עולמות הגוף – קונפליקט בין אומנות, אנטומיה לאתיקה

עולמות הגוף – קונפליקט בין אומנות, אנטומיה לאתיקה

 

פולמוס על תערוכת עולמות הגוף – החל מאפריל במדעטק, מוזיאון המדע בחיפה. התעורר ויכוח סביב המוסריות של הצגת גופות שעברו תהליך שימור פלסטי כדי להציג את האנטומיה שלהן בפני הקהל הרחב. היו כאלה שכינו את הפרופ’ לאנטומיה גונטר פון הגנס, המדען הגרמני שיצר את התערוכה בשם פרנקנשטיין. מבקרים שביקרו בתערוכה וראו גופות אמיתיות של אנשים שעברו פלסטיזיציה והן מוצגות באופנים המוזרים יותר העלו התנגדויות אתיות. ההתנגדויות עלו בגלל שהוסר מהגופות העור והאנשים ראו את האיברים הפנימיים – אפקט פסיכולוגי? חלק מהגופות הן גם מבותרות כדי שהמבקר יראה את האנטומיה שלהן ואת המתרחש בעולמן הפנימי. הועלו שאלות בנוגע לכבוד המת. יחד עם זאת, התערוכה נותנת הזדמנות נדירה לאנשים שאינם לומדים רפואה להציץ אל תוך נבכי שעורי האנטומיה של הסטודנטים לרפואה. המדע, הפסיכולוגיה, האתיקה והמומיה המצרית לדיון על תערוכת עולמות הגוף.

תמונות מתערוכת עולמות הגוף בבריטניה

 

מדעטק – מוזיאון המדע בחיפה עומד להציג את התערוכה המדוברת ביותר עולמות הגוףBody Works Körperwelten של גופות אנשים אמיתיים, גופות שלמות וחלקי גופות. כל הגופות היו שייכות לאנשים שהסכימו לשימוש בגוף שלהם לאחר מותם למטרות חינוכיות על ידי מקצוענים מתחום הרפואה וגם על ידי לא מקצוענים. תערוכת עולם הגופות משכה כבר יותר מ-14 מיליון מבקרים מאז הקמתה ב-1995 מרחבי העולם מאירופה ומאסיה: יפן (שם הוצגה לראשונה בטוקיו), גרמניה, אוסטרליה, בלגיה וארה”ב. ועתה היא מגיעה לישראל.

השאלה המדעית המעניינת כנראה היא כיצד הגופות נשמרות? הן משומרות בטכניקה שקרויה “פלסטיזציה” שלאחריה באה ספיגה בתא ואקום, טכניקה שהומצאה על ידי יוצר התערוכה הפרופסור הגרמני גונטר פון הגנס באוניברסיטת הידלבורג. זהו תהליך שמשמר את הרקמה האנושית בגומי סיליקון. בהתחלה חונטים את הגופה, העור מוסר כאשר כל השאר – השרירים, העצמות, האיברים, המיתרים, הגידים, כלי הדם, המוח וכולי נחשפים. השלב הבא הוא שנוזלי הגוף מנוקזים ומוחלפים באצטון. טובלים את הכל בתערובת פולימר נוזלי בתא ואקום. בתוך תא הואקום האצטון נהפך לגז שמוחלף בתערובת הפולימר. כאשר התערובת מתקשה, התוצאה היא דוגמית משומרת קבועה, יבשה ונטולת ריח.

הפלסטיזציה גורמת לדרגת קשיחות גבוהה עבור רקמות הגוף ומאפשרת לגופות להיות מוצגות בתנוחות שונות: זקופות, רצות, ישובות, ובפוזיציות יומיומיות. כל זאת כדי שהמבקרים יראו בתערוכה במוזיאון מוצגים דינאמיים ואת גוף האדם בצורתו הדינאמית ולא יראו תערוכה חולנית. לדוגמא מראים בתערוכה גופות ספורטיביות רצות ובמצב זה מוצגים השרירים שלהם מתוחים. או למשל מראים דמויות ישובות ובאי התערוכה יכולים בדיוק לצפות במבנה הפנימי של האדם היושב: השרירים בעת הישיבה והעצמות כפי שהן מסודרות בעת שהאדם יושב.

יחד עם שימור הגופות השלמות, שומרו גם חלקים בודדים של גופות וכל זאת למען מטרה דידקטית וחינוך ההמונים: כדי שבאי התערוכה יראו את הרגליו הרעים של האדם. דהיינו, התוצאות של הרגלי בריאות לקויים כמו עישון – ריאות מפוחמות ומושחרות של מעשנים כבדים או כבד הרוס משחמת כתוצאה משתייה כבדה של אלכוהול.

File:GuntherVonHagens Cologne2000.jpg
פרופ’ גונטר פון הגנס

 

שאלות מוסריות ואתיות

 

אולם יחד עם המסרים החינוכיים האלה, עולות מספר שאלות אתיות וגם משפטיות. העניין המשפטי שהתערוכה העלתה נדון רבות – בטרם התערוכה עלתה בפלורידה היא נדונה בערכאות המשפטיות. נקבע שזה לא חוקי לבצע פלסטיזציה לגופות של אנשים. התערוכה בפלורידה נפתחה למרות זאת לפני כמה שנים. הטענה הייתה שהגופות המשומרות והמבותרות בתערוכה היו שייכות לאנשים סינים והן לא נדרשו או לא היו מזוהות בבית הספר לרפואה בסין. המצביעים כנגד התערוכה אמרו שהם חשו לא בנוח עם הרעיון שלא בעלי הגופות ולא משפחותיהם הביעו הסכמה רשמית לכך שהם יוצגו במוזיאון:

הדיון על העניין מוסרי של התערוכה בפלורידה – מתוך סוכנות הידיעות.

 

כאשר התערוכה הוצגה בפריס דווח:

bodies can only be used after death for scientific purposes, even if the people gave their consent. “When you consider the way China respects human rights, what can consent mean? We would never used French bodies like that,”

הבעיה במטרה של התערוכה הייתה שהיא תערוכה חינוכית ובידורית כאחד, “בידוכית”, או כפי שפרופ’ גונטר פון הגנס עצמו תאר זאת, “אומנות אנטומית”. הגופות נתונות כמו מעין פסלים “חיים” במוזיאון, יותר מאשר גופות וזאת כדי שיהיה לנו המבקרים יותר קל לעכל את נוכחותם. ואז היו כאלה שכינו את פרופ’ גונטר פון הגנס, המדען הגרמני שיצר את התערוכה בשם פרנקנשטיין.  

כאן נכנס המתח בין המחקר המדעי לסוגיו השונים של הידע – במיוחד זה של הפנים הפיזיולוגי שלנו – ומנגד הציווי ההומניסטי לשמור על כבוד האדם באשר הוא. שני אידיאלים אלו לפעמים מתנגשים זה בזה בדמות האומנות האנטומית.

מבקרים שביקרו בתערוכה וראו גופות אמיתיות של אנשים שעברו פלסטיזיציה והן מוצגות באופנים המוזרים ביותר העלו התנגדויות אתיות בכל זאת ל”פסלים” האלה. ההתנגדויות היו מכך שהוסר מהאנשים העור, וחלק מהגופות מבותרות וכל זאת כדי שהמבקר יראה את האנטומיה שלהן ואת המתרחש בעולמן הפנימי. הועלו שאלות בנוגע לכבוד המת. האם התערוכה אכן יכולה להעלות בעיות אתיות ומשפטיות כאשר מוצגים גופות של אנשים? יש אנשים שטוענים שהתצוגה היא בכל זאת בחינה לא מוסרית ומקאברית של המתים.

יחד עם זאת, התערוכה נותנת הזדמנות נדירה לאנשים שאינם לומדים רפואה להציץ אל תוך נבכי שעורי האנטומיה של הסטודנטים לרפואה. ישנו מוטו אנונימי שחדר וחלחל אל המעבדות האנטומיות בבתי הספר לרפואה: ההנחה הבסיסית של האנטומיה היא שהמתים ילמדו את החיים. אבל אז בדיוק נשאלת השאלה למי צריכה להיות גישה לידע אודות הפעולה הפנימית והמורכבת של גופנו? כלומר מי רשאי ללמוד מהמתים? האם רק אלה שהם מוסמכים מבחינה אקדמית להכנס לחדרי הנתיחה או למוסדות חינוך, כלומר מדעני המחקר, רופאי העתיד והאנשים שיספקו לנו שירותי בריאות? או האם הידע הזה צריך להיות מסופק גם ובנוסף לציבור הרחב, בלא תלות במטרות ובכוונות החינוכיות? בנוסף, כמובן עולה בהקשר זה השאלה האתית והמשפטית: האם מותר להשתמש בגופות למטרות מדעיות בלבד גם אם אנשים נתנו את רשותם לשימוש בגופם בנוסף למטרות חינוכיות?

נשאלת בנוסף השאלה, מהי ההשפעה של חלקי גוף פנימיים של גופות אמיתיות על בני אדם ועל מבקרים מסוימים במוזיאון? יש הטוענים שישנו בכל זאת האפקט הפסיכולוגי על מבקרים שחולפים על פני תצוגה ואינם מסוגלים להפנים שהגופות שאותם הם רואים אלה הם המבנה הפנימי של עצמם. ואז אנו תוהים, האם סטודנטים לרפואה שמנתחים גופות רואים בהן את האנטומיה של עצמם?

ומה ההבדל אם כן, בין תערוכת עולם הגופות לתערוכת מומיות מצריות במוזיאון? שהרי הורגלנו כבר לראות מומיות חנוטות עד כה באינספור מוזיאונים בעולם…

ונשוב לשאלה המרכזית: האם התערוכה יכולה לגרום לרתיעה לאנשים מסוימים? למשל לאנשים דתיים בנוגע להלכות על אדם לאחר מותו? הגוף נתון לפירושים פילוסופיים ודתיים, פירושים בעלי חזונות לחיים טובים של קיום אחרי המוות בעולם טוב יותר בצורת גוף שמורה כלשהי.

התערוכה עשויה לעורר מחלוקת בנוגע לאתיקה וללגיטימיות של הצגת גופות מתות של האנשים שאולי לא לגמרי היו מודעים לתהליך הפלסטיזציה שאותו הם יעברו ולתנוחות בהן הם יוצגו בתערוכה במוזיאון. יתכן שאנשים הסכימו שגופם יתרם למטרות חינוכיות ברפואה בטרם מותם, אבל הם לא לגמרי היו מודעים שבסוף הם יסיימו את חייהם כמוצג שלם או מבותר שעבר פלסטיזציה במוזיאון. תמיהה שמחכה לדיון ולתשובה.    

ראו:

Anatomy of a Controversy

Advertisements

0 thoughts on “עולמות הגוף – קונפליקט בין אומנות, אנטומיה לאתיקה

  1. הצגת גופות מתות

    כך כתבת,
    למיטב הבנתי יש רק גופות מתות, אין גופות חיות. כלומר מספיק לומר הצגת גופות

  2. ולא כדאי להתבלבל בינהן. אחת של סינים שרק אלוהים יודע איך הגיעו לתערוכה ואחת של אנשים שתרמו את גופתם מרצונם לתערוכה.
    זאת התערוכה שמגיעה לארץ

  3. ראשית אני חושב שצריך לערוך קצת את הפוסט הזה…
    שנית- הייתי בתערוכה המדוברת כשהיא הציגה במדריד, ונהניתי מאד.
    אני לא חושב שזו אמנות, או שמנסים להציג את זה כאמנות יותר מאשר הזדמנות לצפות וללמוד.
    הרפואה תמיד עבדה על “לראות זה לדעת”, והנה יש הזדמנות לציבור הרחב.
    עוד במדריד חשבתי שהדתיים יעשו בעיות לתערוכה מסוג זה, ואני מאושר לגמרי שהיא הגיעה לארץ. אני ממליץ בחום, וגם ממליץ לקחת ילדים (נניח מעל גיל 12 כפי שהם כותבים באתר). מכיון שהכניסה לא זולה- כדאי להראות להם תמונות באתר קודם כדי לראות איך הם מגיבים לזה.

    יש הסברי שמע מיוחדים לילדים, אגב.

  4. רשימה היא לא כתבה בעיתון.
    כתבה בעיתון היא קצרה יותר.
    הרשימה נועדה להעלות את הבעיות ואת הויכוח שקיים בעולם בנוגע לתערוכה.
    וגם להעלות את הבעיה עם הדתיים.
    האם כדאי ללכת לתערוכה? את זה יחליטו הקוראים, לא אני. ברשימה העלתי את הסוגיות והבעיות ולא את ההחלטות.
    בנוסף, כאשר משהו מוצג במוזיאון הוא בהגדרה מוצג אומנותי, גם אם הוא מלמד. בית ספר נועד ללמד. מוזיאון בהגדרה הוא מקום שבו מוצגות יצירות אומנות ותערוכות אומנותיות באשר הן.

  5. הנושא הזה צריך להבחן במישור המוסרי,ערכי,אנושי,דתי,פסיכולוגי,לאומי.
    הגרמני-בן לנאצי
    התצוגה-אלימה
    הערכים-בצע כסף
    הפסיכולוגיה-זוועה
    הערך המוסף-זעזוע
    אז מי צריך את זה

  6. שני ארגוני זכויות אדם בצרפת תבעו את מארגני “תערוכת הגופות“ בפאריס בטענה שזו מפרה חוקים שמגנים על כבוד הגוף האנושי

  7. תערוכה מלמדת המון. מעניינת.היו שם המון מוצגים שלדעתי לא היו צריכים להכלל שם. כמו הפרוסות שעשו מהגוף, והעוברים- די מזעזע בכל קנה מידה שהיא.
    אבל מלבד הדברים הללו, תערוכה מרשימה ומלמדת.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s