אוניברסיטת בן גוריון בשיתוף פעולה של שלום בין ישראל לירדן

אוניברסיטת בן גוריון בנגב פתחה טכנולוגיה לשיפור התפלת מים במפעל התפלה בירדן ובישראל

בימים בהם בארצות הניכר מעלילים על ישראל עלילות שווא ומרצה מאוניברסיטת בן גוריון הולך אל ארצות זרות וקורא להחרים את ישראל, נראה שהמדע מגשר ומאפשר לשלום לפרוח באזורנו. שיתוף פעולה בין אוניברסיטת בן גוריון בנגב ובירדן מוביל לפתרון אפשרי למשבר המים.

תחילת המאמר של ד”ר ניב גורדון מה-20 לאוגוסט ממדור דעות ב-לוס אנג’לס טיימס:

 

Opinion

Boycott Israel

An Israeli comes to the painful conclusion that it’s the only way to save his country.

By Neve Gordon

August 20, 2009

Israeli newspapers this summer are filled with angry articles about the push for an international boycott of Israel. Films have been withdrawn from Israeli film festivals, Leonard Cohen is under fire around the world for his decision to perform in Tel Aviv, and Oxfam has severed ties with a celebrity spokesperson, a British actress who also endorses cosmetics produced in the occupied territories. Clearly, the campaign to use the kind of tactics that helped put an end to the practice of apartheid in South Africa is gaining many followers around the world…

Neve Gordon is the author of “Israel’s Occupation” and teaches politics at Ben-Gurion University in Beersheba, Israel.
 

שיתוף פעולה של שלום לפתרון משבר המים

אוניברסיטת בן גוריון בנגב ואוניברסיטאות בארה”ב ובירדן שנסו מותניים כדי להמריץ את טכנולוגית התפלת המים. החוקרים מאוניברסיטת בן גוריון מפתחים טכנולוגיה חדישה שתתגבר על הסתימה של הממבראנות בהתפלת המים באמצעות אוסמוזה הפוכה, שבה ישתמשו במפעל להתפלה בירדן ובישראל.

אוסמוזה הפוכה והתפלה

תחילה מהי אוסמוזה הפוכה? ניקח תמיסה – נוזל שמורכב משני חומרים שונים. בדרך כלל אחד החומרים הוא מים והוא קרוי ממס. החומר האחר מכונה מומס (נגיד שהוא תרכיז פטל בתוך המים כדי שיהיה טעים, או מלח, סוכר וכולי). ניקח ממבראנה (קרום) שהיא חדירה למחצה. כאשר מערבבים שתי תמיסות בעלות ריכוזים שונים של מומסים, הכמות הכוללת של מומסים בשתי התמיסות יתפזרו בצורה שווה בכמות הכוללת של הממס משתי התמיסות.

עתה במקום לערבב את שתי התמיסות יחד, ניתן לשים אותן בשני תאים ולהפריד אותן זו מזו על ידי ממבראנה חדירה למחצה. הממבראנה החדירה למחצה לא מאפשרת למומסים לנוע מתא אחד לאחר. אבל היא מאפשרת לממס לנוע. מכיוון שלא ניתן להגיע לשיווי משקל על ידי התנועה של מומסים מהתא בעל הריכוז הגבוה של המומס לזה בעל הריכוז הנמוך של המומס, שיווי המשקל מושג על ידי התנועה של הממס מאזורים בעלי ריכוז מומס נמוך לאזורים בעלי ריכוז מומס גבוה. כאשר הממס נע הרחק מאזורים בעלי ריכוז נמוך, הוא גורם לאזורים אלה להיהפך ליותר מרוכזים. ואילו בצד האחר, כאשר הממס נע לאזורים בעלי ריכוז גבוה, ריכוז המומס ירד. הליך זה קרוי אוסמוזה. הנטייה של הממס לזרום דרך הממבראנה מבוטאת כלחץ אוסמוטי, מכיוון שהזרימה נגרמת כתוצאה מהפרשי לחץ.

מהי אוסמוזה הפוכה? בסידור דומה לזה של האוסמוזה, הלחץ מיושם לתא בעל הריכוז הגבוה. במקרה זה ישנם שני כוחות שמשפיעים על תנועת המים: הלחץ שנגרם על ידי ההפרש בין הריכוזים במומס בין שני התאים והוא הלחץ האוסמוטי והלחץ שמיושם מבחוץ.

בעזרת האוסמוזה ההפוכה בהליך ההתפלה מקבלים מים טהורים ממים שמכילים מלח. מפרידים את המים הטהורים ממי המלח על ידי שימוש בממבראנה החדירה למחצה. כאשר לחץ מי המלח עולה מעל ללחץ האוסמוטי, המים אשר מצויים במי המלח עוברים דרך הממבראנה החדירה למחצה אל עבר המים הטהורים. הממבראנות לאוסמוזה הפוכה צריכות להיות מתוכננות במיוחד עם מחסום צפוף ברמה פולימרית כדי שהן יאפשרו רק למים לעבור דרכן, תוך שהן מונעות את המעבר של חומרים אחרים, כמו למשל יוני מלח. תהליך זה דורש הפעלת לחץ גבוה בצד של הממבראנה בעל הריכוז הגבוה.

אולם ישנה בעיה. סתימת הממבראנה יכולה משמעותית להגדיל את מחיר מערכת הממבראנה ותוך כדי כך להקטין את יעילותה. מכאן שמוגבלות זו החלה סדרת התפתחויות רבות לאחרונה במחקרים הנדסיים מצד העוסקים בכימיה של הפולימרים. הוצעו מספר גישות לפתרון הבעיה בניסיון להפחית את האפקטים של הסתימה ובניסיון לפתח ממבראנות חדישות, שהן בעלות מאפיינים של יכולת סתימה נמוכה. לדוגמא, ניסו לשנות את מאפייני פני המשטח הכימיים של הממבראנה, תוך שימוש בחומרים כימיים. בנוסף ניסו להשפיע על מאפייני דינאמיקת הנוזלים בסמוך לפני משטח הממבראנה. כמוכן ניסו לשלב מספר שיטות שונות וכל זאת כדי להיאבק בסתימות והלכלוך בפני משטח הממבראנה. והנה מספרים לנו בימים האחרונים שהגיעה הבשורה בנושא זה דווקא מאוניברסיטת בן גוריון אשר בנגב.

תקווה לבעית המים בירדן וישראל

קבוצה בראשות ד”ר ג’ק גילרון ממכון צוקרברג לחקר המים ופרופ’ אלי קורין מהמחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת בן גוריון, פתחו שיטה לניצול תהליכי הסתימה של הממבראנות. השיטה שלהם גורמת לכך שבאופן מחזורי התנאים שמובילים לסתימת הממבראנות משתנים וזאת עוד בטרם הסתימה של הממבראנה יכולה להופיע.

הקבוצה קבלה לאחרונה מענק מתוכנית השלום של נאטו וממרכז המחקר להתפלה של המזרח התיכון.

כאשר הם עובדים בשיתוף פעולה עם קולגות מאוניברסיטת קולורדו והאוניברסיטה ההאשמית בירדן, הקבוצה תפתח את הטכנולוגיה ותקים מתקנים במפעל שיפיקו כ-120 מטרים מעוקבים ליום של מים מותפלים בישראל ובירדן. ד”ר גילרון מסביר שההליך יכוון כדי להפחית מי מלח בנפחים של בין 30 ל-50 אחוזים מאלה שנוצרים באוסמוזה הפוכה קונבנציונאלית. הדבר יפחית משמעותית את המעמסה הסביבתית וישפר את הכלכלה של תהליך ההתפלה הארצית.

בעיית המים האזורית שלנו ושל שכננו והצורך לפתח מקורות מים חדשים לאוכלוסיות האזור שהן לא מתגוררות בסמוך לחוף הים, טוען גילרון, דורשות מאמץ להתפיל מים שהם במקצת מלוחים ומי פסולת מוניציפאליים  ביעילות גוברת והולכת.

קשורה בהתפתחות אחרונה זו חברת הטכנולוגיה של אוניברסיטת בן גוריון: BGN Technologies

וגם קבוצת האינקובאטור טכנולוגיות אשקלון לטיהור שהקימו חברה חדשה בשם: ROTEC

שפירושה: Reverse Osmosis technologies שנועדה למסחר את הטכנולוגיה החדשה.

חברת המים הלאומית שלנו “מקורות” בחרה ב-ROTEC כאחת מהחברות המבטיחות ביותר כדי להשקיע בפיתוח כדי לקדם את טיפול טכנולוגיות המים בעולם ובישראל. 

 

 

Advertisements