אינדיאנה ג’ונס מצא את קברו של קופרניקוס

שרידיו של ניקולס קופרניקוס

 

ב-2005, 465 שנים אחרי מותו, ארכיאולוגים זיהו את שרידיו של ניקולס קופרניקוס בקתדראלה בפולין. זאת לאחר שמועות שהתרוצצו כבר שנה קודם לכן על כך שהקבר כנראה נמצא שם. קופרניקוס בחייו לא היה מפורסם והוא נקבר ככומר אנונימי ומקום קבורתו לא נודע. הארכיאולוגים הלכו אל מקום קבורתו המשוער בקתדראלה, סרקו את רצפת הקתדראלה העתיקה בעזרת רדאר, ומתחת למזבח בין המוני הקברים נתגלה הקבר. הדגימות של השרידים הוצאו. הארכיאולוגים הלכו למשטרת פולין עם הגולגולת של קופרניקוס ובעזרת תוכנה פורנזית משוכללת שחזרו את פניו. נתגלו צלקת מעל עינו הימנית ואפו השבור, שזוהו גם בדיוקן שצויר מהמאה ה-16.

אחר כך ב-2008 נתגלו בשוודיה קומץ שערות בתוך ספר שהיה שייך לקופרניקוס. האריכאולוגים החלו משווים את השרידים מהקתדראלה בפולין עם קומץ השערות (שידוע שהן של קופרניקוס) ונמצאו בספר שהיה שייך לו ומצוי היום בשוודיה. וכל זאת כדי להיות בטוחים שאכן הקבר בפולין הוא של קופרניקוס.

ביולי 2009 – לפני כשבועיים – פורסמו ממצאי הזיהוי הגנטי הסופיים שמאשרים את הממצא: השרידים מהקבר בפולין הם אכן של קופרניקוס.

נשאלת השאלה האתית: מדוע זה חשוב לנו לדעת שקופרניקוס נקבר בדיוק מתחת לרצפה העתיקה של מזבח הקתדרלה בקבר הלא מסומן? ומהו הגבול שבו למדענים מותר לחדור ולבחון את השרידים של האסטרונום אולי המפורסם ביותר שנפטר?…

מבוא לארכיאולוגיה מולקולארית ולאתיקה של כדור הארץ שמסתובב סביב השמש.

 

Nicolaus Copernicus; Copernicus's remains identified

 

מכאן.

 

קופרניקוס מפולין

 

מזה זמן רב האמינו שהאסטרונום הנודע ניקולס קופרניקוס קבור מתחת לרצפת קתדראלת פרומבורק בצפון פולין. אולם לא היו בטוחים בכך. והנה ב- 2005 חוקרים פולנים מצאו שם עצמות וגולגולת. החוקרים נטלו דגימות של דנ”א מהשרידים שאותם הם מצאו בקתדראלה והחליטו להשוותם לממצא נוסף שהיה ידוע כשייך לאסטרונום הנודע, שערות בתוך ספר.

ניקולס קופרניקוס נפטר כאשר הוא כמעט אנונימי לחלוטין. הוא היה כומר ולכן הוא לא הותיר אחריו צאצאים. הוא נקבר בקבר לא מסומן. 465 שנים אחר כך, הארכיאולוג פרופ’ ג’רזי גסוובסקי מבית הספר פולטסק למדעי הרוח בפולין גילה את שרידיו של האיש שנחשב לאחד מהאסטרונומים הגדולים בהיסטוריה.

blocks_image
פרופ’ ג’רזי גסוובסקי. מכאן.
קופרניקוס שחשש מרדיפה דתית, חיכה עד לפני מותו ב-1543 כדי לפרסם את התיאוריה החלוצית שלו לפיה כדור הארץ סובב את השמש – וכך הארץ היא לא מרכז היקום. הוא נקבר בקתדראלת פרומברוק בפולין, ללא כתובת על המצבה שתצביע על מקום קבורתו בין המוני הקברים. גסוובסקי החל את חיפושיו על ידי זה שהוא סרק את רצפת הקתדראלה באמצעות רדאר. המפה התלת-ממדית הראתה רק מתווה אחד של שרידים של גבר בן 60 או 70 שנה, הגיל של קופרניקוס כאשר הוא מת. גוסוובסקי שלח את הגולגולת למעבדה פורנזית (משפטית) במשטרת פולין בוורשה לשחזור פנים. הרקונסטרוקציה בוצעה באמצעות תוכנת מחשב שהניחה מאפייני פנים על תצלום ושייכה עובי פנים בהתבסס על מאגר נתונים של פרצופים אנושיים. התוכנה עשתה זאת תוך שהיא נשענת על ציורים ידועים של אמנים שציירו את קופרניקוס בשלבי חיים שונים שלו. מה שבסוף שכנע את החוקרים שאולי הגולגולת שנמצאה היא אכן של קופרניקוס, הייתה צלקת קטנה שנמצאה בדיוק מעל לשקע עין ימין ואפו השבור של קופרניקוס. דיוקן עצמי של קופרניקוס מראה עיוות דומה ליד הגבה של קופרניקוס ואת האף השבור. באותה תקופה בה גסוובסקי מצא את הגולגולת והשרידים הוא עדיין לא ביצע אנליזת דנ”א שלה, אבל הוא קיווה לאסוף דגימות שלפיהן הוא יוכל להשוותן לממצא מקתדראלת פרומבורק. ואז בנובמבר 2008 נתגלתה, במוזיאון גוסטביאנום באוניברסיטת אופסלה אשר בשוודיה, קבוצת שיער בתוך ספר, שידוע שהיה שייך לקופרניקוס. עתה ניתן היה לעשות אנליזת דנ”א:

pm_copernicus1

מכאן. 

 

הספר שהיה שייך לקופרניקוס ושבו נמצו קובץ השערות

 

pm_copernicus2 

מכאן

התוצאה אמתה שהשרידים הם כמעט בוודאות אלה של האסטרונום, שהיה האדם הראשון להציע את ההיפותזה שהשמש ולא כדור הארץ היא במרכז היקום.

pm_copernicus3 

הגולגולת של קופרניקוס.

מכאן.

 

pm_copernicus4 

מכאן.

Image: Nicolaus Copernicus

Czarek Sokolowski / AP
מומחית הדנ”א מאוניברסיטת אופסולה אשר בשבדיה, פרופ’ מרי אלן מדברת בנובמבר 2008 בוורשה אשר בפולין בפני עיתונאים ומכריזה על זיהוי השרידים השייכים לקופרניקוס. מעליה שחזור פניו של קופרניקוס בן ה-70 על בסיס הגולגולת שנתגלתה. בפנים רואים את הצלקת מעל הגבה הימנית ואת האף השבור.
ברקונסטרוקציה הפורנזית (המשפטית) של הפנים של הגולגולת יצא שהיא מתאימה לאסטרונום של גבר כבן 70, אותו הגיל של קופרניקוס בעת מותו בשנת 1543: הנה כאן השחזור של פניו של קופרניקוס בן ה-70 בעת מותו:

Reconstruction by nadkom. mgr Dariusz Zajdel, CLK KG Reconstruction by nadkom. mgr Dariusz Zajdel, CLK KG

פרופ’ גרזי גסוובסקי, הארכיאולוג הפולני שהוביל את הקבוצה שמצאה את הגופה שהייתה שלוש מאות שנה בקבר שליד המזבח, אמר שלמרות שהם בטוחים שהשרידים הם אלה של קופרניקוס, עדיין ישנו שבריר של ספק. ולכן נשלחו חולייה, שן ועצם ירך לאוניברסיטת אופסולה אשר בשבדיה.
קופרניקוס הצעיר: הצלקת מעל לגבה הימנית והאף השבור. מכאן.

המדענים השוודים נטלו את קבוצת השערות מהספר של האסטרונום, ספר שהוא בחזקת האוניברסיטה והחלו לבצע בדיקות דנ”א. הם אספו ארבע שערות ומומחית הגנטיקה מהאוניברסיטה פרופ’ מרי אלן החלה להשוות בין השערות לשרידים מפולין. היה ידוע שהשערות הן של קופרניקוס, כי הן נמצאו בספר שהיה שייך לו והיה בבעלותו. לכן הנחת העבודה הייתה, שאם הדנ”א של השערות יהיה תואם לזה של השרידים מפולין סימן יהיה שמדובר אכן בניקולס קופרניקוס. או אז יאמרו שמצאו את מקום קבורתו של האסטרונום הנודע. הממצאים החדשים אכן אשרו דמיון בדנ”א בין השערות בספר לבין השרידים מפולין.

הבדיקה הזו על ידי ארכיאולוגים פולנים וההשוואה עם קבוצת השערות בשוודיה היא חשובה לפולנים. מכיוון שקופרניקוס היה נזיר פולני, וחשוב היה לפולנים לדעת שהוא נקבר באדמה פולנית והוא לכן גיבור פולני. מספר היסטוריונים טענו שהאסטרונום היה למעשה יותר גרמני מאשר פולני. אוניברסיטה בעיר טורון – היכן שקופרניקוס חי במשך שנים רבות – קרויה על שמו, ורחובות רבים בפולין נושאים את שמו. לכן יש כאן עניין לאומי, פוליטי ומדעי.

מלון קופרניקוס בקרקוב אשר בפולין

והאוניברסיטה:

 

 

והנה בתחילת יולי החודש החוקרים השוודים והפולנים פרסמו תוצאות של חקירת דנ”א של שרידיו של קופרניקוס ושל אנליזת הדנ”א של קומץ השערות שנמצאו בתוך הספר. נעשה מאמץ של פרויקט משותף בין המדענים השוודים והפולנים בקבוצה אחת שמורכבת מארכיאולוגים, אנתרופולוגים וגנטיקאים במחקר זה. התוצאה התפרסמה בכתב העת: Proceedings of the National Academy of Sciences.ראו מאמר למטה.

במאמר מסופר שבאוניברסיטת אופסולה אשר בשוודיה בוצעה אנליזת דנ”א לקבוצת השיער שנמצאה בספר שהיה שייך לקופרניקוס במשך מספר עשורים, והוא עתה שמור במוזיאון גוסטבינאום באוניברסיטה. החוקרים השוו את האנליזה של קבוצת השערות לאנליזה של שרידיו של קופרניקוס שנמצאו מתחת לקתדרלה אשר בפרומבורק והם גילו שיש לשערות פרופיל זהה כמו לשרידים. למרות שהתוצאות מצביעות על כך שהשערות באות מאותו בן אדם, ישנה הסתברות כלשהי להתאמה רנדומאלית אחרת בגלל שהחומר הגנטי (השערות) היו קבוצה קטנה והם עברו דגרדציה (ניוון) עם השנים. לכן החוקרים ביצעו מה שנקרא בדיקת דנ”א מיטוכנדריאלית, דנ”א מהמיטוכונדריאה שנוהגים לעשותה לממצאים ארכיאולוגיים עתיקים במיוחד ובחקירות פשעים. הבדיקה בוצעה כדי לחזק את העדויות. התוצאות היו עדיין זהות. שלבו את תוצאות הדנ”א יחד עם הערכות ארכיאולוגיות, אנתרופולוגיות ורקונסטרוקציה של נתוני הפנים.

ארכיאולוגיה מולקולארית

 

השיטה בה השתמשו החוקרים ידועה בשם “ארכיאולוגיה מולקולארית”.

זהו תחום בארכיאולוגיה שהתפתח עקב ההתקדמות בהכרה וההבנה של הדנ”א. כלומר הרכישה של או דנ”א או דנ”א מיטוכנודריאלי mtDNA כאשר מסוגלים לקבוע מינים של ממצאים ארכיאולוגיים טבעיים וגם שרידי חיות או אנשים בשיטה זו. שרידי דנ”א אלה יכולים לשמש כדי לבצע רקונסטרוקציה או שיחזור של קיום תרבויות מסוימות או פעילויותיהן בדיוק, שהוא בלתי אפשרי בעזרת שיטות ארכיאולוגיות סטנדרטיות. ככל שהידע אודות הדנ”א מתפתח כך השיטה הטכנולוגית מתקדמת גם היא, וגם הידע אודות האנשים הקדמונים, החיות והצמחייה מתרחב יותר.

חומר הגלם הגנטי יכול להילקח ממספר מתחמים, תלוי במצב האורגניזם הנחקר ובאיזה סוג של אורגניזם עוסקים. ניתן לקחת אותו משרידים ביולוגיים, משרידי שלדים, מרקמות גוף, שיער, שיניים ובמקרים מסוימים ממאובנים.

אולם, תמיד עם השנים יהיה הרס כלשהו של הדוגמית, דגרדציה.

בדרך כלל כמות זעירה ביותר מחומר הגלם – כמו שן אחת או שני גרם של עצם, או מספר מועט של שערות – תהיה מספיקה כדי להוציא דנ”א.

הוצאת דנ”א מתא נעשית על ידי תהליכים כימיים שמוציאים את רכיבי התא שנועדו להגן על הדנ”א.

הדנ”א קיים ב-46 כרומוזומים. בתוך דנ”א זה יש בערך מאה אלף גנים. הגנים השונים הם מה שנותנים לנו את המאפיינים השונים כבני אדם. ישנם הבדלים קטנים שהם שגורמים לנו להיות מיוחדים מבין כל שאר בני האדם. משתמשים בטכניקות של הביולוגיה המולקולארית כדי לאסוף הבדלים גנטיים זעירים על מנת לזהות את המיוחדות של אדם אחד לעומת כל השאר.

וכך ניתן למעשה לקבל טביעת אצבע גנטית של מישהו רק מתוך שערה אחת בודדת. וזאת רק אם השערה מכילה את ה”פקעת” (זקיק) – שם ממוקמים התאים. בפקעת ישנם בין מאות לאלפי תאים. לאחר שמוציאים את הדנ”א יש מספיק חומר לצעד הבא: כדי לקבל את טביעת האצבע הגנטית של האדם יש להשתמש בתחילה בתהליך הנקרא תגובת שרשרת של האנזים דנ”א פולימראז. זהו אמצעי שסלקטיבית מגביר חלקים של הדנ”א כדי שיהיה ממנו מספיק לביצוע הבדיקות. התהליך הוא מעין מכונת העתקה של הדנ”א. כאשר מדען פורנזי (במעבדה משפטית) בוחן דוגמית של דנ”א משיער או מהדם או משן או מכל דבר אחר, הוא בהתחלה משתמש בתהליך תגובת השרשרת של האנזים דנ”א פולימראז כדי לשכפל את הדנ”א הנדון לכמה עותקים של המקור. זאת כדי שהוא יוכל לקבל כמה עותקים של רצפים קצרים מסוימים של דנ”א המקור עליהם הוא יריץ את הבדיקות. העותקים הם של קטעים בלבד ולא של הכרומוזום כולו. העותקים המשוכפלים נקראים מיקרוסטליטים. אלה הם רצפים קצרים משותפים של דנ”א שהם שונים באורך מאדם לאדם. על ידי השוואה בין מיקרוסטליטים רבים ניתן להבטיח שהדוגמית שבוחנים היא מיוחדת לאדם אחד. ככל שמחפשים אחר משתנים רבים יותר ברצפים כך מסוגלים לקבוע מיוחדות בדיוק רב יותר.

איכות הדנ”א או אפילו קיומו תלויים בסביבה שבה האורגניזם מת ודעך. הגורמים שיכולים להשפיע על הדנ”א יכולים להיות גורמים כימיים שהתערבו בדוגמית. נסיבות גיאולוגיות, אקולוגיות וביולוגיות.

טמפרטורות מאוד קרות כמו גם אקלימים צחיחים הם המשמרים הטובים ביותר לדנ”א. לעומת זאת, ככל שמזג האוויר הוא לח ורטוב יותר, כך תופיע יותר דעיכה ויהיה יותר סיכוי לזיהום לדוגמית. דוגמא לממצאים שמורים היטב הם המומיות המצריות שנמצאו שמורות היטב באקלים היבש של המדבר המצרי.

השיטה שבעזרתה הדנ”א נאסף היא בעיקרה ניתוחית. ראשית, בזמן איסוף הדוגמית הכל צריך להיאסף מיד באזור החפירה וכל אמצעי הזהירות צריכים להינקט כדי להבטיח שהדוגמית לא תזדהם על ידי שום דנ”א אחר. לכן על העובדים ללבוש כפפות ומסכות והכלים שבהם הם משתמשים צריכים להיות סטריליים לגמרי. שנית, כאשר מוציאים את הדנ”א מהדוגמית ניתן לעשות זאת במספר דרכים. או על ידי הקרנה אולטרא-סגולה או על ידי תהליך כימי שיפרק את הדוגמית ויאפשר לדנ”א להישאר אחרי תהליך זה.

אחרי תהליך הוצאת הדנ”א, הדנ”א מוגבר כדי שניתן יהיה ביתר קלות לחקור אותו וליצור דוגמית שניתן להשוותה לרצפי דנ”א קיימים כדי לקבוע את ההתמיינות שלה.

כך ניתן ללמוד על החיים של אנשים וחיות עתיקים. ניתן להשוותם לחיים המודרניים ולראות את השוני ביניהם. ניתן לראות אילו חיות או צמחיה היו קיימים בזמן העתיק ולא קיימים יותר היום.

לא כל אזור בעולם נגיש לטכנולוגיה זו עקב השונות באקלים ובתנאים. אולם באזורים בהם כן ניתן ליטול דגימות דנ”א, ארכיאולוגיה מולקולארית פותחת צוער לבחינת התרבות העתיקה.

 

במשך אלפיים שנה אנשים האמינו שהשמש וכל הכוכבים בשמיים מסתובבים סביב האנושות. ברטולד ברכט במחזהו “חייו של גלילאו” כתב שאפיפיורים, קרדינלים, פרופסורים, קפטנים, סוחרים, מוכרות דגים וילדי בית ספר חשבו כי הם יושבים חסרי תנועה על כדור הארץ. והנה בעקבות רעיונותיו של קופרניקוס, גלילאו החל להסביר שיוצאים החוצה מכדור הארץ במהירות עצומה. בגלל שהימים הישנים תמו זהו עידן חדש. במשך מאה השנים האחרונות מאז ספרו של קופרניקוס, אומר גלילאו במחזה, האנושות נראה שמצפה למשהו חדש.

במחזה גלילאו נותן נאומים פוליטיים: ערינו מצומצמות וכך גם המוחות של האדם, הדעות הקדומות והמגפה… הכל בתנועה… והארץ מסתובבת בשמחה סביב השמש, וכל האנשים, הקרדינלים ואפילו האפיפיור מסתובבים עמה סביב.

היקום איבד את מרכזו בין לילה, והוא התעורר כדי לגלות שיש לו אינספור מרכזים. כך שכל אחד מהם יכול להיחשב כמרכז, או אף אחד מהם. פתאום יש מקום רב.

ואולם מתנגדיו של גלילאו מיד עולים ואומרים שאלוהים יצר את העולם כך: סביב הארץ השמש הסתובבה, עצמים קטנים יותר הסתובבו סביב הגדולים יותר, סביב האפיפור מסתובב הקרדינל, סביב הקרדינל הבישוף, ומונים את ההיררכיה הכנסייתית…. סביב האומנים המשרתים, סביב המשרתים הכלבים, סביב העופות הקבצנים…

ואילו יום אחד בא גלילאו – בעקבות קופרניקוס – ואמר שכדור הארץ עתה מסתובב סביב השמש. גלילאו הפך את ההיררכיה והסדר הזה כך שהאדון מסתובב סביב משרתיו.

 

נדמה כי אם ניטול את הדימוי של ברטולד ברכט למעלה ממחזהו “חייו של גלילאו”, יש שיטענו נגד המדענים, הארכיאולוגים, האנתרופולוגים וחוקרי הדנ”א שהם עדיין לכאורה סבורים שהכל סובב סביב האנושות, כאילו הם היו מרכז היקום. ומדוע? קיימת בעיה אתית כאשר המדע המולקולארי מתקדם. במצב זה ישנו הרצון ומצויה הזמינות להשתמש בו כדי לזהות שרידים של אנשים ידועים שנפטרו. או אז נשאלת השאלה: האם מותר ומוצדק אחרי מותו של אדם (ומדובר במדען מפורסם) לשלוף את שרידיו מקברו ולחקור אותם לשם הסקרנות והוודאות של הזיהוי? כאשר בנוסף מדובר במניעים פוליטיים, להוכיח שהאיש הוא יותר פולני מגרמני… 

קופרניקוס בחייו לא היה מפורסם כלל… עד כדי כך שכאמור לא סמנו את קברו. הוא פרסם את ספרו המפורסם רק בשנת מותו ב-1543 מפחד שירדפוהו:

מכאן.

 

כלומר הוא נקבר כאנונימי בקתדרלה בפרומבורק ומדענים ידעו זאת. אבל לא ידעו באיזה קבר מדובר. ולכן יש ענין מדעי וסקרנות מדעית: המדענים רוצים לדעת היכן מצוי קברו של קופרניקוס ששינה את פני המדע המודרני ללא הכר…  

 

 

המאמר:

 

Genetic identification of putative remains of the famous astronomer Nicolaus Copernicus

1.       Wiesław Bogdanowicza,1,2,

2.       Marie Allenb,1,2,

3.       Wojciech Branickic,1,2,

4.       Maria Lembringb,

5.       Marta Gajewskaa and

6.       Tomasz Kupiecc

+Author Affiliations

1.     aMuseum and Institute of Zoology, Polish Academy of Sciences, Wilcza 64, 00-679, Warszawa, Poland;

2.     bDepartment of Genetics and Pathology, Rudbeck Laboratory, Uppsala University, 751 85 Uppsala, Sweden; and

3.     cSection of Forensic Genetics, Institute of Forensic Research, Westerplatte 9, 31-033, Kraków, Poland

1.          Edited by Alan Walker, Pennsylvania State University, University Park, PA, and approved June 16, 2009

2.          1W. Bogdanowicz, M.A., and W. Branicki contributed equally to this work. (received for review February 18, 2009)

Abstract

We report the results of mitochondrial and nuclear DNA analyses of skeletal remains exhumed in 2005 at Frombork Cathedral in Poland, that are thought to be those of Nicolaus Copernicus (1473–1543). The analyzed bone remains were found close to the altar Nicolaus Copernicus was responsible for during his tenure as priest. The mitochondrial DNA (mtDNA) profiles from 3 upper molars and the femurs were identical, suggesting that the remains originate from the same individual. Identical mtDNA profiles were also determined in 2 hairs discovered in a calendar now exhibited at Museum Gustavianum in Uppsala, Sweden. This calendar was the property of Nicolaus Copernicus for much of his life. These findings, together with anthropological data, support the identification of the human remains found in Frombork Cathedral as those of Nicolaus Copernicus. Up-to-now the particular mtDNA haplotype has been observed only 3 times in Germany and once in Denmark. Moreover, Y-chromosomal and autosomal short tandem repeat markers were analyzed in one of the tooth samples, that was much better preserved than other parts of the skeleton. Molecular sex determination revealed that the skeleton is from a male individual, and this result is consistent with morphological investigations. The minimal Y-chromosomal haplotype determined in the putative remains of Nicolaus Copernicus has been observed previously in many countries, including Austria, Germany, Poland, and the Czech Republic. Finally, an analysis of the SNP located in the HERC2 gene revealed the C/C genotype that is predominant in blue-eyed humans, suggesting that Copernicus may have had a light iris color.

Advertisements

0 thoughts on “אינדיאנה ג’ונס מצא את קברו של קופרניקוס

  1. אכן שאלה מהותית: מה ערכה של גופה מפורסמת? לא נלמד כלום חדש ממציאת הגופה.עדיף היה לתת לו לנוח על משכבו בשלום
    המדע הנוצרי בעקבות אריסטו ןהיהדות החזיק בתפיסה גיאוצנטרית- ” שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון” אולם אפלטון היה הליוצנטרי בהשקפתו שנים רבות לפני קופרניקוס

  2. ככל שידוע לי שיער לא מכיל תאים כי אם מורכב מחלבונים, ורק אם הוא נתלש יחד ע בסיסו (מה שנקרא “הזקיק”) יש בקצהו תאים שניתן לנתח.
    האם בסוג כזה של שיער מדובר? ואם כן, מה בכלל מעריכים שהוא עשה שם?

  3. נכון. בשורש יש את התאים. הוספתי בשבילך הסבר קצר בבוקסה הכחולה.
    כנראה שבשיער שנמצא בספר של קופרניקוס היה שיער + שורש או זקיק.
    זו שאלה טובה מה השיער שלו עשה שם. כנראה נפל מהראש… או האם יש לך השערה אחרת?…
    🙂

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s