פיזיקת הרפאים של אינשטיין מקבלת חיזוק במתנדים מכניים

פיזיקת הרפאים של אינשטיין מקבלת חיזוק במתנדים מכניים

קבוצה של מדענים מהמכון הלאומי לסטנדרטים וטכנולוגיה לאחרונה בצעה ניסוי חדש בשזירה קוונטית.

הקבוצה שזרה את התנועה הרוטטת של שני מתנדים מכניים קוונטיים מופרדים זה מזה, כל אחד מורכב מיון בריליום ויום מגנזיום. כל זוג התנהג כמו שני גופים שמחוברים על ידי קפיץ באורך של ארבעה מיקרומטרים (מיליונית המטר), כאשר הבריליום והמגנזיום נעים הלוך ושוב לכיוונים מנוגדים, בתחילה זה לעבר זה, אחר כך הרחק זה מזה, ואז חזרה זה לעבר זה. שני הזוגות ביצעו תנועה זו באחידות, למרות שהם היו מופרדים במרחק של 240 מיקרומטרים זה מזה וממוקמים באזורים שונים של מלכודת היונים. במונחים של העולם האטומי, יונים המופרדים במרחק של 240 מיקרומטר זה כמו שני כדורים הממוקמים בשני קצוות של מגרש כדורגל ענקי. המדענים הצליחו ליצור את המצב השזור ב-57 אחוז מהפעמים בהם ניסו לבצע את הניסוי והם זיהו דרכים בהן ניתן לשפר את דרגת הדיוק של הניסוי.

 

 

יצוג אילוסטרציה של שני מתנדים מכניים שמורכבים משני זוגות של יונים לכודים. החיצים מציינים את המצבים הפנימיים של שניים מהיונים. הערפול בין שני המתנדים המכנים משמש ליצוג השזירה.  Credit: John Jost and Jason Amini

אנימציה והסבר לאנימציה בסרט על הניסוי

מכניקת הקוונטים עוסקת בהתנהגות של אטומים וחלקיקים תת-אטומיים. בעולם הקוונטי חוקי הפיזיקה הקלאסית לא תקיפים יותר. הדבר המוזר יותר הוא שחלקיקים יכולים להיות בשני מקומות בו-זמנית (מצב זה קרוי סופרפוזיציה). באופן כללי החלקיקים מתנהגים בצורה מוזרה ביותר בניגוד גמור למה שמצפים בעולמנו אנו. אחת מהתופעות המוזרות ביותר במכניקת הקוונטים קרויה שזירה קוונטית, לפיה, שנים ויותר חלקיקים הם שזורים יחד ופעולה שמבוצעת על אחד מהם משפיעה על החלקיקים האחרים. ניתן לחשוב במונחים של גופים יומיומיים: נגיד שיש לנו גוף אחד על כדור הארץ וגוף שני בקצה האחר של היקום. נניח שבצענו פעולה בגוף שעל כדור הארץ. מיידית נקבל השפעה על הגוף שבקצה האחר של היקום. ברגע ששני החלקיקים הם שזורים, הם נותרים קשורים באופן שלא ניתן לנתקם זה מזה. השזירה הקוונטית היא למעשה כה מוזרה, ולכן אינשטיין כתב לחברו מקס בורן ב-1947 שמצב זה הוא “פעולת רפאים למרחק”.

עד לאחרונה, הפיזיקאים רק היו מסוגלים להדגים שזירה קוונטית באמצעות דוגמאות שהן היו מוגבלות מבחינה ניסויית. כמו למשל, השזירה של ספינים של אלקטרונים באטומים. אולם עתה דווח בכתב העת נייצ’ר בארבעה ביוני שהקבוצה מהמכון הלאומי לסטנדרטים וטכנולוגיה הצליחה לשזור את התנועה המכנית של שתי קבוצות של יונים רוטטים. ניסוי זה מדגים שזירה במערכת של מתנדים (“אוסילאטורים”) מכניים. המתנד המכני מהווה מודל פיזיקאלי למערכות רבות בחיינו. למשל, המטוטלת, שעון הסבא, כלי נגינה מסוימים שונים ומערכות שונות שמדגימות פעולה מחזורית.

החתול של שרדינגר. ב-1935 ארווין שרדינגר כתב את הדבר המדהים הבא: “מישהו יכול אפילו לתכנן מקרים מגוחכים למדי. חתול נכלא בתוך כלוב מפלדה, יחד עם הרכיב השטני הבא (שחייבים להגן עליו מחשש להפרעה ישירה מהחתול): במונה גייגר ישנה מעט חתיכת חומר רדיואקטיבי, כה קטנה, שאולי עם חלוף שעה אחת, אחד מהאטומים דועך, אבל גם, באותה הסתברות, אולי אף אחד. אם זה קורה, שפופרת המונה מתפקרת ובאמצעות תמסורת משחררת פטיש שמנפץ בקבוקון קטן של חומצה הידרוציאנית. אם משאירים את המערכת הזו כולה לבדה למשך שעה, נוכל לומר שהחתול עדין חי אם בינתיים שום אטום לא דעך. דעיכת האטום הראשונה תרעילו. פונקצית הגל של המערכת כולה תבטא זאת על ידי זה שתכלול בתוכה את החתול החי והמת (סליחה על הביטוי) מעורבב או מרוח כולו בחלקים שווים”.

מצבים כאלה לא נצפים בטבע, כותבים המחברים של המחקר החדש, “פשוט עקב חוסר יכולתנו לבודד מספיק את המערכת הנדונה מהסביבה הסובבת – הגבלה טכנית. אפשרות אחרת היא מכניזם שעדיין לא נתגלה ומונע מהיצירה של מצבים מקרוסקופיים שזורים קוונטית. הגבלה כזו יכולה להיות תלויה במספר הרכיבים האלמנטאריים של המערכת, או במספר דרגות החופש שעוברות שזירה. בדיקות של האפשרות האחרונה הזו בוצעו בפוטונים, אטומים ורכיבים בחומר מעובה”.

לגבי מצב החתול שרדינגר, היכולת להתקיים בשני מצבים בו-זמנית: ב-2005 הקבוצה מהמכון הלאומי לסטנדרטים וטכנולוגיה הצליחה לשזור 6 יוני בריליום כך שגרעיניהם הסתובבו יחד בו-זמנית נגד כיוון השעון ועם כיוון השעון. היונים היו קיימים בשני מצבי חתול בו-זמנית. ואילו עתה המחברים מאותו מכון בודקים מערכת ייחודית בטבע שבה השזירה לא הודגמה קודם לכן והיא מורכבת ממתנדים מכניים נפרדים.

הקבוצה מהמכון הלאומי לסטנדרטים וטכנולוגיה בצעה את המהלך הבא:

1) בתחילה הקבוצה מקמה ארבעה יונים – שני יוני בריליום ושני יוני מגנזיום –  יחד באותו האזור במלכודת יונים בואקום בעלת אלקטרודות פנימיות. הקבוצה קררה את היונים באמצעות לייזרים לטמפרטורות מאוד נמוכות. על ידי כיוון המתחים של האלקטרודות שבתוך המלכודת המדענים יכלו לסדר את היונים בסדר מסוים, כאשר שני יוני המגנזיום הכבדים יותר היו מצויים בינות יוני הבריליום הקלים יותר. באמצעות טכניקה שפותחה עבור חישוביות קוונטית לפני מספר שנים, המדענים שזרו קוונטית את שני מצבי הספין הפנימיים של יוני הבריליום, שניתן לדמות אותם לשני מוטות מגנטים זעירים המכוונים כלפי מעלה או כלפי מטה. שני קרני לייזר אולטרא סגול, הממוקמות בזוויות ישרות, גורמות ליונים להתנודד. הלייזרים מכוונים בצורה כזו כך שההבדל בין התדירויות שלהם הוא קרוב מאוד לתדירות של הויברציות הטבעיות של אחד מהיונים – הקצב שבו הוא מתנודד הלוך ושוב. בהתבסס על ההבדלים בין הספינים בין היונים, הם חשים כוח לייזר שונה שגורם ליונים להתנודד בדרך מסוימת. לצימוד של מצבי הספין לכדי תנועה יש את האפקט הגלובאלי של שזירה קוונטית של הספינים של יוני הבריליום בדרך מבוקרת.

איך שוזרים יונים? (ניסויים קודמים) 

יון בריליום לכוד הוא בקוטר של 10 ננומטר (מיליארדי המטר). הקבוצה ביצעה זה מכבר ניסויים רבים בלכידת יונים. היא תכננה מכשיר אלקטרומגנטי קטן לא יותר מגדול מטבע, שלוכד מספר יונים בשטח שהוא קטן יותר מגרגר אורז. ישנן במכשיר אלקטרודות המשמשות להזזת היונים באזוריו, כך שניתן לתמרן אותם בעזרת לייזר אולטרא-סגול בנפרד או בקבוצות. שתי קרני לייזר ממוקמות בזוויות ישרות ומיישמות כוח תנודתי לזוג יונים. הלייזרים מכוונים כך שההפרש בין התדירות שלהם הוא קרוב מאוד לתדירות תנועת הויברציה הטבעית של היון. אם שני היונים הם באותו מצב ספין, ללייזרים אין כל השפעה. אם היונים הם במצבי ספין שונים, הם חשים בכוח לייזר מתנגד שגורם ליונים להימתח זה מזה. אם היונים הם בסופרפוזיציות, תנועת ההימתחות משקפת תנאי של ערור וחוסר ערור בו-זמנית. לצימוד הזה של מצבי הספין יחד עם תנועת ההימתחות יש את האפקט של שזירה קוונטית של שני יונים בצורה מבוקרת.

three beryllium ions entangled in pairsNIST  

שלושה יוני בריליום שזורים בניסויים קודמים של הקבוצה. התמונה מראה פלורסצנטיות משלושה יונים לכודים המוארים בקרני לייזר אולטרא סגול.

2) בשלב השני מיישמים מתחים לאלקטרודה X כדי להפריד בין היונים לשני זוגות. שני הזוגות מתפזרים לאזורים שונים במלכודת בסמוך לאלקטרודות A ו-B. ההפרדה והמעבר מקנים אנרגית תנועה ליונים המתנודדים (ראו האיור למטה).

3) יוני המגנזיום מקוררים באמצעות לייזרים כדי להסיר אנרגית תנועה עודפת מיוני הבריליום, תהליך שנקרא “קירור סימפאטתי”, וזאת בגלל שסוג אחד של יונים מקרר את האחר. זוהי הפעם הראשונה שבה יונים שזורים קוררו מחדש לפני שבוצעו בהם פעולות נוספות, טכניקה שמצפים שתהיה יעילה במחשוב קוונטי עתידי.

4) על ידי תמרון צבעים וכיוונים של קרן לייזר ברצף של פולסים בעוצמה ומשך מסוימים, המדענים העבירו את השזירה מהספינים של הבריליום לתנועה של זוגות היונים. שני המתנדים (האוסילטורים) המכניים היו עתה שזורים. בתנאים אידיאליים, יוני הבריליום והמגנזיום התנודדו הלוך ושוב בכיוונים מנוגדים, זה לעבר זה ואז הרחק זה מזה. שני הזוגות ביצעו תנועה זו באחידות, למרות שהם היו מופרדים במרחק של 240 מיקרו-מטרים והם היו ממוקמים באזורים שונים של המלכודת.

כלומר, עתה זוגות היונים היו מורכבים כל אחד מיון בריליום ויון מגנזיום כל אחד. כל זוג התנהג כאילו היה גוף שמורכב משני גופים שקשורים בקפיץ באורך של ארבעה מיקרומטרים, כאשר הבריליום והמגנזיום נעים הלוך ושוב לכיוונים מנוגדים, בהתחלה זה לעבר זה, ואחר כך הרחק זה מזה, ולאחר מכן, חזרה זה לעבר זה. שני הזוגות בצעו את התנועה הזו באחידות, למרות שהם היו מופרדים זה מזה במרחק של 240 מיקרומטרים והם היו ממוקמים באזורים שונים של מלכודת היונים.

 מכאן

 

מחשבים קוונטיים

 

הניסוי של הקבוצה מספק טכניקות – נוסף על אלה שכבר הוצעו קודם לכן על ידי הקבוצה בשנים קודמות – שיכולות לסייע לבנות מחשבים אולטרא-חזקים המבוססים על הכללים של פיזיקת הקוונטים. אם ניתן יהיה לבנותם, מחשבים קוונטים יוכלו לפתור בעיות מסוימות, כמו פיצוח קודים, והם יהיו מעריכית חזקים יותר מהמחשבים של היום. הניסויים הדגימו בייחוד את הסידור של יונים שונים לסדר רצוי, הפרדתם וקירורם מחדש בעוד ששומרים על השזירה הקוונטית, ואחר כך ביצוע פעולות קוונטיות נוספות על היונים. טכניקות אלה יכולות לסייע למדענים לבנות מחשבים קוונטיים בסקאלה גדולה שמשתמשים במאות יונים כדי לאחסן נתונים וכדי לבצע צעדי חישוב רבים. מהו עקרון הפעולה של מחשבים קוונטיים?

כיום מערכות מידע דיגיטליות מייצגות 1-ים ו0-ים באמצעות מתגים חשמליים זעירים, שהם או במצב כבוי או דלוק, או בכיוון המגנטי למעלה או למטה, או בנוכחות או בהעדר האור. המידע ברכיב או בסיגנל אור כזה קרוי ביט. בעיבוד מידע קוונטי מספר מצבים קוונטיים של חלקיקים קוונטיים או מערכות קוונטיות משמשים כביטים קוונטיים והם קרויים קיוביטים. למשל ליונים – אטומים טעונים – יכולים להיות מצבי ספין שונים שיכולים לייצג 0 ו-1. ניתן לחשוב על הספין כעל הכיוון של מחט מצפן זעירה בתוך היון, בעלת קטבים צפוני ודרומי. “ספין מעלה” תואם ל-0 והוא בעל אנרגיה גדולה יותר מאשר “ספין מטה” שתואם ל-1. באותו האופן פוטונים בודדים – הכמויות הקטנות ביותר של האור – יכולות להיות מועברות בכיוונים שונים בשדה החשמלי שלהן כדי לייצג 0 או 1.

הקיוביטים יכולים להיות צירופים גם של 0 וגם של 1 בו-זמנית, כתוצאה מהסופרפוזיציה. הקווביטים יכולים גם להיות בקורלציה זה עם זה, אפילו במרחק – וזוהי השזירה הקוונטית. תכונות בלתי רגילות אלה הן שמקנות לתחום המידע הקוונטי את העוצמה שלו.

הקיוביטים יכולים לעבד הרבה יותר מידע מאשר הביטים הדיגיטליים של היום בגלל שהם יכולים להתקיים בסופרפוזיציה של שני מצבים קוונטיים, שברגע מסוים, הוא בעל קומבינציה של 0 ו-1 בו-זמנית. קיוביט יכול להיות בכל אחד מאינסוף מספר מצבי הסופרפוזיציה בזמן נתון, כל עוד לא מודדים אותו. ניתן להביט על זה כעל הרבה כיווני ספינים אפשריים של יונים בין כיוון מעלה לכיוון מטה, כאשר מצבי הסופרפוזיציה תמיד קורסים ל-0 או ל-1 כאשר מודדים את הקיוביט.

הבה נשווה את יכולת העיבוד של מחשב קוונטי בעל שלושה קווביטים ומחשב קונבנציונאלי בעל שלושה ביטים. שלושה ביטים קונבנציונאליים יכולים לאחסן רק אחד מתוך שמונה מספרים 0 עד 7 בקוד בינארי. ואילו שלושה קווביטים יכולים לאחסן את כל השמונה (23) בבת-אחת בגלל הסופרפוזיציה. פירושו של דבר שגם ניתן לבצע שמונה חישובים בו-זמנית וכל זאת כאשר משתמשים רק בשלושה קיובטים. מדובר כאן בעיבוד תקבילי ותוך שימוש בפחות ביטים מאשר נזדקק להם בחישובים בו-זמניים במחשבים היום. עתה מה יקרה עם כמה מאות קיוביטים? נשיג מחשב שאפילו רשת העל-מחשבים של היום לא תוכל לעולם להגיע ליכולותיו.

בנוסף, מחשבים קונבנציונאליים משתמשים בלוגיקה מתוכנתת ומעגלים מתוכננים מראש כדי לבצע חישובים ולפתור בעיות. אלה הם התוכנה והחומרה של המחשב שפותרים בעיות באופן הבא: “אם-אז” – למשל, אם לביט מסוים יש הערך 0, אז התוצאה היא 1, אחרת התוצאה היא 0.

בגרסה הקוונטית של האופרציה הלוגית על שני קיוביטים, הקיוביטים הם שזורים קוונטית. אם מודדים את אחד מהקיוביטים האלה, גורלו קשור לזה של הקיוביט האחר, אפילו אם השניים מופרדים במרחק גדול. אולם יש לשלוט היטב בשזירה כדי שהיא תהייה יעילה לעיבוד מידע, למרות שהיא מתרחשת ספונטאנית, וזוהי משימה מאוד מסובכת, שכן המדענים יודעים לשלוט במספר מועט של אטומים ופוטונים. שזירה קוונטית מבוקרת יכולה להציע דרך להעברת נתונים או לביצוע אינטראקציות מבוקרות על קיוביטים מרוחקים, כל עוד ערוץ תקשורת קלאסי הוא גם זמין. ולכן חידושים בניסויי שזירה קוונטית פותחים פתח להתקדמות במחשוב קוונטי.

הניסוי שהוא הרכיב לחישוביות הקוונטית מורכב מכמה יונים במלכודת, שנשמרים במיתקן בגודל של 0.03 מטרים מעוקבים. מתמרנים את היונים בעזרת מערכת לייזרים שפרוסה על פני שני שולחנות אופטיים גדולים ונשלטת על ידי מתקני אלקטרוניקה ענקיים. לפיכך, כדי לבנות מחשב קוונטי יש למצוא דרך לדחוס מיליארדים של קיוביטים למעבד שהוא קטן יותר מאשר קובייה זעירה. אבל זקוקים למצוא דרכים לפקח על המצבים הקוונטיים הרגישים, כאשר מפחיתים למינימום תנאים סביבתיים כמו “רעש” אלקטרוני – כדי להמנע מתנועות אטומים לא מבוקרות – וכתוצאה את הטעויות בחישוב (ראו כאן). לפיכך האתגר הוא קשה ככל שהקיוביטים גדלים ונראה שיש עוד זמן עד אשר יבנה מחשב קוונטי.

 

 .המכתב לנייצ’ר

 

 

Advertisements

0 thoughts on “פיזיקת הרפאים של אינשטיין מקבלת חיזוק במתנדים מכניים

  1. מרתק.

    מהדהד על אופן תנועת בני אדם בכלל
    ובעיקר תנועת המינים במרחב תודעתי
    נפשי עמום.

  2. מה באמת ההשלכות של זה ?
    אגב- אורסון סקוט קארד בסדרת הפנטזיה שלו – אנדר ובעיקר בקול למתים ואחר כך – מתאר את העולם ממש כך- כשהוא קושר את זה לתאוריית המיתרים (שאני מבין שהיום היא פחות מקובלת בקהיליית המדענים)
    מה באמת יכולות להיות ההשלכות המעשיות והפילוסופיות של זה ?
    הרטוגזון צריך להתערב כאן ודחוף

  3. כפי שתארת מיחשוב קוונטי אין לו שום עדיפות על פני מחשוב קונבציונאלי. אין כל תועלת בהרצת מספר מעריכי של חישובים אם מספר התשובות המתקבל הוא מעריכי. היתרון של חישוב קוונטי מתבטא באלגוריתמים הקוונטיים המאפשרים לא רק הרצת מספר מעריכי של חישובים אלא גם את ההגברה של הפתרון לבעיה על פני כל שאר תוצאות החישוב (אביא דוגמא בהמשך).

    מה שהפך מחשוב קוונטי מסתם פנטזיה תיאורטית, שנהגתה (1982) על ידי הפיסיקאי הנודע ריצארד פיינמן ותורגמה לשפה פורמלית (1985) על ידי הפיסקאי דיוד דויטש, לרעיון ישים הינו האלגוריתם של איש מדעי המחשב פיטר שור (1993) שהראה כי ניתן לפרק מספר גדול למרכיבים הראשוניים שלו במהירות רבה בהרבה מזו של מחשב קונבנציונאלי. האלגוריתם של שור מאפשר לבדוק בו זמנית מספר גדול של אפשרויות לפירוק המספר והתוצאה הנכונה מוגברת עשרות מונים על פני הניסיונות הכושלים כך כשמודדים את מצב המחשב בסוף החישוב מתקבלת בהסתברות גבוה מאד התוצאה הנכונה.

    מספר תיקונים:
    בבניית מחשב קוונטי לא נלחמים בהקטנת הרעש הקוונטי (כפי שנכתב בטעות) אלא ברעש הקלסי זה השואף לגרום לקריסת פונקציית הגל של נמחשב כך שהחישוב יהפוך קונבציונאלי ולא ממוגבל.
    אי הודאות איננה מגבלה על מחשב קוונטי אלא היא הינה חלק אינטגרלי מתורת הקוונטים המאפשרת את החישוב הקוונטי.
    בנןסף אי-הודאות איננה רעש קוונטי.

  4. למרות שיש גם בעיה של רעש קוונטי כאשר מדובר בשזירה קוונטית ומדידה.
    תודה על המידע המעניין. ומה עם פנרוז וטגמרק? ידוע לך האם להם גם היו רעיונות בתחום?

  5. ראשית למיחשוב קוונטי אין ולו קשר קלוש (מלבד ששניהם עוסקים בקוונטים) לרעינות המדע בידיוני ההזויים של טגמרק ופנרוז. טגמרק ופנרוז לא עסקו במחשוב קוונטי למיטב ידעתי ובעוד הרעיונות שלהם על המח הם מופרכים לגמרי מחשוב קוונטי הוא בהשוואה תחום מבוסס.

    לגבי רעש זוהי אולי הנקודה החשובה ביותר בהקשר של מחשוב קוונטי. מחשב קוונטי הוא מערכת פיסיקלית, כל עוד המערכת מבודדת מהסביבה הדינמיקה שלה נקבעת על ידי תורת הקוונטים וההתפתחות בזמן של המצבים הקוונטיים היא אונטרית (אופרטור אונטרי שומר על גודלו של וקטור) . הרעש או ההפרעה לפעולת המחשוב מתבטאת בכך שמצבי המערכת נשזרים עם הסביבה והמצבי המערכת לא מתפתחים באופן נפרד. מבחינת פעולת המחשב הדבר שקול למדידה של הסביבה את המחשב הגורמת לקריסת פונקצית הגל ובכך המחשב הופך למחשב קלאסי רגיל.

    אגב לשזירה קוונטית אין קשר ישיר למחשוב קוונטי. החשיבות העקרית של שזירה קוונטית היא בכך שרוב המצבים הרב-חלקיקיים הם שזורים ואם רוצים להשתמש במרחב החישוב הגדול ביותר יש להיעזר בשזירה. אגב הכותרת שבחרת קצת מטעה שכן אינשטיין הסתייג משזירה קוונטית. הוא לא האמין שהיא אפשרית שכן היא פוגמת בעקרון הריאליות שכה האמין בו. כאשר ריאליות מציינת את האמונה כי המצבים הפיסקליים בטבע מוגדרים בלי שנמדוד אותם אם להשתמש באנלוגיה גם כשאיננו מסתכלים על הירח הוא עדיין שם (קיים). ניסוי EPR בצירוף אי-שיויונות בל הוכיח בודאות כי אינשטיין טעה וכן קיימת שזירה קוונטית

  6. ולכן הוא דיבר על פעולת רפאים למרחקים.
    הכותרת של המאמר שלי מראה שהנה יש עוד ניסוי שמיממש את פיזיקת הרפאים של אינשטיין – קרי את ניסוי אפ”ר. או אם תרצה את השזירה הקוונטית. אל תשכח שזהו מאמר בפיזיקה פופולארית. לו זה היה מאמר בפיזיקה ואפילו מאמר סמי-פופולארי על גבול המקצועי הוא היה נראה אחרת לגמרי. אני כותבת מדע פופולארי להמונים – מסבירה להם גילויים מדעיים חדשים בשפה כמה שיותר פשוטה ויחד עם זאת שומרת על המינוחים המדעיים – ולכן הכותרת היא בהתאם. יש כמה כללים של כתיבת מאמרי מדע פופולארי מבחינת אורך המאמר, הסגנון ובחירת הכותרת…
    יש כאלה שכותבים מאמרי מדע פופולארי ברמה יותר נמוכה ממני כי הם מפנים אותם לקהל אחר. אני משתדלת לכתוב מעט ברמה גבוהה יותר כי הקהל של רשימות הוא ברמה גבוהה. אבל אתה הרי יודע שיש רמות שונות לכתיבת מדע פופולארי…
    בכל אופן נפגשתי ב-2005 עם רוג’ר פרנרוז והיו לי שיחות ארוכות איתו במשך כמה ימים. הוא מתעסק בפיזיקה ומפתח מודלים מתמטיים.
    הוא מתמטיקאי יותר.
    הסופרפוזיציה (מצבי החתול שרדינגר) והשזירה הקוונטית אלה הם שני העקרונות שמשחקים תפקיד כאן.
    לגבי הרעש ובעית המדידה אז אתה מתאר למעלה בתגובה שלך את הגבול הקוונטי כתוצאה מעקרון אי הודאות. אבל יש גם רעש אחר, רעש אלקטרוני.

  7. ראשית אני רוצה להודות לך על כך שאת מנסה להעביר נושאים מדעיים לקהל הרחב יש בכך חשיבות רבה! כפי שאמרת המאמרים שלך אינם מדעיים ואת בפועל מתרגמת מקורות או מלקטת מידע ממקורות שונים אבל את בפירוש אינך אשת מדע רוב הנושאים
    עליהם את כותבת נהירים לך ברמת הכותרת
    או ברמה של מדע פופלארי.מכיון שאינך עוסקת בנושאים אותם את מסקרת לעתים המתגלים טעויות
    בהבנה שלך ובהסברים שלך את הנושא לדוגמא לעקרון אי-הודאות (מלבד היותו אחד מאבני היסוד של תורת הקוונטים) אין השפעה על הפעולה של מחשב קוונטי . בנוסף הנושא של שזירה קוונטית והשפעתה על מחשוב קוונטי הוא מורכב ואין לצפות ממשהו שאינו איש מקצוע להבין זאת, לפיכך הייתי נמנע במקומך מקביעות נחרצות למה דרוש או לא למחשוב קוונטי. אגב הרעש אותו תארתי איננו רעש קוונטי הוא הdecoherence וזו הרעש היחידי שמשעותי למחשוב קוונטי.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s