יתכנו חיים מהחלל החיצון שחיים בקרבנו

יתכנו חיים מהחלל החיצון שחיים בקרבנו

 

Alien life ‘may exist among us’

למה ללכת לטרוח ולחפש חיים במאדים או ובגלקסיות אחרות? יתכן שחוצנים ממש ברגע זה חיים בקרבנו על כדור הארץ שלנו, טוען פיזיקאי בכנס מדעי ראשי וחשוב שנערך עתה בשיקגו בפברואר, הפגישה של האגודה האמריקאית לקידום המדע. אולי הפלנטה שלנו היא מקום מפלט לצורות חיים מוזרות, שהן כלל לא קשורות לחיים כפי שאנחנו מכירים אותם מחיי היומיום (למשל אנשים, כלבים, חתולים, אריות, נמרים, ג’וקים וחרגולים). כך מסביר לנו הפרופסור פול דייויס , פיזיקאי מאוניברסיטת המדינה של אריזונה וראש מרכז ביונד למושגי יסוד במדע: BEYOND Center for Fundamental Concepts in Science. דיוויס סבור שצורות חיים מוזרות עשויות להיות חבויות באגמים ארסניים רעילים או בפתחים הידרו-תרמיים רותחים במעמקי הים. ומהו אגם ארסני? אגם המכיל את היסוד הכימי “ארסן”, הידוע גם בשם זרניך, יסוד רעיל ביותר ממשפחת המתכות למחצה.

דיוויס הציע למדענים לשלוח משלחת לכדור הארץ – כנראה דמוית המשלחות שתוארו בספריו של ז’ול ורן – כדי שתנסה לתור אחר סימנים לפעילות ביולוגית בסביבות עוינות. הרי חיים מוזרים יכולים אפילו לשכון בינינו בצורות שאנו עדיין לא מבחינים בהם. אנחנו לא צריכים לנסוע לפלנטות אחרות כדי למצוא חיים מוזרים, אומר דיוויס. הם יכולים להימצא בדיוק מתחת לאף שלנו, או אפילו, כמה מוזר, בתוך האף שלנו.

בהחלט הגיוני שאנו עשויים למצוא ביוספרה לא מוכרת כאן על כדור הארץ. פרופסור דיוויס מעלה את ההשערה, שיתכן שהיו שתי בריאות על כדור הארץ. פירושו של דבר, שהחיים התפתחו על כדור הארץ פעמיים. כמה מוזר. אולי הצאצאים של אותה בריאה שנייה שרדו עד עצם היום הזה במעין ביוספרה נוספת, כאשר החיים של אותה ביוספרה הם בעלי ביוכימיה שונה מזו שלנו. המיקרוסקופים שלנו מורגלים לחיים כפי שאנחנו מכירים אותם – ולכן אין להתפלא שאנו אף פעם לא גילינו מיקרובים בעלי ביוכימיה שונה. אנחנו לא כל כך יודעים איך חיים מוזרים נראים, וניתן להפעיל את יד הדמיון החופשית. 

נשאלת נשאלה: איך נדע מה לחפש? הרי זה כמו לצוד את הסנרק של לואיס קרול…

אם אכן קיימות צורות מוזרות של חיים כאן על כדור הארץ, כפי שמניח דיוויס, הן יכולות להיות מבוססות על דנ”א ו-רנ”א – אולם עם קוד גנטי מעט שונה, או אולי חומצות אמיניות מעט שונות?

מה באמת עושים כאשר הולכים לחפש משהו שלא יודעים מהו? ומה עושים כאשר הולכים לחפש משהו בעוד אנו איננו יודעים מה בכלל אנו הולכים לחפש? אנחנו עשויים למצוא יצורים בעלי שונות דראסטית או בעלי שוני קל. אולי אחד מהיסודות של החיים (פחמן, מימן, חמצן, נתרן או זרחן) התחלף אצל אותם היצורים ביסוד אחר? למשל, אומר דיוויס, מרבית הפעולות שאותן מבצע הזרחן יכול לבצע במקומו הארסן, שהוא יכול להיות רעיל לבני אדם, אבל יש לו תכונות כימיות שעשויות להיות אידיאליות במיכון מיקרובי.

אם כן איך צדים את הסנרק?

איך צדים משהו שאף פעם לא ראינו אותו? ויותר מזה, לא בטוחים איך הוא בכלל נראה?…

דיוויס מציע שתי אפשרויות:

 (1ׂבדרך כלל חיים מוזרים הם מבודדים מבחינה אקולוגית בנישות, שהן מעבר להישג ידו של האדם. במקרה זה, עלינו להתחיל לנסוע לסביבות העוינות ביותר שיש על כדור הארץ: מדבריות, אגמי מלח ואזורים בעלי לחץ – טמפרטורה – או קרינת UV גבוהים וקיצוניים.

אם מחפשים אחר חיים ארסניים, יש לחפש אחר מיני מיקרובים למשל בסביבות עשירות ארסן ודלות זרחן, כמו למשל בפתחי מעמקי האוקיינוס.  

מאידך, יתכן שחיים מוזרים הם מסביבנו, מתמזגים עם חיים מבוססי פחמן. במקרה זה יהיה זה קשה לגלותם – ועלינו למצוא דרך לסינון הכל מלבדם. מדענים השתמשו בתהליך זה כדי לחפש אחר אורגניזמים לא ידועים במי ים – תוך שסיננו בעבודת פרך הכל זולתם החוצה.

ואולם, אם במקרה נמצא משהו, או אז נתחיל להתווכח האם החיים האלה הם באמת שונים, או שמא ישנו בכל זאת איזה אב קדמון משותף לנו, שמובילם לעץ החיים המשותף בתהליך האבולוציוני? שאלה נוספת תהיה: כיצד נדע שמדובר בחיים נפרדים שמקורם מכדור הארץ, ולא באיזה מקרוב או בקטריה שהגיע ממאדים? ידוע שסלעים מתחלפים בין שתי הפלנטות וכך החיים יכלו כמו שאומרים “לתפוס טרמפ” על המטאורים האלה.

במקרה זה, דיוויס שואל את השאלה הבסיסית? האם הייתה יותר מאשר בריאה אחת? כלומר, האם החיים קרו פעם אחת או פעמיים? אם הם קרו פעמיים אולי זה יכול להצביע על כך שהם באו אלינו מאיזה מקום אחר ביקום בפעם השנייה?

2) דרך נוספת לקבוע כיצד יכולים להראות חיים אלטרנטיביים היא ללכת למעבדה, ולנסות להמציא אותם בעצמנו, כמו במקרה של פרנקנשטיין ודומיו. אם נוכל ליצור מולקולות חדשות שיכולות להתנהג לפי איזו שהיא הגדרת חיים, אנו עשויים אחר כך לצאת ולחפש אחר מולקולות אלה בכל מיני סביבות של כדור הארץ, אומר פרופסור סטיבן בנרSteven Benner   מאוניברסיטת פלורידה.

Artificial life: Was Steven Spielberg onto something in E.T.?

וכך החלו לשאול האם סטיבן שפילברג עלה על משהו כאשר הוא יצר את ET, אולי ישנו כזה יצור על כדור הארץ בינינו ועדיין לא גילינו אותו?…

הקבוצה של סטיבן בנר יצרה את צורת החיים האלטרנטיבית הקרובה ביותר למשהו מעשה ידי אדם. בנר דיווח באותה פגישה של האגודה האמריקאית לקידום המדע בשיקגו בפברואר, שיש להם מערכת כימית מלאכותית שמסוגלת לבצע אבולוציה דרווינית. ולא אמר שום דבר מעבר לזה…

שאלו אותו: האם המערכת שלהם בחיים? ובכן, היא לא תומכת בעצמה. צריך לעמוד לידה סטודנט בוגר אוניברסיטה ולהאכילה מידי פעם… אבל היא מתפתחת.

ובנר שלף מערכת נוספת ממעבדתו: מולקולה שהיא בעיקר גרסה משוכללת של הסליל הכפול של הדנ”א שלנו – אבל בעלת שש אותיות באלפבית הגנטי שלה, במקום ארבע. נוקליאוטידים אלה מסתדרים בזוגות, והם יכולים להשתכפל, למרות שרק בעזרת הסיוע של אנזימי פולימראז וחום. לפעמים נעשות טעויות בזיווג וטעויות אלה נשמרות בדור הבא – כאשר המערכת מתפתחת. הצעד הבא הוא ליישם ברירה טבעית למערכת, כדי לראות האם היא יכולה להתפתח תחת לחץ סלקציה.

ההגדרה המקובלת של חיים היא מולקולה שמסוגלת לאבולוציה דרווינית, כך שהצוות מנסה לשלב יחד מולקולות שיהיו מסוגלות לבצע משימה זאת. בנר מנסה כך לגדל ET במעבדה שלו…

אולם מה יהיה אם הגדרת החיים הזו היא יותר מידי ממוקדת בהתאם להגדרת החיים על פני כדור הארץ? בדיוק בגלל שאנחנו מערכת כימית שמקיימת את עצמה ומסוגלת לאבולוציה דרווינית, אין פירושו של דבר שזוהי ההגדרה האוניברסאלית לחיים…

האם לאי טי היה דנ”א בעל 6 נוקלאוטידים?

  

אי טי: “הייתי רוצה לפגוש אורגניזם בעל אלפבית של שש אותיות. אולם כנראה שזה יקח זמן רב יותר לבצע רצף כזה”. 

 

ב-2003 יצא מחקר שנטל דגימות דנ”א מאנשים, חיות, צמחים, מיקרובים ווירוסים. החוקרים מניו זילנד ומשבדיה טענו, שהמשותף לנו, לוירוסים, לבקטריות וגם לצמחים הוא, שהדנ”א שלנו יוצר מבנה של סליל כפול המוחזק יחד על ידי ארבעה כימיקאלים שונים הקרויים בסיסים. כלומר, אצל יצורים חיים “האלפבית” הוא בן ארבע אותיות (אדנין (A) תימין (T). ציטוזין (C) וגואנין (G)). המדענים יצרו תוכנת מחשב שהראתה שלא סביר שהאורגניזמים היו מתפתחים כלל על כדור הארץ אילו “קוד החיים” שלהם היה כתוב על ידי יותר או פחות בסיסים.

המחקר בדק איזה סוג של דנ”א יכל להיות ליצורים חיים במקום אחר ביקום, מחוץ לכדור הארץ, אילו הם היו מבוססים על תהליך אבולוציה דומה לשלנו. נגיד שאותו תהליך התרחש על פלנטה דומה לשלנו, אבל שמצויה בקצה אחר של היקום. התוצאות של המחקר שבוצע על סימולציות מחשב היו, שסביר שאותם עקרונות של החיים כמו אלה על כדור הארץ יהיו בכל מקום אחר ביקום. אבל אם התפתחו צורות חיים המבוססות על רנ”א על פלנטות אחרות, ואם הם פיתחו טכניקות לתיקון טעויות הדרושות כדי לתקן את ההרס לקוד הגנטי שנגרם על ידי מוטציות וניוון, בהחלט יתכן שהם התפתחו למשהו שיש לו דנ”א בעל ששה בסיסים.

שפילברג צדק…

 

המאמר של דיוויס.

 

 

Advertisements

0 thoughts on “יתכנו חיים מהחלל החיצון שחיים בקרבנו

  1. ולדעתי היו 400 בריאות

    וחלק מהאנשים הגרים בתוכנו בכלל הגיעו כחוצנים עד לרגע שהם התאזרחו בתוכנו

    יש לי הוכחות בדיוק כמו שיש לפרופ’ הנכבד

  2. ממש כמו כולם, אבל גנבו לי את כל התגובות הארסיות (אולי חוץ מזה שכל מה שהפרופסור רוצה לעשות זה לקבל תקציב מחקר שכולל קצת נסיעות ברחבי העולם).
    אז אפשר עם ששה נוקליאוטידים. מה זה בעצם אומר, שהגנום יכול להעביר יותר אינפורמציה?

  3. האם באמת יש חייזרים או שלא ?
    כבר הודיעה בעיתונים וגם באתר !!!!!!

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s