ועידת הנשיא שמעון פרס: סיעור מוחות בתמונות – חלק שני

ועידת הנשיא: סיעור מוחות בתמונות – חלק שני

 

בוועידת הנשיא היו מכריו וחבריו וגם חברותיו של הנשיא פרס… כמו למשל ד”ר רות (וסטהיימר) כוהנת הסקס הגדולה, עליה אדבר בחלק השלישי של הרשימה.

נשאלת השאלה למה בעצם צריך ועידת נשיא? כדי לאסוף תרומות? כדי להיפגש עם ראשי המשק והמדינה באירוע נוצץ? כדי שגלי תצלם תמונות לקוראי רשימות? למה? למטה מובאת סדרה שניה של תמונות כדי שיסייעו לכם לפתור את התעלומה עד לחלק השלישי של הרשימה.

 

בחלק הזה נתמקד בחתן השמחה, יוזם הועידה, כבוד נשיא המדינה מר שמעון פרס. הוא הגדיר את עצמו כאופטימיסט שאיננו שבע רצון.

מה פרס עשה בוועידה? הוא שמע הרצאות, שאל שאלות, השתתף בדיונים, גייס תרומות בזכות קשריו הטובים מהתורמים הידועים, אמר את המלה ננוטכנולוגיה וקישר אותה להמסת קרחונים למשל, כאשר הוא שאל את ריי קורצווייל שאלה: “אני מאמין גדול בננוטכנולוגיה – ממש כמוכם, אבל אני חושש שהקרח בהרי ההימלאיה או באלפים יימס לפני שטכנולוגיית הננו תצליח להחליף אותם”, אמר פרס. “אני לא יודע מי ייצר את הכוכב שלנו ולכמה אנשים הוא נוצר, אבל ההרגשה היא שיש יותר ויותר אנשים – והכוכב מתחיל להיות מאוכלס יתר על המידה”. “אני חייב להגיד שאולי זה הזמן לצאת ולחפש אחרי כוכב אחר, חלופי”, הוסיף הנשיא, “יש מיליון כמוהו בחלל. אם המדענים טוענים שאנו יכולים לחיות לנצח אז לטייל למאדים שלוש שנים לשם, שלוש בחזרה – יש לנו זמן”.

אלא שמדענים גילו בינואר , שכנראה יקשה עלינו ליישב את מאדים, כי נמצא שאחד הרכיבים החיוניים לחיים, גז המתאן מרוכז בחלק בודד של אטמוספרת מאדים. הבעיה היא, שבין אם איזו צורת חיים על מאדים אחראית לפליטת מתאן זו, ואפילו אם אורגניזמים חיים היו ממוקמים רק באזור אחד במאדים, המתאן היה צריך להתפשט באופן הרבה יותר אחיד דרך האטמוספרה שלו עד עתה. העובדה שהמתאן לא התפשט באטמוספרה מצביעה, ככל הנראה, על התרחשותה של ריאקציה כימית באטמוספרה, ההורסת את הגז בטרם יתפשט. כל ריאקציה כזאת גם תהרוס חיים שלנו על גבי מאדים בגלל שהגז מורכב מאותן מולקולות שבונות את החיים שאנו מכירים.

הפעם בכל אופן פרס לא אמר שהננוטכנולוגיה הייתה קיימת בתקופת משה רבנו וטרם נתגלתה. ראו כאן. פרס גם דיבר על ביוטכנולוגיה. ואפשר כבר, כמו בתוכנית הטלוויזיה המיתולוגית לילדים ריצ’רץ’, לחבר בין הננו לביו ופשוט לדבר על “ביו-ננוטכנולוגיה” – השילוב של ביולוגיה וננוטכנולוגיה – השימוש בביו-מולקולות לישומים בננוטכנולוגיה. ראו כאן.

 

פרס בנאום בפני כל באי הוועידה:

 

“התחום הבא היא תעשיית המים העולמית. המחסור במים ממית תינוקות, מונע ריפוי מחלות ומעכב את הגידול בייצור המזון. על המחסור הקיומי במים, ישראל מגשרת בהייטק. ישראל תבנה כינרת נוספת ממימי הים התיכון. עד 2015, 100% מצריכת המים הביתית בישראל תבוא מהתפלה. 75% מהמים בישראל יהיו מים ממוחזרים. וישראל פועלת למִזעוּר עלויות ההקמה וההחזקה של מערכות ההתפלה באמצעות ננו-טכנולוגיה, וממשיכה במדיניות השקיה חוסכת מים. עד עתה הבאנו לחיסכון של 70% מתצרוכת המים המקובלת ליחידת שטח. ובעזרת הנדסה גנטית של זרעי גידול – דונם אדמה בישראל מעניק יבול שכמוהו פי 30 מהמקובל במרבית מדינות העולם. את המים אפשר להתפיל. אפשר להכפיל. אפשר להפיץ ללא אידוי וללא דליפות”.

“תחום שלישי הוא תעשיית הביוטכנולוגיה, תאי הגזע משמשים אתגר מרכזי. האוכלוסייה העולמית תגדל בעשור הבא במיליארד אנשים נוספים, ורובם בעולם המתפתח, שהוא עני יותר ומקופח בנגישותו לרפואה. אם לא נדאג לצרכי הבריאות של האוכלוסייה המתפתחת -ניצור איום ליציבות העולם. תשתית המחקר הרפואי בישראל היא מהמובילות בעולם. מבין שישה זוכי פרס נובל הישראלים בעשור האחרון, שלושה זכו בתחום הביוכימיה. הרפואה הישראלית זכתה גם בשלל פטנטים ומכשירים רפואיים שנחשבים לפורצי דרך. המחקר בתאי הגזע עשוי ליצור תעשיית חלקי חילוף לגוף האדם ובלימת הדעיכה של תאי המוח. ישראל תופסת מקום שני בהיקפי המחקר ובפרסומים מדעיים בתחום זה, לאחר ארה”ב ולצידה של בריטניה הגדולה”.

באותו הנאום בפני כל באי הועידה פרס הזכיר גם את אלברט אינשטיין – הפיזיקאי, היהודי, ההומניסט הגדול – ואת תורת היחסות והרגשתי חשובה. 

“ישראל היא ארץ קטנה ודלת משאבים. לשטחה יש גבול. לתבונתה אין גבולות. לתבוּנָה שאנו מחפשים יש עומק היסטורי. עמדתנו האינטלקטואלית באה מעשרת הדיברות, שמשה רבנו הוריד מהר סיני, כדי לשמש לנו מדריך מצפוני, ומאוחר יותר, מתורת היחסות של איינשטיין שפתחה לעולם כולו, וגם לנו, אפשרויות מדעיות שאין שיעור לגודלן. המגבלות שלנו – בשטח ובאוכלוסייה, אינן מאפשרות לנו להיות יצרן גלובלי. ואילו הפוטנציאל המדעי שלנו מאפשר לנו להיות מדען גלובלי”.

וגם כאמור באותה נשימה הוא דיבר על משבר המים בישראל. אתם יודעים, שאין מספיק מים עבור כולנו כאן במזרח התיכון, ואין ברירה, כמו שפרופ’ מיקי הרן אמרה בועידה, אלא לפתור את משבר המים באמצעים מדעיים – אוסמוזה הפוכה. אז הנשיא אמר כמה פעמים את המלים אוסמוזה הפוכה. אוסמוזה מה?… 

בעזרת האוסמוזה ההפוכה בהליך של ההתפלה מקבלים מים טהורים ממים שמכילים מלח, למשל. מפרידים את המים הטהורים ממי המלח על ידי שימוש בממבראנה החדירה למחצה. כאשר לחץ מי המלח עולה מעל ללחץ האוסמוטי, המים שמצוים במי המלח עוברים דרך הממבראנה החדירה למחצה אל עבר המים הטהורים. אלא שהממבראנות לאוסמוזה הפוכה צריכות להיות מתוכננות במיוחד עם מחסום צפוף ברמה הפולימרית כדי שהן יאפשרו רק למים לעבור דרכן, תוך שהן מונעות את המעבר של חומרים אחרים, כמו למשל יוני מלח. תהליך זה דורש הפעלת לחץ גבוה בצד של הממבראנה בעל הריכוז הגבוה. וממבראנות נסתמות והכימיה של הפולימרים מנסה להפחית את האפקטים של הסתימה של הממבראנות בניסיון לפתח ממבראנות חדישות.

כך “מחר” בסופו של יום, המים שנשתה יהיו “מים מדעיים”, מהונדסים וממוחזרים: כלומר נשתה מים שעברו התפלה. כמעט ולא נשתה “מים טהורים” היישר מהמעין כמו פעם בגלל המחסור במים והמשבר במים כאן באזור.

הנשיא שלנו גם תהה על עתיד החינוך – שילוב שיטות טכנולוגיות חדישות בחינוך המחר:

 

“תחום רביעי מתמקד בשיטות הוראה מתקדמות. קצב השינוי בעולם כה גבוה עד שקשה לקיים מערכת חינוך מעודכנת. החינוך צריך להיפרד משינון ספרי העבר האבוד, ולהתרכז בפענוח אפשרויות העתיד החדש. הטכנולוגיה יכולה לסייע בהוראה, ולאפשר למורים להתמקד בחינוך לערכים ובפיתוח הדמיון. ידע אנושי עצום שרוכז בעבר בספריות ענק מצוי היום במכשיר קטן יותר מחפיסת שוקולד. את בתי הספר אפשר וצריך להפוך לחוויה נעימה, מרתקת, ערכית – עם פנים לעתיד. זוהי משימה חדשה בעלת חשיבות מכרעת. היקף תעשיית החינוך העולמי נאמד כבר היום בכ-50 מיליארד דולר”.

 

אולם גולת הכותרת של ועידת הנשיא הייתה השיחה בשניים עם ריי קורצווייל, העתידן מארה”ב.

שמעון פרס שאל את העתידן ריי קורצווייל: האם כדאי ליישב כוכבים ועולמות אחרים.

כמו שנאמר למעלה, פרס דיבר על בעית המסת הקרחונים ובאותה הנשימה על הננו כמובן. שמא התכוון שבגלל הננו נמסים קרחונים? למדענים לא ברור מדוע נמסים קרחונים: האם בגלל מחזוריות טבעית של הטבע וליד אדם אין קשר לתופעה זו? או האם בגלל גזי החממה מעשי ידי האדם? או שמא שני הגורמים גם יחד? אולי פרס התכוון שנפתח דלקים מחלקיקי ננו לחלליות משוכללות כדי לברוח מהצרות כאן במזרח התיכון לעבר כוכב אחר?

תהיה אשר תהיה כוונתו , אם כבוד הנשיא מחפש בננו, יתכן ונוכל למשוך מהקצף הקוונטי חור תולעת תת-אטומי בגודל פלאנק (יותר קטן מהגרעין האטומי) במעונו ולנפח אותו באינפלציה לממדים מאקרוסקופיים. ואולי כך נוכל להגיח ביקום מקביל – אחד מיני רבים במולטי-יקומים של מקס טגמרק. וליישב אותו. היקום המקביל יכול להיות ממש מתחת לרצפת משרדו של כבוד הנשיא, וכל זאת אם נצליח למשוך חור תולעת במשרדו.

אופציה אחרת היא להשתמש ברעיון טכנולוגי סיני, שגם כן קשור לננוטכנולוגיה. חוקרים סינים יצרו בעזרת מה שקרוי מטא-חומרים שער (“פורטל”) שהוא האפקט המבשר לשער 3/4 9 של הארי פוטר. הם הראו בכך שמטא-חומרים – או חומרים שמהונדסים ברמת הננו לאפקט ההסתרה – הם לא רק ישימים כדי להפוך עצמים לבלתי נראים, אלא הם גם יכולים לגרום לאפקטים של שער לעולם אחר.

כמובן שהננוטכנולוגיה תעזור בעקיפין במסע בחור התולעת ליקום מקביל… כלומר, אפקט קזימיר יעזור כאן, והוא בעל משמעות רבה בננוטכנולוגיה. יש לצקת בחור התולעת אנרגיה שלילית והיא מופקת באמצעים קוונטיים – באמצעות אפקט קזימיר – כדי שאדם יוכל לעבור דרכו בבטחה. האנרגיה השלילית מאזנת את הנטייה של חור התולעת להידחס לנקודה סינגולארית בעלת אינסוף צפיפות ולההפך לחור שחור. ראו כאן.

ולמה זה בכלל קשור לננו? כי התברר למשל ב-2007 שניתן לפתח שיטות חדשות לביצוע מניפולציה דינמית ולהפוך את כוח קזימיר המושך, שאותו גילה קזימיר ב-1948 מכוח משיכה לכוח דחייה ולהשתמש בו ללביטציה, כלומר לרחיפה. מחקר כזה מיד התברר כבעל יישומים לננורכיבים ולכן לננוטכנולוגיה. כוח קזימיר הוא למשל הגורם האולטימטיבי לחיכוך בעולם הננו. וכך אם מצליחים לבצע מניפולציה לכוח קזימיר ברכיבי ננו, ניתן להשיג ננומכניקה בעלת חיכוך אפס וחלקים שהם למעשה מרחפים. כך ניתן להגיע ללביטציה. מכיוון שכוח קזימיר פועל בטווח האורכים של הננומכניקה, הוא מאוד יעיל לננוטכנולוגיה. ראו כאן.

אם כך, לא רק שנסע דרך חור תולעת כדי ליישב ייקומים אחרים, אלא גם בעקיפין נשיג כסף לתעשייה הישראלית ביקום המקביל. אולי שם גם לא נצטרך להתחלק במדינה שלנו עם איזה עם פלשתיני אחד שיושב ממזרח. באמת כדאי ליישב עולמות חדשים.

זולת עתידנות של המחר, איחלו לפרס עוד הרבה ועידות נשיא עד 2020 וגם בשנים שאחר כך וקדנציה נשיאותית שנייה. שאלו אותו מה סוד אריכות ימיו והוא ענה שתית מים רבה, ושהוא לא נוגע בסלט חצילים.

ובעניין העיצות לפרס…. היה מרצה לאושר בועידה שבא במיוחד מארה”ב, אולם במקור הוא ספרדי. בדיוק פרופ’ יורם יובל של האמריקאים… הוא אמר שהשנה בחיים שלכם אינה חשובה. מה שחשוב זה החיים בשנים. מתאים לשמעון פרס?

אותו מרצה לאושר הוסיף, שיותר מידי כסף לא מוביל לאושר, והחל מסכום מסוים של כסף, אנחנו מפסיקים להיות מאושרים. את זה הרי פרופ’ יורם יובל כבר גילה למיקי רוזנטל ולנו…

הפרופ’ בועידת הנשיא אמר, שלהיות חופשי אין זה עדיף וזה לא עושה אותך מאושר יותר. אם כך, אמא שלו אמרה לו: לך תתחתן ותהיה מאושר. אלא שהוא גילה בחתונה ש- The best man is the next man אבל גם המאושר ביותר, אמר הפרופסור. אם כך, מה עושה אותנו מאושרים?…

אנחנו אוהבים הפתעות, כי המוח שלנו בנוי ככה, זה הטבע שלנו.

ואפילו ישנה נוסחא לאושר = הישגים חלקיי ציפיות. הוסיף הפרופסור.

אם ככה, אם ישנה נוסחא וישנו נשיא פרס נמרץ שמארגן ועידות, בטח תצפו לרוץ לחנויות ולקנות ספרים שינחו אתכם בעזרת כללים בדרך לאושר? לא ולא, ענה הפרופסור. הסוד הוא בדיוק שאין ספרים שיכולים לספק את הסוד. כי ספרים כאלה פשוט לא עובדים.

אז מה כן עובד? ועידת נשיא מפוצצת ותורמים שבאים לסיעור מוחות בועידה ופותחים את הארנק? רגע, רגע… הפרופסור אמר שהחל מסכום מסוים של כסף מפסיקים להיות מאושרים.

בדרך הביתה מועידת הנשיא אני נפצעתי והגעתי לבית חולים איכילוב.

המיון אפרורי והרופאים והאחיות עובדים מהבוקר ועד לבוקר שלמחרת רצוף – בלי שינה. אין קוקטיילים, אין חגיגות של ועידת נשיא, אין מצלמות טלוויזיה ומצלמות עיתונות בכל פינה, הכל לא חגיגי. להפך הכל ישן, קצת מלוכלך ומתקלף. כל כך שונה מהפאר וההדר של בניני האומה. מעל 30 חולים במיון עם צוות קטן של רופאים ואחיות.

הראתי לרופא את הצילומים שעשיתי בועידת הנשיא: אהוד ברק. הרופא הגיב: אני מכיר אותו, אבל לא מכיר בו. אני רוצה ללכת הביתה, קשה…

הם תופרים ועובדים סביב לשעון. פתאום בא אדם שעמד למות, כבר לא נושם. כל הצוות רץ לעשות לו החייאה, להציל אותו – מובטח לכם שאם תבואו למיון של איכילוב… יקפצו עליכם ויצילו אתכם אם תהיו במצב הזה. נזכרתי שבועידת הנשיא ישבו בנחת ואכלו אוכל טוב וספרו בדיחות, שתו יינות יקרים. באו ראשי המדינה וראשי המשק בחליפות יפות ויקרות.

חזרה למיון של איכילוב, החלוקים של הרופאים היו כבר מלוכלכים והם רצים כל הזמן – אין להם רגע מנוחה. הם לא הולכים אף פעם לועידות ולמסיבות ולקוקטיילים. רגע, מר שמעון פרס היקר, אתה מכיר את הרופא במיון שעובד כל כך קשה? הוא לא קשור לננוטכנולוגיה. הוא קשור להצלת חיים.

למי יש זמן במיון עכשיו – הכל סביב השעון ורצים. הרופאים מנשימים, מזריקים, אבל מאושרים. הפרופסור בועידה צודק, זה אושר אמיתי, אבל לא משלמים להם משכורת טובה ויש מחסור בצוות.

החלק השלישי של הכתבה יבוא אחרי שאשתחרר מבית החולים. אני חוזרת לבית החולים אחרי חופש.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s