ועידת הנשיא שמעון פרס: דן שילון מארח וד”ר רות מתארחת

האם דרך הכותל המערבי עובר חור תולעת היישר לאלוהים?

 

היום דברתי בתוכנית הרדיו של גבי גזית ברדיו ללא הפסקה. בדיוק לפני שבוע, ביום ראשון גם כן דברתי אצל גבי גזית באותה תוכנית.

לפעמים מתחשק לי ללכת לכותל ולהכניס שם פתק. לכתוב: “אלוהים, אתה שומע… יש כאן במדינה עוולות, שחיתויות, שר זה או אחר נוסע על חשבוני וחשבונכם לחו”ל, אני לא מוצאת כאן את מקומי, אפשר בבקשה לפקסס לך את הפתק לשמיים – אולי באמצעות שירות פקס חב”ד, או להעביר הפתק אולי במייל? אולי דרך אבני הכותל קיים חור תולעת שמעביר דרך הלוע שלו היישר אליך לקדוש ברוך הוא את הפתק? וגם דרך אגב, לא אכפת לי למסור לך את הפתק שלי באמצעות טלפורטציה קוונטית, אם זה יותר נוח כמובן –  טלפורטציה כידוע לך דומה קצת לפקס, ולמי שאין מכשיר פקס בבית זהו פתרון אידיאלי”…

גיליתי שבמדינה שלנו יש מעט אנשים שאפשר לפנות אליהם כמו לכותל, כאשר אתם נמצאים בצרה, והם עונים לכם ובאדיבות. שני אנשים כאלה הם נשיא המדינה שמעון פרס וגבי גזית, שדרן רדיו ללא הפסקה 103FM.

לשמעון פרס כתבתי לפני בערך חודש. הייתי בטוחה שהוא לא יענה למכתב שלי.

תראו אני לא יכולה לתרום במאומה לתהליך השלום עם הפלשתינאים. אתם יודעים הרי שאני לא מבינה כלום בהליך השלום ואני לא יכולה לתת למר פרס שום עצה בנדון. כמובן שיש לי דעות כמו לכל אחד מאיתנו, אבל אלה דעות של חובבים… בנוסף, אני גם לא יכולה לתרום לביטחון המדינה. בינינו מה אני מבינה בביטחון? כלום וממש כלום. אני בקושי יכולה להחזיק רובה עוזי ביד. אני גם לא קשורה בשום אופן לברון דייויד דה רוטשילד, נכדו של הנדיב הידוע שבנה את זכרון יעקב. זאת למרות שאני גרה במחוזות הברון, בזכרון הקסומה. הברון דה רוטשילד נאם במליאה בועידת הנשיא והוא יכול לתרום למדינת ישראל כמו סבו והוא אכן תרם כסף בועידת הנשיא. הדבר היחיד מן הסתם שבו אני כן מועילה למדינה הוא בידע המדעי שלי. ואם אני לא אהיה כאן אז יאמרו: עוד דוקטור אחת עזבה. ובכל זאת, אחרי שכתבתי מכתב לנשיא המדינה, מהר מאוד קבלתי תשובה מלשכתו של שמעון פרס. העבירו את המכתב שלי לעיונו של הנשיא, והלשכה שלו נכונה לסייע לי. אחרי זה קבלתי מספר מכתבים מלשכתו של פרס ופרס קרא מכתב נוסף שלי. כאשר אחר כך גם קבלתי הזמנה לוועידת הנשיא.

לגבי גזית גם כן פניתי במקביל לפניה אל הנשיא. פניתי לגבי גזית כי הוא מרתק אותי בדרך שבה הוא מציג את האירועים האקטואלים ברדיו 103FM. בנוסף, היכן שיש עוולות ושחיתויות וכאשר יש משהו לא בסדר במדינה, גבי גזית תמיד יודע לחשוף את הכל ברדיו בצורה קולחת. ובכלל הוא מביא סיפורים מעניינים בתוכנית שלו ותמיד מספר הכל בהומור. לאחר שפניתי לגבי גזית מהר מאוד קבלתי תשובה מהמפיקה של התוכנית. אתם יודעים זה כמו לשים פתק באיזה כותל, לחכות שמישהו יקרא אותו והמישהו הזה אכן קורא את הפתק. הוא מקשיב למה שכתבתי בפתק אי שם בתדר 103 FM. בשבוע שעבר דברתי בתוכנית של גבי גזית על תומס אדיסון בהתראה של שעה מראש… והשבוע שוב דברתי אצל גבי גזית על תעסוקה.

בוועידת הנשיא פגשתי את פרופ’ מנואל טרכטנברג, ראש הות”ת, כלומר יושב ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, או בקיצור “הבנק” של האקדמיה… הוא אמר לי, לצערי הבעיה של תעסוקת הדוקטורים מוכרת לי, אבל זה עומד להשתנות. שאלתי אותו: האם יש לנו תקווה? הוא ענה לי: כן, יש תקווה, המצב עומד להשתנות עכשיו.

פגשתי את פרופ’ עדה יונת, שישבה ממש בכסא מלפני באולם בו התרחשה השיחה בשניים של שמעון פרס עם ריי קורצווייל. גם היא כידוע חרדה לעתיד האקדמיה. (שמתי את התמונות שצלמתי אותה כאן). היא עבדה במחשב הנייד עד שהשיחה בין פרס לקורצווייל התחילה ולא בזבזה אפילו רגע. היא פתחה משרד מדעי באולם הועידה. היא שמה את המאמרים שלה על הרצפה ליד הכסא והחלה לעבוד. הסדרנית באה ובקשה ממנה אם אפשר להרים את המאמרים מהרצפה. אולם עדה יונת העדיפה שהמאמרים ישארו על הרצפה ליד הכסא:

 

 

במסך הראשי של המחשב הנייד שלה לא ראו ריבוזומים וגם לא מבנים מולקולאריים, אלא הייתה תמונה ענקית של הנכדה הבלונדינית היפה שלה. וכך גם מדענית גדולה היא בסופו של דבר קודם כל סבתא גאה… 

 

 

 

את השיחה בין שמעון פרס לריי קורצווייל הזכרתי בחלק השני של הרשימה אודות ועידת הנשיא. עכשיו אעבור לשיחה בין דן שילון לשמעון פרס.

   

דן שילון והמעגל

 

 

דן שילון נכנס לאולם אורן בבניני האומה כאשר הוא לבוש שחור וחמוש במשקפי שמש בצבע תכלת. לרגע חשבתי שזה יגאל שילון וזו עוד מתיחה של ועידת הנשיא. תראו הוא נראה כמו שילוב של צביקה פיק וקוג’אק (למי שבכלל זוכר את מי מביניהם, את שניהם כמובן, כלומר את שלושתם).

דן שילון, אבי ה”טוק שאו” הישראלי, נעמד על הבמה העגולה שהכינו לו לזכר ימי המעגל המיתולוגי בו הוא נהג לראיין את גדולי המנהיגים שלנו. וגם איך לא… מיטב הטאלנטים והמפורסמים של העבר ענו לשאלותיו. זו הייתה תקופה בה ה”טוק שאוז” היו שיחת היום בישראל של פעם, ישראל הפחות כובשת, הכובשת בדיבורים. הקוראים בני השלושים פלוס… ודאי זוכרים כיצד דן שילון ראיין את יצחק רבין, את אריאל שרון וגם את שמעון פרס.

 

13513118.jpg 

שמעון פרס מחכה לעלות לשיחה עם דן שילון

 

והנה עכשיו דן שילון ניגש לכסא העור השחור לזכר אותם ימים כדי לראיין את שמעון פרס שוב פעם ובוועידת המחר. שלום עדיין אין עם הפלשתינים. הקהל לבטח חשב לעצמו: ומה יהיה מחר? האם מחר, בעוד עשר שנים, דן שילון הישיש יראיין שוב פעם את שימון הקשיש? ועל מה ידברו מחר? האם ישוחחו עדיין על אותו סכסוך ישראלי-פלשתיני שלנצח לא נפתר? האם דן שילון ישאל את שמעון פרס שוב את אותה שאלה נצחית: האם ישראל מוכנה לחזור לקווי 67? האם ישאל אותו על נשיא ארה”ב שמנדנד לישראל: הפסיקו כבר לבנות בשטחים? או שמא על בעית המים באזורנו?

 

 

דן שילון משוחח עם שמעון פרס

 

דן שילון מארח את שמעון פרס: השלום הוא לידה קשה

 

שמעון פרס: אותם מנהיגים ששונאים אותנו רוצים לעשות שלום איתנו. אבו מאזן והמנהיגים הפלשתינים הם המנהיגים הטובים ביותר שיש לנו.

דן שילון: בנימין נתניהו הוציא את המלים שתי מדינות לשני עמים בקושי מהפה שלו.

שמעון פרס: כל לידה היא קשה. כל לידה קשורה בדם ובתקווה. מי שרוצה לשרוד צריך לעשות שלום.

דן שילון: מי הוא מנהיג?

שמעון פרס: אדם שנבחר. זוהי תשובה דמוקרטית. ביבי יכל לבחור בין הדגם של יצחק שמיר לזה של מנחם בגין. הוא יותר נוטה לדגם של בגין – השלום. הוא התחיל בשלום כלכלי – הורדו המחסומים ביהודה ושומרון. הוא מוכן להקפאת ההתנחלויות.

דן שילון: בהמון התניות.

שמעון פרס: הוא מתחיל בהבטחה.

דן שילון: כבוד הנשיא, חוויאר סולאנה אמר ששלום יהיה רק בקווי 1967.

שמעון פרס: נגיע להסכם בעניין השטח בשולחן הדיונים.

דן שילון: תן לי כותרת.

שמעון פרס: נתתי לך תשבץ. אוסלו יצרה מחנה שלום בקרב הפלשתינאים ואיראן יצרה פילוג בעולם.

דן שילון: מה דעתך על הממשלה והשחיתויות.

שמעון פרס: 1) לעולם אל תשתמש בכסף ציבורי למטרות אישיות. 2) מלה זו מלה. אם מישהו עושה פיחות במלה אין משטר דמוקרטי. מוטב שתעמוד במלה.

דן שילון: כיצד אתה מגדיר את עצמך?

שמעון פרס: אופטימיסט שאיננו שבע רצון.

 

 

גומה אגייאר ושמעון פרס

 

בין כל פאנל של ועידת הנשיא, נכנסתי לשירותים המפוארים בבנייני האומה. מאוד מפואר. אולם תמיד ראיתי את אותו מראה שהפריע לי: מנקות אתיופיות. הייתי מנופפת להן ואומרת להן שלום, מה שלומכן? יש לנו מעמד חדש של עובדים נמוכים במדינה: האתיופים. הם המנקים בשירותים. זה צרם לי לעומת האורחים הנוצצים בוועידה, לבושי החליפות ובגדי השרד. חשבתי לעצמי, אולי המנקה האתיופית גם רוצה לשבת בחדר האוכל היפה ולדבר על הא ועל דע. אולי גם היא רוצה ללחוץ את היד לנשיא המדינה ולומר לו משהו? נקודה למחשבה בוועידה ששמה “המחר”.

 

ד”ר רות: אני לא רוצה לדבר על סקס ליד הנשיא

 

מה אפשר לספר על ד”ר רות וסטהיימר? היא גדולה, ענקית אבל… היא בערך בגובה של הבן הקטן שלי בן השבע וחצי. מטר וארבעים בערך – פלוס מינוס.

נגשתי אליה ביום הראשון של הוועידה ואמרתי לה שאני אוהבת את התוכניות שלה. דברתי איתה. היא נראית כמו סבתא פולניה, בעלת שיער בלונד מתולתל, לבושה בטעם לא טוב ומדברת אנגלית מעורבב בעברית במבטא יידישי. היא מאוד אוהבת להתבלט בכל ההרצאות בפאנלים והיא בקושי יושבת. דברנית כרונית. היא עומדת כל הזמן: לפני, אחרי… וכמעט בזמן רוב ההרצאות. היא מביטה על הקהל, צוחקת, מדברת עם כולם ומתחבקת עם אנשים ומכרים. וכמובן גם כאשר היא עומדת היא בגובה של אלה שיושבים…

היא לא אוהבת עיתונאים. במרכז וועידת הנשיא הקימו בית קפה עם ספות מפוארות לטובת באי הוועידה. עיתונאי אחד ניסה לשדל אותה: ד”ר רות אפשר להזמין אותך לקפה? “לא תודה”, היא ענתה ואז היא רצה במהירות במסדרון עם מכרים.

ביום השלישי של הוועידה חשבתי לראות האם היא עונה לשאלות ואיזה תשובות היא עונה. אני לא עיתונאית, אני ד”ר כמוהה. נגשתי אליה בזמן ארוחת הצהריים והתיישבתי לידה. אמרתי לה: “יש לי שאלה”. היא ענתה לי: “רגע, רגע, תלוי איזה שאלה, לא לכל שאלה אני עונה”. הבנתי כבר שאני אצטרך להוציא מאה דולר… עניתי לה: I had a boyfriend …. רציתי לשמוע מה יש לה לומר על הגברים. היא ענתה לי: “לא, לא אני לא עונה על שאלות כאלה, אני צריכה להתכונן לפאנל שלי”. היא נהפכה ללא נחמדה כאשר רוצים לשאול אותה שאלות בייעוץ.

כעבור שעתיים מארוחת הצהריים הגיע פאנל בהשתתפותה של ד”ר רות. כזכור היא הרי לא ענתה לי בארוחת הצהריים על השאלה. בזמן השאלות מהקהל קמתי, הצגתי את עצמי ושאלתי אותה את השאלה: תראי, we are a non marital society חברה לא מתחתנת. הגברים באים רק לקוויקי (חתיכת חרות, אבל לא אמרתי לה את זה כבל עם ועדה), רוצים סקס וכאשר את רוצה לצאת איתם לבילוי, הם אומרים לך: מותק, תצאי עם חברה שלך, לא איתי. בשביל מה יש לך חברה? והבעיה היא שזה נהפך לנורמה… כלומר, דקדנס סקסואלי… ובצורה כזו קשה מאוד לעבור לגור עם חבר. אני כבר עברתי בחיי הרבה, הייתי נשואה, גרושה. אבל בישראל ישנן בחורות צעירות שרוצות להתחתן ולהקים משפחה. מה אתם הייתם מייעצים להם לעשות במצב כזה?… 

את זה פחות או יותר שאלתי את כוהנת הסקס הפולנייה, שמטיפה לכל אישה לקנות ויברטור, שמטיפה לחופש מיני, כאשר היא עצמה לבושה כמו דודה פולניה ושמרנית. והיא רגע קודם אמרה לנשים בקהל באולם: אני פונה לכל הנשים כאן. תעשו תרגיל קטן במכונית: תכווצו את השרירים למטה….

ואז ד”ר רות ענתה לי קצרות שיחסים הם commitment של שניים, כי אחרת אין יחסים. היא פתאום כבר לא נתנה לי עצות פראקטיות לתרגילים בסקס, אבל נתנה איזו שהיא נקודה למחשבה, שאותה אני מעבירה אליכם יחד עם תמונות של ד”ר רות מועידת הנשיא.

 

 

 

 

 

 

נשים תעשו כל יום תרגיל של כיווץ למטה בזמן שאתן במכוניות.

 

אני לא רוצה לדבר על סקס ליד הנשיא. אבל יש לי שאלה…

 

 

ד”ר רות שואלת את מייסד ויקיפדיה ג’ימי וויילס ואת נשיא סקייפ ג’וש סילברמן, שנאמו במליאה והם יושבים על הבמה, שאלה. אתם יודעים, כדי לנאום במליאה בפני כולם וכמובן בפני כבוד נשיא המדינה… רצוי (כלומר כדאי) היה להיות או אדם מאוד חשוב או כמובן להיות נדיב ידוע ולתרום איזה מאה אלף דולר לכיסוי עלויות הוועידה וגם עלויות המדינה… 🙂

וזה אומר שגלי וינשטיין למשל (וגם אתם) לא היינו יכולים לנאום בשום מליאה, כי בחשבון הבנק שלנו יש רק אוברדרפט…

 

 

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s