60 שנה למאמר הסוציאליזם של אינשטיין

60 שנה למאמר הסוציאליזם של אינשטיין

 

בעידן הניו אייג’ ממנים שר אוצר שהוא דוקטור לפילוסופיה ולא דוקטור לכלכלה. והרי אותו דוקטור לפילוסופיה, ד”ר יובל שטייניץ, למד איתי במשך מספר שנים במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדע באוניברסיטת תל אביב, ואחר כך היינו קולגות בחוג לפלוסופיה באוניברסיטת חיפה. לכן אני קודם כל רוצה לאחל לו הצלחה רבה כשר. 

וכמו שכתבתי בדה מרקר אתמול, אין מוכשר ממנו מבחינת ידע והשכלה אקדמיים נרחבים. איך ניוטון אמר לרוברט הוק ב-1676: 

If I have seen further it is by standing on ye [the] sholders of Giants

תמיד ידענו שללמוד היסטוריה ופילוסופיה של המדע זה הרי מאוד מועיל בחיים, ובטח שלעמוד על כתפי ענקים בתחום שלנו…. 

שהרי בסוף אחרי מחקרים על אריסטו, אפלטון, גלילאו, ניוטון ואינשטיין…. מגיעים הישר לאוצר של המדינה!

יובל, אני זוכרת איך היינו יושבים קבוע יחד אחד ליד השני בסמינר מחקר באוניברסיטת תל אביב ומדברים על פילוסופיה ועל מדע ועל כל מיני נושאים. עכשיו החבר’ה שלנו מהיסטוריה ופילוסופיה של המדע יוכלו לומר שיש לנו נציג בממשלת ישראל…

נראה שמשנתו של פרופ’ זאב בכלר – שכני בזכרון יעקב – היא מאוד חשובה להנהגת המדינה.

והרי שנינו היינו תלמידים מסורים של פרופ’ בכלר…

זאב בכלר כתב בחוברת מחשבות של צבי ינאי בערך לפני שלושים שנה את הדברים הבאים, שתוך התחשבות בכך שנכתבו לפני שנים רבות… אולי בכל זאת כדאי לשמור אותם בפתק בכיס לממשלת נתניהו… זאת בתקווה שההיסטוריה של אזורנו תכתב עתה מן היסוד כדי שיבוא על אזורנו שלום ושגשוג כלכלי. ואולי כאשר נדבר כאן על טעויות של ממשלות… ובאמת מבוצעות כאן טעויות פאטליות, נבין סוף סוף שבעצם הטעויות הן השקפות לא תקניות.

ובכן בכלר כתב:”במסגרת הפילוסופיה הרב-ערכית חייבת לכן ההסטוריה של המדע להכתב מחדש מן היסוד.

נקודות ציון מסורתיות בהסטוריה של המדע, כמו אישושים מפוארים, הפרכות הרסניות, ויכוחים עמוקים וחותכים וקירובים ההולכים וגדלים, מן ההכרח לחשוף אותם כאירועים דלים וקטנים מכפי שהוצגו: תיאומים קטנים של התאוריה ושל התצפיות – בעזרת גורמי קיזוז שונים, ויכוחים חסרי משמעות של חרשים, תאורים הסטוריים – מעוותים במזיד והחלטות שרירותיות כאריזמטיות. בדומה למצבן של תורת היחסות ופסיכולוגית הגשטאלט, ניתן עתה לראות את הבשורה של הפילוסופיה הרב-ערכית, הסגורה, כדרישה ליצירת לשון חדשה, וניתן לסכם זאת בחוק הטראנספורמציה הבא: כל דיבור על טעות (בכל מקרה שאין זו טעות לוגית) הכרחי לנסחו מחדש כדיבור על אודות השקפה לא-תקנית. ‘השקפה מוטעית’ הינה או ביטוי חסר משמעות או ביטוי המציין טעות לוגית (טריוויאלית בהכרח)”. 

ובהזדמנות זו ברצוני לספר לכם על המדען הגאון המפורסם ביותר שלנו, שהחליט לתת את דעתו על נושאי כלכלה בדיוק לפני 60 שנה. והוא הרי לכאורה אינו בא מתחום הכלכלה, אבל הוא כתב מאמר מפורסם ביותר בנושאים חברתיים וכלכליים “מדוע סוציאליזם?”, מאמר שלדעתי האישית היה רצוי ליישמו מן הסתם בעידן המיתון כאן ועכשיו בארץ כאשר יש גל של פיטורין…

אם כן בדיוק לפני 60 שנה, באפריל 1949 הופץ עלון פרסומת שהכריז על מגזין חדש שכותרתו ‘סקירות חודשיות’, ‘מגזין סוציאליסטי עצמאי’. הגיליון הראשון היה אמור לצאת כמהדורה של מאי 1949, כך שיכיל מאמר על ידי אלברט אינשטיין –”מדוע סוציאליזם?”.

אלברט אינשטיין ביצע צעד אידיאולוגי. הוא הסכים להצעה מהמגזין הסוציאליסטי החדש והקטן והוא השתלח כנגד הקפיטליזם ובכך הוא הראה כמה הוא כישלון. מאמרו המפורסם ,”מדוע סוציאליזם?” היה המאמר המוביל בגיליון הראשון במאי 1949. הוא קבע ש”האנרכיה הכלכלית של החברה הקפיטליסטית כפי שהיא קיימת היום, היא לדעתי, המקור האמיתי לרוע”. אינשטיין היה אדבוקט הסוציאליזם. אינשטיין לא ציפה שמאמרו זה יפיץ מהפך סוציאליסטי באמריקה. אבל בגלל הסחף לימין באמריקה ב-1949 הוא הרגיש שזה רגע חשוב להביע את השקפותיו בציבור. אדגר הובר מה-FBI מיד התנפל על המאמר של אינשטיין והמעקבים אחרי אינשטיין רק התגברו.

אינשטיין הפיזיקאי כתב מאמר חברתי-כלכלי וביצע קביעה כלכלית. ואולם אינשטיין בתחילת מאמרו ביקש רשות מקוראיו לעסוק בעניינים שלמעשה הוא לא ממש מבין בהם בהכשרתו המקצועית. ואכן הוא בכל זאת כתב מאמר חברתי-כלכלי בצורה מדעית, בעודו דוקטור לפיזיקה:

 

קטעים מהמאמר של אינשטיין “מדוע סוציאליזם?”

 

האם זה מומלץ עבור מישהו שהוא לא מומחה בנושאים כלכליים וחברתיים להביע את השקפותיו בנושא הסוציאליזם? אני מאמין שממספר סיבות זה כן.

הבה בתחילה נבחן את השאלה מנקודת המבט של המידע המדעי. יתכן שזה יופיע כך שאין כל הבדלים מתודולוגיים בין האסטרונומיה והכלכלה: מדענים בשני התחומים מנסים לגלות חוקים קבילים כלליים עבור קבוצה מוגבלת של תופעות, כדי לגרום להקשרים הפנימיים בין התופעות האלה להיות עד כמה שניתן מובנים. אבל במציאות כן קיימים הבדלים מתודולוגים כאלה. הגילוי של חוקים כלכליים בתחום הכלכלה נעשה קשה בגלל הנסיבות שהתופעות הכלכליות הנצפות לפעמים מושפעות על ידי גורמים רבים שמאוד קשה להעריכם בנפרד. בנוסף, החוויה שהצטברה מאז מה שנקרא התקופה התרבותית של ההיסטוריה האנושית, היא כידוע ברובה הושפעה והוגבלה על ידי סיבות שהן בשום אופן לא רק כלכליות בטבען. למשל, מרבית המדינות החשובות בהיסטוריה חייבות את קיומן לכיבוש. העמים הכובשים ביססו את עצמם, חוקית וכלכלית, כמעמד המועדף בארץ הכבושה. הם תפסו לעצמם מונופול על חזקת הארץ ומינו כמרים מבין מעמדם. הכמרים, שאחראים על החינוך, גרמו לחלוקת המעמדות בחברה למוסד קבוע ויצרו מערכת של ערכים שבאמצעותה האנשים כתוצאה, במידה רבה בצורה לא מודעת, הנחו את התנהגותם החברתית….

…האנרכיה הכלכלית של החברה הקפיטליסטית כפי שהיא קיימת כיום, היא לדעתי, המקור האמיתי לרוע… הון פרטי נוטה להתרכז בכמה ידיים…

התוצאה של התפתחויות אלה היא אוליגרכיה של הון פרטי, שלא ניתן לבדוק את הכוח העצום שלה ביעילות אפילו באמצעות חברה פוליטית המאורגנת בצורה דמוקרטית. זה נכון מכיוון שהחברים בגופים המחוקקים נבחרים על ידי מפלגות פוליטיות, שבמידה רבה ממומנות או אחרת מושפעות על ידי הון פרטי, ועבור כל המטרות המעשיות מפרידות את ציבור הבוחרים מבית המחוקקים. התוצאה היא שמייצגי העם למעשה לא מספיק מגוננים על האינטרס של השכבות הלא מיוחסות של האוכלוסייה. בנוסף, תחת התנאים הקיימים, בעלי הון פרטיים בהכרח שולטים, ישירות או בעקיפין, במקורות העיקריים של המידע (עיתונות, רדיו, חינוך). לכן זה מאוד קשה ואכן במרבית המקרים כמעט בלתי אפשרי לאזרח הבודד להגיע למסקנות אובייקטיביות ולבצע שימוש אינטליגנטי בזכויות הפוליטיות שלו…

היצור מתקיים על רווח, לא לשם השימוש. אין דאגה לכך שכל אלה שמסוגלים ורוצים לעבוד תמיד יהיו בעמדה למצוא תעסוקה. כמעט תמיד מתקיים “צבא של בלתי מועסקים”. העובד הוא בפחד מתמיד לאבד את עבודתו. מכיוון שעובדים בלתי מועסקים או שמשלמים להם מעט לא מספקים שוק רווחי, היצור של סחורות עבור הצרכן הוא מוגבל, ומתקבלת מצוקה גדולה. קדמה טכנולוגית פעמים רבות גורמת ליותר חוסר תעסוקה במקום להקלה במעמסה של העבודה לכולם. מניע ההכנסה, בצירוף לתחרות בין בעלי ההון, הוא האחראי לחוסר היציבות בהצטברות ובניצול של ההון ומוביל למיתון הולך וגדל. תחרות בלתי מוגבלת מובילה לבזבוז עצום של כוח עבודה, ולשיבוש הזה של המודעות החברתית של האינדיבידואלים שהזכרתיה מקודם.

אני מחשיב את השיבוש הזה באינדיבידואלים כדבר הגרוע ביותר של הקפיטליזם. מערכת החינוך שלנו כולה סובלת מרוע זה. גישה תחרותית מוגזמת מושרשת בסטודנט, ומאמנים אותו לסגוד להצלחה רכושנית כהכנה לקריירה העתידית שלו.

אני משוכנע שיש רק דרך אחת להשמיט את החוליים החמורים האלה, דהיינו באמצעות היסוד של כלכלה סוציאליסטית, שמלווה במערכת חינוך שתכוון לעבר מטרות סוציאליסטיות. בכלכלה כזו, האמצעים ליצור הם בבעלות החברה עצמה והם מנוצלים בצורה מתוכננת. כלכלה מתוכננת, שמתאימה את היצור לצרכים של הקהילה, תחלק את העבודה שיש לעשותה בין כל אלה שמסוגלים לעבוד ותבטיח פרנסה לכל הגברים, הנשים והילדים.

 

 

 

   

Advertisements

0 thoughts on “60 שנה למאמר הסוציאליזם של אינשטיין

  1. ותעקצי קצת את שטייניץ לפני שתאחלי לו בהצלחה. אם הוא היה מוצא לך ג’וב, הייתי מצייצת ציוצי קפיטאליזם. מה הבעיה עם אדם משכיל שנתמנה לשר האוצר? על מה צרות העין?

  2. עדיף דוקטור לפילוסופיה מסתם חבר כנסת.
    אבל באמת לא ברור למה השרים צריכים להיות מהכנסת ולא אנשים מומחים בתחומם.

  3. כנראה שלא כל כך הבנת את מה שכתבתי.
    ולכן עדיף שתקרא שוב.
    לא עקצתי בכלל את שטייניץ והוא תמיד היה חבר טוב שלי.
    אני חושבת שהוא מאוד טוב בתור דוקטור ומה שכתבתי כאן במאמר זה על התופעה של מינוי שר לעניני כלכלה שהוא דוקטור לפילוסופיה ועל זה רציתי לדון כאן. עשיתי הקבלה עם אינשטיין הפיזיקאי שגם כן עסק בפילוסופיה והוא כתב מאמר על כלכלה וביקש את רשות קוראיו לכתוב בנושאים כלכליים.
    ועל הנושא הזה רציתי לדון בצורה רצינית ללא קשר לשום עקיצות.
    אין שום קשר לסידור משרות, כי אין לי שום קשר לפוליטיקה ולממשלה. אני בכלל באה מעולם האקדמיה.
    נכון אני חושבת שהדרך הסוציאליסטית היא הנכונה אבל זה לא אומר שאני חושבת שיובל שטייניץ הוא לא טוב. אין שום קשר. מבחינה מקצועית דוקא יובל הוא מאוד טוב ואני מכירה אותו מהאקדמיה ויש לו הרבה מאוד ידע. זה שאני מסכימה עם אינשטיין הסוציאליסט במאמר זה רק אומר שיש מגוון של דעות בעולם.
    וטוב שכך.

  4. יש מדינות שבהם השרים נבחרים כמומחים לתחומם.
    נשאלת השאלה האם דוקטור לפילוסופיה (מהתחום שלי) יכול טוב יותר להתמודד עם בעיות כלכליות מאשר מישהו שהוא מומחה לנושאים כלכליים.
    הנושא הזה מעניין אותי מפני שאני דוקטור לאותו התחום בדיוק כמו יובל שטייניץ ומעניין אותי לדעת באמת אילו היו שמים אותנו, את אחד מהחבורה שלנו הדוקטורים להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים באיזו ועדה כלכלית או בעמדה של הכרעה בענינים חברתיים או כלכליים. מה היה קורה?
    נעשה ניסוי מחשבתי כמו שנהוג אצלנו לומר לטובת העניין…אני חושבת שיש לנו הרבה מחשבה יצירתית. יש לנו ידע נרחב עצום. אנחנו אולי לא מבינים במושגים הכלכליים מעבר להבנה של אדם רגיל. אבל כמות הידע הנרחב שיש לנו היא פשוט עצומה ובלתי רגילה. והציבור לא כל כך מודע אפילו עד כמה כמות הידע שלנו היא נרחבת. אנחנו מסוגלים לקשר בין עשרות תחומים במעין מרקם מסובך… לקחת את המדעים, ההיסטוריה, הפילוסופיה והביולוגיה ועניני חברה ולקשר ביניהם בכל מיני מושגים מסובכים. והרבה פעמים זה גורם לנו להיות רגישים דוקא למתרחש מסביב. אנחנו יכולים ככה לחשוב מחוץ לקופסא הקונבנציונאלית. לראות דברים שמישהו שבא מתוך התחום הצר והתחום של הכלכלה לא יראה אותם.
    לכן במובן הזה דוקטור לפילוסופיה יכול להיות יתרון עצום במשרד האוצר כאשר יש המוני מובטלים.
    אומרים היום שהפילוסופיה דוקא יכולה לחדור למקומות שבהם הפסיכולוגיה נכשלה…
    אנחנו מלמדיפ פילוסופיה של המדע, פילוסופיה של הביולוגיה, פילוסופיה של החינוך, פילוסופיה של המשפט ופילוסופיה פוליטית.

  5. אני מעוניין להתעלם מהעובדה שאתם מכירים, ולנסות לדבר קצת פוליטיקה.
    ממה שהתרשמתי בשנים האחרונות מהנעשה בליכוד, נראה שד”ר שטייניץ (איתו אמי למדה באוניברסיטה העברית ושאת ספרו קראתי ונהניתי) הוא מה שנקרא “פודל” של נתניהו. לצערי, עם ראש ממשלה שהידע האמיתי הנרחב שלו הוא בכלכלה, אני חושב ששטייניץ יאלץ לקבל כל אמירה של נתניהו, שיהיה בפועל שר האוצר. לא בטוח שזה רע- אני, מתוך גישה סוציאליסטית, חושב שעדיף מישהו שמבין באמת את הקפיטליזם (ובכך מתנגד להצלת הטייקונים, למשל) מאשר מישהו שלא לחלוטין מבין בנושא, וגישתו הכלכלית עלולה להתמצות ב:”המשק תלוי בטייקונים ולכן צריך להציל אותם כדי שלא יהיו פיטורים”.
    חוץ מזה, אני חושב שלאקדמאים יש נטיה לראות את המציאות רק מתוך עיניים אקדמאיות, ולאו דווקא אנושיות. לא בטוח שזה רע בכלל, יכול להיות שזו בדיוק הראיה שצריכה להיות לשר, אני רק מציין.
    נקווה שממשלת ישראל תדע ללכת בעקבות אובמה ולהשמיל.

  6. ההבנה שלי בכלכלה היא מצומצמת מאוד.
    אני יכולה לומר כמו אינשטיין שאלוהים לא משחק בקוביות, והרי אינשטיין אמר זאת בהתייחסו לתורת הקוונטים ולא לתורת המשחקים בכלכלה.
    ואולם זה באמת נראה לי תמוה במשהו שטייקונים מבקשים עזרה מהממשלה. כלומר נראה לי תמוה שמישהו עשיר בא ומבקש: תעזרו לי.
    וזאת תחת התירוץ העלוב במשהו, שאם יעזרו לבעל המפעל העשיר או אז הוא לא יפטר עובדים.
    העשיר ביזבז, הרוויח משכורת עתק, נסע במטוס פרטי ומי משלם את המחיר? המפוטר.
    והרי לפני כמה ימים שמענו את הדיון בקונגרס בו שאלו את הטייקונים שם: הייתם מוכנים לוותר על המטוס הפרטי שלכם? הייתם מוכנים לטוס במטוס נוסעים רגיל? ואף אחד מהם לא הרים את היד.
    רגע רגע… הרי אני גלי הקטנה והרגילה… מוכנה לוותר בכלל על טיסות. אתה יודע שאני לא הייתי בחו”ל מאז 2005. למה? כי אני חוסכת כסף.
    ואתה יודע מה… זה בכלל לא נורא ולא מפריע לי.
    פשוט כי צריך לדעת לוותר ולהצטמצם כאשר צריך.
    והרי כולם מדברים עכשיו על אוברול בסגנון אובמה שיציל את הכלכלה העולמית ואת המפעלים מקריסה. ואז אתה שוב שומע על מנכ”ל שמרוויח משכורת עתק כי מגיע לו – רק היום שמענו על המנכ”ל של המכון לדמוקרטיה שמרוויח מעל מיליון ומשהו משכורת בשנה:
    עלות שכרו של נשיא המכון, ד”ר אריק כרמון, מסתכמת בכ-1.43 מיליון ש’ בשנה. כרמון עונה ב”תמימות”: השכר מידתי, אני מרוויח כמו בכירים במשק
    רגע מה זה צריך להיות? מה הוא מממשפחת המלוכה או משהו, שאני אבין?…
    נו אז מה הפלא שהטייקונים מתלוננים.
    ולגבי פודל…
    תראה קשה לי לומר פודל על מישהו שאני מכירה אותו ושהוא פילוסוף נורא טוב וגם וכחן מעולה. אני מכירה אותו כאחד שתמיד יש לו מה לומר על כל דבר וכמישהו שהוא בכלל לא הדמות של פודל. אבל בגלל ששטייניץ הוא ממקורבי נתניהו ונתניהו הוא זה שמבין בכלכלה ושטייניץ הוא כרגע המתלמד בתחום אז נוצרה התדמית הזו.

  7. לגבי הסוגיה האם יש יתרון למינוי של דוקטור להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים למשרה ציבורית
    בתחום שאיננו בקיא בו, יש ללמוד אולי מאינשטיין
    שהיה גם דוקטור וגם ידע דבר אחד או שניים
    ובנוסף היה די טוב בלחשוב מחוץ לקופסא הקונבנציונאלית. כשפנו אל אינשטיין כדי להציע לו להיות נשיא מדינת ישראל הייתה לו את הצניעות והפיקחות לסרב. אינשטיין השכיל להבין כי האקדמיה ומינהל
    הם תחומים שונים והצלחה באחד לא מכשירה אותך בהכרח לשני. לגבי יובל שטייניץ הוא כבר חדל ממזמן להיות איש אקדמיה והשתפשף די זמן בעולם הפוליטיקה.

  8. אין כל ספק שאתה צודק.
    אבל הסוגיה של הסירוב של אינשטיין היא מורכבת.
    ב-1923 אינשטיין ביקר בארץ ישראל והציעו לו אז משרה באוניברסיטה העברית והוא סרב למשרה בטענה שהוא לא רוצה לתפוש את המקום של חוקרים צעירים. לפי אותו הגיון, ניתן לשאול מדוע חוקרים מבוגרים שהיום יכולים מזמן כבר לצאת לפנסיה (על פי חוק דרך אגב) אינם מפנים את מקומם באקדמיה ובמכללות לחוקרים צעירים שאין להם מקום עבודה?
    אינשטיין היה הומניסט מאין כמוהו והעובדה שהוא סרב למשרה באוניברסיטה העברית נבעה מאותם הנימוקים שהוא סרב לנשיאות בישראל – מטעמים אידאולוגיים ומצפוניים. אינשטיין היה למעשה נגד לאומיות והוא דגל באינטרנציונליזם, והרעיון של המדינה לא כל כך התיישב עם העקרונות שלו.

  9. שנכתב בו על ה”אנרכיה הכלכלית” הוא מיושן מדי להתיחסות.
    ב 60 השנים האחרונות נבנתה מערכת ראויה לציון שלא מזכירה במאומה את אותה אנרכיה כלכלית, בדיעבד אולי היה משנה את דעתו איינשטיין.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s