחמוק ממערכת החיסון בשל גודלם. מחקרים נוספים בעכברים הראו שיתכן שהננו-חלקיקים חודרים את מחסום הדם למוח. ומה יקרה אם הם יכנסו דרך הדם למוח ויגיעו לאזורים שבהם הם לא אמורים להיות? בדרך כלל גוף זר שחודר למערכת הדם נספג על ידי פגוציטים. אולם הפגוציטים לא מסוגלים לספוג משהו שהוא קטן מ-200 ננומטר, וזה מאפשר לננו חלקיקים לנוע חופשי במחזור הדם. בצורה זו מה יקרה אם הננו חלקיקים יפריעו לתהליכים הביולוגיים המורכבים בגוף? האם הם יתערבו בריאקציות ויפריעו לתפקוד הגופני הנורמאלי? מסיבה זו החלו מציעים, שאולי בטרם מרפאים סרטן בעזרת ננו-חלקיקים, יש לבחון היטב את האינטראקציה של הגוף עם מוצרי הננו.      

אם נשוב לרגע לסערה בגרמניה. הפרלמנט האירופאי קרא לקבוע תקנות ברורות ומדיניות ברורה יותר בנוגע לנושא הננוטכנולוגיה. בעוד שמחלקות לסביבה ובריאות דורשות זהירות יתר וחפצות לראות רישום על גבי תוויות של המוצרים שמכילים ננוטכנולוגיה וגם רישום המוצרים, המחלקות של האיחוד האירופאי לעסקים ותעשייה מטבע הדברים מעדיפות פחות חקיקה ופחות הגבלה על המסחר.

ככה או ככה, כל מהפכה טכנולוגית חדשה – וכך גם הננוטכנולוגיה – מביאה עמה את הפחדים הרגילים מהחידוש, מהלא מוכר, ולכן דרושים ניסויים ומחקר נוסף כדי לוודא שההתרגשות והפלא של המאה העשרים ואחת היא גם בטוחה לשימוש.

ההמצאה הננוטכנולוגית של מייקל פריצ’רד. פילטר המים הננומטרי שהופך מים מטונפים למים שניתן לשתות אותם:

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s