מחקר חדש: האם יצירתיות קשורה בפסיכוזה?

האם הכובען המטורף הוא כובען מטורף או כובען יצירתי?

במשתה התה שלו הזמן נעצר בשעה 6. “כן משום כך”, התאנח הכובען ואמר: “השעה היא תמיד שעת-תה, ואין לנו שהות לשטוף את הכלים בבין הזמנים”.

 

מחקר חדש מציע קשר בין פסיכוזה ליצירתיות אצל הגאון היצירתי. מה גרם למשל לוינסנט ואן גוך לחתוך את אוזנו? האם הוא היה משוגע או מבריק?

לפי מחקר חדש שמדווח בכתב העתPsychological Science  של האגודה למדע פסיכולוגי, יתכן שהתשובה היא גם זה וגם זה. מוטציה גנטית שקשורה לפסיכוזה ולסכיזופרניה משפיעה גם על היצירתיות. המחקר מצא שאנשים שנשאו שני עותקים של המוטציה אומנם לא נטו יותר מאחרים להיות בעלי נטיות פסיכוטיות וסכיזוטיפיות. נראה שהמוטציה מעוררת שחרור פוטנציאל יצירתי באנשים מסוימים בעלי IQ גבוה ואילו באחרים היא משחררת דלוזיות פסיכוטיות. מסתבר שהאינטליגנציה עשויה להיות גורם שיקבע האם המוטציה תמריץ יצירתיות או לחילופין תתרום לפסיכוזה. אולם הקו עדיין דק…


דוקטור האפבייקט משנות השבעים: העלים את יום רביעי, שרף את המעבדה, פוצץ דברים והמציא את הדוקטור המשוגע שלנו. מכאן. 

בכדי לבחון את הקשר שבין פסיכוזה ויצירתיות, הפסיכיאטר סזבולקס קרי Szabolcs Kéri מאוניברסיטת סמלוויס בהונגריה התמקד במחקרו בסוג גן שקרוי neuregulin 1 NRG1 – גן שבדרך כלל יש לו תפקיד במגוון תהליכים מוחיים. מחקרים מ-2006 קשרו אותו לסיכון מוגבר לסכיזופרניה. מוטציה בודדת בדנ”א שמשפיעה על כמות החלבון neuregulin 1 שייווצר במוח, נמצאה כקשורה בפסיכוזה, זיכרון חלש ורגישות לביקורת. כך סוג של גן זה קשור בסיכון מוגבר לפתח הפרעות אישיות, כמו למשל סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית.

במחקר של קרי, החוקרים גייסו מתנדבים שהחשיבו את עצמם כמאוד יצירתיים ומומחים. מתנדבים אלה עברו סדרה של מבדקים, כולל מבחן אינטליגנציה ויצירתיות. כדי למדוד את מידת היצירתיות, המתנדבים נתבקשו לענות על סדרת שאלות לא רגילות (למשל, “נגיד שהיו חוטים מחוברים לעננים עד לאדמה. מה היה קורה?”). המתנדבים קבלו נקודות בהתאם למקוריות ולגמישות של תשובותיהם. הם גם השלימו שאלון בנוגע להישגים היצירתיים שלהם במהלך חייהם והחוקרים נטלו מהם דגימות דם.

התוצאות מראות קשר ישיר בין סוג מסוים של neuregulin 1 ויצירתיות: מתנדבים בעלי שני עותקים של מוטציית neuregulin 1 – שהם בערך 12 אחוז ממשתתפי המחקר –  נטו לניקוד גבוה יותר במשימות היצירתיות וגם השיגו יותר משימות יצירתיות בחייהם. זאת בהשוואה למתנדבים בעלי עותק אחד של המוטציה שהיו גם יותר יצירתיים, אבל פחות מהקודמים ויותר מאלה ללא המוטציה של הגן.

קרי מציין שזהו המחקר הראשון שמראה ששונות גנטית אשר קשורה עם פסיכוזה עשויה שיהיו לה תפקידים מועילים. אמנם מתנדבים שהיו להם שני עותקים של המוטציה לא נטו יותר מאחרים להיות בעלי נטיות סכיזוטיפיות, כמו למשל פרנויה, תבניות של דיבור מוזר ורגשות לא הולמים. ולכן קרי סבור שהקשר בין המוטציה למחלת נפש לא לגמרי מסביר את הקשר של המוטציה ליצירתיות. אלא במקום זאת, קרי חושד שהמוטציה גורמת לשינוי באזור במוח שבולם מצבי רוח והתנהגות, אזור הקרוי קורטקס פרפרונטלי (קדם-מצחי). שינוי זה, לפי המחקר של קרי, יכול לשחרר פוטנציאל יצירתי באנשים מסוימים ואילו באחרים הוא משחרר דלוזיות פסיכוטיות. מסתבר שהאינטליגנציה יכולה להיות גורם שיכול לקבוע האם המוטציה בסוג neuregulin 1 תמריץ את היצירתיות או תתרום לפסיכוזה. המתנדבים של קרי נטו להיות בעלי אינטליגנציה מעל לממוצע. ואילו במחקר אחר שנערך במשפחות בעלי היסטוריה של סכיזופרניה, נמצא שאותה המוטציה בדיוק הייתה קשורה באינטליגנציה נמוכה יותר ובסימפטומים של סכיזופרניה.

כך מסתבר שגורמים מולקולאריים הקשורים בעקיפין בהפרעות מנטאליות קשות, וקיימים גם באנשים בריאים רבים, עשויים לסייע בסיוע בחשיבה שהיא יצירתית יותר. המחקר מציע בנוסף, ששוניות גנטיות מסוימות, למרות שהן קשורות בבעיות בריאות עוינות, עשויות לשרוד את הסלקציה האבולוציונית ולהישאר במאגר הגנים של האוכלוסייה אם יש להם גם השפעות מועילות.

הפסיכיאטר הנס אייזנק הראה שרמות גבוהות ביותר של מה שהוא כינה “פסיכוטיציזם” מעידות על חוסר יכולת הסתגלות של אדם לסביבה ועל התנהגות אימפולסיבית. על אנטי-חברתיות עד כי האדם נהפך לפסיכופטי (מה שמוביל למאסר ולהוקעה מהחברה). תהליכי מחשבתו הם כה לא מאורגנים כך שהוא פסיכופטי עם אילוצינציות, דלוזיות ואי-סדר מחשבתי (מה שמוביל לחוסר קוהרנטיות, חוסר תעסוקה ואולי אשפוז). זה לגבי רמות גבוהות של פסיכוטיציזם.

אבל אייזנק הראה שרמות מתונות יחסית של המאפיין פסיכוטיציזם קשורות ביצירתיות (בין אם היצירתיות נמדדת על ידי הישגים, או על ידי בדיקות מעבדה, או על יד מדידה של יצירתיות אצל אינדיבידואלים הנוטים לפסיכוזה. פסיכוטיציזם מתון יחסית הוא לרוב מאפיין של אינדיבידואלים שמראים את רמת ההישגים הגבוה ביותר (במדעים ובאומנויות).

להלן:

Eysenck, H. J. (1983). The roots of creativity: Cognitive ability or personality trait? Roeper Review, 5, 10-12.

Eysenck, H. J. (1993). Creativity and personality: Suggestions for a theory. Psychological Inquiry, 4, 147-178.

המאמר:

Research Report

Genes for Psychosis and Creativity: A Promoter Polymorphism of the Neuregulin 1 Gene Is Related to Creativity in People With High Intellectual Achievement

Szabolcs Kéri 1

  1 Semmelweis University

 Address correspondence to Szabolcs Kéri, Department of Psychiatry and Psychotherapy, Semmelweis University, Budapest H1083, Balassa u. 6, Hungary, e-mail: szkeri@phys.szote.u-szeged.hu.

Copyright © 2009 Association for Psychological Science

ABSTRACT

ABSTRACT—Why are genetic polymorphisms related to severe mental disorders retained in the gene pool of a population? A possible answer is that these genetic variations may have a positive impact on psychological functions. Here, I show that a biologically relevant polymorphism of the promoter region of the neuregulin 1 gene (SNP8NRG243177/rs6994992) is associated with creativity in people with high intellectual and academic performance. Intriguingly, the highest creative achievements and creative-thinking scores were found in people who carried the T/T genotype, which was previously shown to be related to psychosis risk and altered prefrontal activation.

 

Advertisements