ועידת הנשיא שמעון פרס חלק אחרון: הננו אייג’ והניו אייג’

ועידת הנשיא שמעון פרס חלק אחרון: הננו אייג’ והניו אייג’

 

הננו אייג’

 

בועידת הנשיא הסתובבו מנהלים עם חליפות ומעט מאוד מדענים. המכרים שלי מהאקדמיה לא היו שם בכמויות, ורק אולי פרופ’ עדה יונת ייצגה את האקדמיה ועוד כמה מדענים בודדים. אבל שמעתי את המלה ננוטכנולוגיה כמעט בכל נאום בועידה. וגם שמעתי עוד מלה אחת, ביוטכנולוגיה ואולי גם חומרים ביולוגיים.

לאיפה שהבטתי היו מלפני ומאחורי שלטים גדולים עליהם היה כתוב “מחר”.

בינואר 2003 הנסיך צ’רלס מבריטניה הכריז בציבור שהוא חושש מזרם של מליוני ננומכונות רובוטיות מיקרוסקופיות מהירות שמסוגלות לשכפל את עצמן ברעב לדלק. הן עלולות לברוח מהמעבדה בבריטניה, לכלות את הביוספירה כולה, להרוס את החיים בפלנטה שלנו ולהותיר רק ביצת איקי דביקי אפורה של רובוטים. הוא חשש מהננוטכנולוגיה. אריק דרקסלר, החוקר לשעבר מה-MIT, העלה את מפלס החרדה ב-1986 כאשר הוא דיבר על ה”איקי דביקי האפור” בספרו הידוע מנועי היצירה. הוא תאר תסריט אפוקליפטי לפיו בעתיד יהיו לנו ננורובוטים שישכפלו את עצמם עד אינסוף ויכלו את כלל המשאבים שעל כדור הארץ. שמעון פרס, לעומת הנסיך צ’רלס, חשב באותה שנה שהעתיד או המחר טמון בננוטכנולוגיה והוא ניסה לגייס משאבים למדע החדש. הוא צדק.

מחר כנראה שהננוחלקיקים והננומבנים והישויות האלה מהננו אייג’ בטווחי גודל של בין 1 ל-200 ננומטר יהיו חלק בלתי נפרד מהשיח בעולמנו. 

נוכל לסווג הרבה חומרים ביולוגיים תחת המטריה של ננוחלקיקים. יכולתי למשל לפתוח את הפה שלי באולם המפואר שבו אכלו ארוחת צהרים בועידת הנשיא ולנשום קצת בקטריות. טווח הגודל שלהן נע בין 1 ל-10 מיקרומטר. אוי אבל הן לא ננו, לעזאזל. הן סתם חיות טפשות וזעירות בטווח המזוסקופי. אם כך הן לא שייכות ל”מחר”. בכל זאת צריך להזהר מהן ויש כאלה מביניהן שאפילו פיתחו עמידות לכל סוגי הפניצילין.

נניח אם כן, שבמקרה הייתי אוכלת איזה קוויאר מפואר בחדר האוכל של ועידת המחר, והיה קופץ עלי וירוס כלשהו (אולי ה-H1N1 הידוע, הלא הוא הוירוס החזירי מהשפעת של החזירים בקוטר של בין 80 ל-120 ננומטר…). וירוס טיפוסי הוא בגודל של בין 10 ל-200 ננומטר – ממש בגבול העליון של הטווח של חלקיקי הננו. אוווו… נשמתי לרווחה, סוף סוף אני בעולם הננו… עולם המחר. אמנם יכולתי להדבק. מתי יגיע החיסון נגד שפעת החזירים?

נעבור במורד סולם הננו לחלבונים. הדיאטקנית אמרה לי לאכול בחדרי אוכל מפוארים של ועידות נשיאים רק אוכל מאוזן: חלבונים (מוצרי חלב, מוצרי בשר), פחמימות (אורז, פסטה) וירקות. לא, לא, נדבר על חלבונים, כן אותו הדבר, אבל נדבר על עולם הננו. רגע מה זה ננו? התבלבלתי. התכוונתי לחלבונים שבדרך כלל באים בגדלים של בין 4 ל-50 ננומטר, והם לשם שינוי בצד השני של הסקאלה לעומת הוירוסים מבחינת הגודל – בגבול הנמוך של טווח חלקיקי הננו.

וממה מורכבים החלבונים? מעשרים חומצות אמיניות. כל אחת היא בגודל של 0.6 ננומטר. כל חומצה אמינית היא רק מעט יותר קטנה מננוחלקיק. לחשוב שזה מה שיש בתוך הגוף של כל מנהל מיוחס שישב בועידת הנשיא… חשבתי שיש לו רק דולרים בתוך הכיסים.

ואתם יודעים, יותר מ-100 חומצות אמיניות מופיעות באופן טבעי, אבל רק 20 מתוכן מעורבות בסינתזת חלבונים. כדי לבנות חלבון, קומבינציות של חומצות אמיניות אלה מתחברות בזו אחר זו על ידי קשרים כימיים פפטידים והם יוצרים שרשראות פפטידיות ארוכות בשם פוליפפטידים. אלה מכילים מאות ואף אלפי חומצות אמיניות. עכשיו אפשר לשאול את באי הועידה חידה. למה דומה שרשרת פוליפפטידית? נכון מאוד. לננוחוט. אמרנו שוב את המלה ננו.

ננוחוטי הפוליפפטידים עוברים פיתולים וסיבובים כדי להצטמצם לנפח זעיר שהוא הננוחלקיק הפוליפפטיד בעל קוטר בטווח של בין 4 ל-50 ננומטר. ולכן מהו חלבון? נכון, חלבון הוא ננוחלקיק שמורכב מננוחוט קומפקטי.

לחומר הגנטי החומצה הדאוקסיריבונוקליאית, הדאו… מה? הדנ”א, יש גם מבנה של ננוחוט קומפקטי. בקיצור כל הגוף שלנו הוא ננו ואין פלא שבועידת הנשיא כולם וממש כולם בכל נאום הזכירו את המלה ננו וננוטכנולוגיה.

נעבור הלאה. אבני הבנין של הדנ”א הם ארבעה מולקולות נוקלאוטידים שמתקשרות יחד בננו-חוט סליל כפול ארוך כדי ליצור כרומוזומים. אצל בני אדם הם מכילים 40×106 נוקלאוטידים ברצף.

ולכן מולקולת הדנ”א היא ננוחוט כפול, שני ננוחוטי נוקלאוטידים (כל נוקלאוטיד הוא בגודל של 0.84 ננומטר). שני הננוחוטים מפותלים סביב, כאשר כל אחד מהם חוזר על כל יחידה כל 3.4 ננומטרים, וכל אחד מהם הוא בעל קוטר של 2 ננומטר. לכן הם יותר מידי ארוכים מכדי שיוכלו להכנס לתוך גרעין התא שהוא בקוטר של 6 מיקרו מטר. ננוחוט ארוך על גדיל כפול זה, לכן עובר מספר פיתולים וסיבובים סיסטמטיים כדי לההפך קומפקטי לכדי כרומוזום באורך של בערך 6 מיקרו מטר וברוחב של 1.4 מיקרו מטר.

רגע, רגע. אנחנו לא בעולם המחר יותר. זה לא ננו. הכרומוזום עצמו הוא לא מספיק קטן כדי להיות ננוחלקיק, כמו שאתם רואים, ולכן אומרים שהוא בסקאלה המזוסקופית ולא הננומטרית.

לסיכום, פחדתי מאוד להידבק בשפעת החזירים בועידת הנשיא. הועידה ארחה אנשים חשובים רבים והרבה וירוסים לא פחות חשובים בקוקטיילים. מכיוון שישנם וירוסים מסוימים שמגיעים לגודל של 200 ננומטר, נראה שנצטרך להגדיר ננומבנים ביולגיים בטווח הנומינאלי שבין 0.5 ל-200 ננומטר. ואל תשכחו את תעשית הננוחומרים המלאכותיים שגם היא חשובה לביולוגיה ונכנסת לקטגוריה של הביוטכנולוגיה. ברוכים הבאים לננו אייג’.  

 

הניו אייג’

 

שמעון פרס לא רק מתעניין בננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, הנדסה גנטית, טכנולוגיות להתפלת מים ויישום טכנולוגיות חדישות בחינוך. מסתבר שהנשיא שלנו מודרני גם בתחומי הדעת האחרים והוא מאמץ גישות רוחניות, מה שקרוי הניו אייג’. אחד האורחים החשובים של הנשיא פרס בועידת הנשיא היה לא אחר מאשר שרי שרי ראווי שנקר, מייסד הארגון הבינלאומי “אומנות החיים” – ארגון המחויב לערכים של שלום עולמי, סבלנות וזכויות אדם.

לאורח כזה מן הסתם אין בכיס מזומנים יקרים, ולכן הוא אינו יכול לתרום מאות אלפי דולרים לקופתה של ועידת הנשיא וגם לא לזו של מדינת ישראל – זאת בניגוד לאורחים, כמו למשל הברון דייויד דה רוטשילד מלונדון או ל-גומה אגייאר, הבעלים של ביתר ירושלים, שהתארח אצל דן שילון במעגל. לעומתם, האורח מהמזרח ההודי יכול רק לתרום ערכים רוחניים פשוטים של סובלנות, חמלה ואהבה. ההכרה בערכים אלה בעולם ננומטרי מסובך, שמדבר בשפה “ננוטכנולוגית” ובמלים כמו “פולימרים”, “אוסמוזה הפוכה”, “שלום בילטראלי”, “הכרה דו-לאומית”, היא צעד מאוד חשוב בדרך לסובלנות הגלובאלית.

 

שרי שרי ראווי שנקר יושב ליד הנשיא פרס. דן שילון ארח כבר את שנקר ועתה הוא עומד לארח את פרס. פרס נכנס לאולם המלא כמה דקות קודם לכן והתיישב ליד שנקר.

 

 

שרי שרי ראווי שנקר ושמעון פרס במעגל של דן שילון.

 

 

דן שילון קורא לשמעון פרס לעלות לבמה. שרי שרי ראווי שנקר והקהל כולו מוחה כפיים…

 

נחזור רבע שעה קודם לכן. דן שילון מציג את שרי שרי ראווי שנקר. הוא קורא לו לעלות לבמה. הקהל הוא ברובו בעל אופי תרבותי מערבי: הועידה והקוקטיילים במרכזה מייצגים אנשי עסקים. זהו אירוע עבור צמרת השלטון והמשק הישראלי. כולם לבושים בחליפות ועניבות והנשים בשמלות או תלבושות אלגנטיות. מדברים ננו, ביו, תאי גזע, אוסמוזה ולא מבינים בדיוק מה זה ננו. אבל לפעמים אפשר גם לומר אינשטיין וננו באותה הנשימה. זאת למרות שאין שום קשר בין תורת היחסות לננוטכנולוגיה. כבר עדיף לקשר בין ספר טוב של סופר מודרני לבין הננו מאשר לקשר בין אינשטיין לבין הננו. שומעים גם בין קפה לעוגה את צמד המלים בינה מלאכותית. אבל במילא לא מבינים היום יותר מאחוז אחד אפילו מהאופן שבו המוח שלנו פועל. המצלמות וצוותי הטלוויזיה מפוזרים בכל פינה, והמאפיין את הקהל והועידה גם יחד הוא האליטיזם ואווירת העשירון העליון. לפתע עולה לבמה של דן שילון שרי שרי ראווי שנקר, כאשר הוא לבוש בתלבושת המסורתית מהמזרח. הוא מייצג רוחניות צנועה ופשוטה. ננו ובינה מלאכותית? הוא מבין בדברים האלה בדרכו שלו. אבל הוא עולה לבמה לדבר על אותן הוויות יסודיות שלנו, שנראה שמעט שכחנו אותן.

 

לשרי שרי ראווי שנקר יש פתרונות לכאורה פשוטים לשלום, אולם איש מהמנהיגים שלנו אינו יכול לקבלם. הפתרונות שלו קשורים בערכים שפסו מהעולם ומאולם הועידה, כי אלה הם ערכים שקשורים בויתור. עבורנו, ה”רודפים אחרי פרסי נובל לשלום”, השלום הוא תהליך מאוד מסובך. ביבי נתניהו רוצה שתחילה הפלשתינים יכירו במדינה יהודית, שאבו מאזן קודם ינאם באוניברסיטה שיבחר ויצהיר כי הוא רוצה פתרון של שתי מדינות ואת תהליך השלום. אבו מאזן והפלשתינים מצידם רוצים קודם כל שישראל תכיר בזכות השיבה ובגבולות 67. חוויאר סולנה חושב שלא יהיה משא ומתן אם ישראל לא תיסוג לקווי 67. ואילו האמריקאים סבורים שלא ניתן לשבת לשולחן הדיונים כל עוד ישראל ממשיכה לבנות בשטחים. הימין סבור שהפלשתינים לא מסוגלים להתפשר ואילו אנחנו, הרי הצענו להם כבר את חצי ישראל והם לא רצו לקבל. סימן שלא ניתן לעשות איתם שלום. השמאל סבור להפך. הויכוח ניטש והשלום רחוק.

נכון. גם בהודו יש שחיתות (וגם אצלנו כמובן). ראיתם אתמול את “עובדה” של אילנה דיין? גם שרי שרי ראווי שנקר הודה שבהודו יש לא מעט שחיתות. אבל בכל זאת, אצל שרי שרי ראווי שנקר העניינים הרבה יותר רגועים מאצלנו כאן, וכל זאת בתנאי שמנסים לפתור סכסוכים בעולם תוך שבאים עם פרספקטיבה אחרת, יותר חיובית. יש לגשת לפתרון סכסוכים במונחים של אהבה, חמלה, חיוך וסבלנות. הוא הסביר בדיונים שסכסוכים נובעים מכך שאנשים בעולם הם בדיכאון. אחוז האנשים שיש להם דיכאון בעולם הוא מאוד גבוהה. הפתרון שלו הוא מדיטציה וגם לראות את הדברים הטובים, לחיות באהבה ולחייך.

דן שילון ושרי שרי ראווי שנקר:

דן שילון: העולם לא מחייך.

שרי שרי ראווי שנקר: כולם רוצים שלום אבל אנשים לא יודעים איך להפטר מהרגשות השליליים: הייאוש והכעס. לא יודעים לוותר על העבר אל עתיד טוב יותר.

דן שילון: כל כך הרבה מילדנו הולכים להודו, מדוע יש להם כזו תשוקה להודו?

שרי שרי ראווי שנקר: כי אין שם דיכאון ויש שם משהו רוחני גבוה יותר.

דן שילון: יש ערבוב בין עסקנים, אנשי עסקים, לפוליטיקאים ויש שחיתות. מה דעתך?

שרי שרי ראווי שנקר: גם בהודו יש שחיתות. הפוליטיקאים צריכים להיות יותר רוחניים ובעל חוש הקרבה. הם מתעלמים מדאגה, הקרבה ומסירות.

דן שילון: מה לא בסדר בהנהגה הנוכחית?

שרי שרי ראווי שנקר: אין הקרבה למטרה וסלחנות.

דן שילון: אמרת פעם שסליחה היא התרופה. האם סליחה היא הפתרון לסכסוך בין ישראל לערבים?

שרי שרי ראווי שנקר: אנחנו קודם כל בני אדם. אחר כך אנחנו שייכים לדתות: נוצרים, יהודים, מוסלמים, ואז ללאום. צריך לשנות את סדר העדיפויות. צריך גם דרך חינוך חדשה, לשנות אצל האנשים ולא בשלטון. השינוי בא אצל האנשים.

דן שילון: האם אתה אופטימיסט?

שרי שרי ראווי שנקר: אני ריאליסט.

דן שילון: אתה תמיד מחייך ונותן תחושה חמה.

שר שרי ראווי שנקר: לפעמים צריך להראות כעס אבל אני לא משתמש בזה…

 

 

“עצרו את העולם אני רוצה לרדת!” פאנל בהשתתפות שרי שרי ראווי שנקר.  

 

 

גדי טאוב ושרי שרי ראווי שנקר. שנקר מראה חמש אצבעות: אצלנו כל ילד שנולד זה תאונה אבל גם שמחה… והקהל צוחק. לא רואים את ד”ר רות וסטהיימר שיושבת משמאל בפאנל…

 

מזרח ומערב בועידה: שרי שרי ראווי שנקר וד”ר רות וסטהיימר מדברים על… אהבה כמובן (סליחה על איכות התמונה…)

 

 

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s