מהי אהבה ואילו אזורים במוח פעילים באהבה?

מוצא הנשיקה והאהבה: ביולוגיה וכימיה במוח

מחקר חדש מסביר אהבה באמצעות דמויות במוח, הורמונים וגנטיקה – בקיצור האהבה מפורקת לכימיה במוחנו. מזל טוב ליום האהבה שחל היום!

 

SETH BORENSTEIN
Thursday, February 12, 2009

להלן התרשים שמראה כל אזור במוחנו ומשייכו לסוגי אהבה שונים לפי המחקר החדש:

Image

החוקרות הראשיות: לוסי ל. בראון והלן פישר.

לפי מחקר חדש, המקור לאהבה הוא בראש שלנו ולא בלב.

Scientists Agree: It’s in His Kiss

למה הפלים מתנשקים עם החדק? ולמה השימפנזות מתנשקות בדיוק כמונו? מהי הנשיקה? האם זה הכל במוח? זהו חלק ממחקר מקיף וחדש על אהבה ורומנטיקה. הלן פישר, אנתרופולוגית ביולוגית מאוניברסיטת רטגרס אשר בניו יורק עמדה בפני קהל עצום במסיבת עיתונאים שבה ציפו לסקופ עיתונאי… והיא הסבירה מהי נשיקה צרפתית? מתקרבים… מחליפים רוק… ובגלל שהנשיקה הזו הצרפתית (כפי שאנו מכנים אותה) היא כל כך נפוצה וכולנו עושים אותה…, יש לה יתרון אבולוציוני: הנשיקה היא מכניזם לבחירת הבן זוג והערכתו, טוענת פישר. ומסתבר הרי שבני האדם הם לא היחידים שמתנשקים נשיקה צרפתית! שימפנזות מתנשקות, שועלים וכלבים מלקקים זה את זה בפניהם, ציפורים מסוימות מנקשות במקור שלהן זו בזו, וכמובן פילים שמים את החדק שלהם בפיות זה של זה. אוי כמה רומנטי…  

זהו חלק מתחום חדש שמנסה להסביר את הביולוגיה של האהבה הרומנטית.

יש הטוענים שההסבר הזה הוא לא פואטי.

ההסבר לאהבה באופן הנוירו-מדעי יכול להיות מובן על ידי דימות מוחי, הורמונים וגנטיקה. הסבר זה מסביר את המתאהבים החדשים, אלה שמאוהבים זמן רב, ואלה – שלצערנו… – לבם נשבר.

לכל אלה משהו משותף – לאהבתם ולאכזבתם מקור ביולוגי משותף במוח.

בבני אדם ישנם ארבעה אזורים זעירים במוח שחוקרים מסויימים סבורים שיוצרים מעגל של אהבה.

קבוצה מקולג’ אלברט אינשטיין לרפואה אשר בניו יורק בודדה אזורים אלה באמצעות השמות המאוד לא רומנטיים:

ventral pallidum, ventral tegmental area VTA, nucleus accumbens, raphe nucleus

כאשר אנשים מתאהבים מחדש והם הוכנסו למכשיר תהודה מגנטית MRI והראו להם תמונות של אהובם החדש, אז אזור ה-VTA, שהוא האזור החם… מיד הואר. אותו הדבר התרחש עבור אנשים שהיו מאוהבים במשך 20 שנה.

מסתבר שה-VTA הא חלק חשוב במוח, מנגנון של תאים שיוצרים דופמין ושולחים אותו לאזורי מוח שונים. חלק זה של המערכת עובר אקטיבזציה בגלל שאנחנו מנסים לזכות בפרטנר הזוגי שלנו.

האהבה פועלת מבחינה כימית במוח שלנו כמו התמכרות לתרופה. וכך אהבה רומנטית היא התמכרות, התמכרות נהדרת, יש לציין… וזאת כמובן, כאשר הכל הולך כשורה, והתמכרות איומה כאשר היחסים נכשלים. אנשים הורגים ומתים על מזבח האהבה. למשל, סיפור העם הידוע של רומיאו ויוליה.

 

כמובן שהקונוטציה להתמכרות נשמעת לא סימפטית, כי אהבה אמורה להיות נעימה ונהדרת, אבל זו בדיוק הסיבה לנועם… והסיבה היא לשמור אותנו יחד.

ואולם לפעמים כידוע האהבה לא שומרת אותנו יחד. ולכן המדענים חקרו מוחות של אנשים שלבם נשבר, והם גילו פעילות מוגברת באזור ה- nucleus accumbens. אזור זה משויך חזק יותר אפילו עם התמכרות. האנשים שלבם נשבר מראים עדות חזקה יותר של מה שניתן לכנות השתוקקות, ממש זהה להשתוקקות לסמים – של אדם שמנסים לגמול אותו מסמים….

בנוגע לזוגות שהם נשואים 20 שנה והם עדיין מחזיקים ידיים, כלומר מאוהבים ממש כמו אלה שהתחתנו היום, וזוהי לצערנו קבוצה מאוד קטנה של אנשים נשואים. באנשים אלה, שני אזורי מוח הוארו בעת סריקת תהודה מגנטית – יחד עם אזור ה-VTA: אזורי הventral pallidum  וה-raphe nucleus.

ה-ventral pallidum  משוייך עם התקשרות ועם הורמונים שמורידים לחץ נפשי ואילו ה-raphe nucleus שואב החוצה סרוטונין שנותן תחושה של רוגע.

 

הלן פישר: דרווין הוא בעל דמיון, תיאורטיקן, צנוע, נעים ואינטואיטיבי, נשוי, חבל מאוד ומת

בספרה החדש – הלן פישר שואלת מדוע אנחנו מתאהבים באדם זה ולא באחר? היא מזהה ארבעה סגנונות אישיות ביולוגיים שנוצרים על ידי כימית המוח, ותוך שימוש ב-28,000 איש היא מראה מי באופן טבעי נמשך למי. הלן פישר נהפכה ממש לשדכנית דרווינית וספריה על אהבה נחשבים לרבי מכר. היא גם יועצת לאתר אינטרנט בשם: Chemistry.com ולאתר זה היא חברה שאלון: השאלון

פישר חברה את השאלון אחרי שנים של מחקר במדע המשיכה והרומנטיקה. השאלון חושף לאיזה מבין ארבעה טיפוסי אישיות מבוססים מבחינה ביולוגית המועמד מתאים, והוא מסייע לזוגות למצוא בני זוג מבחינת ההתאמה המוחית הכימית. פישר תכננה את השאלון תוך השענות על עקרונות הפסיכולוגיה האבולוציונית, תחום שהוא מושפע מרעיונותיו של דרווין. ויותר מכך, היא אפילו השתמשה ברעיונות אלה… כדי להתאימם לצ’רלס דרווין עצמו (כמה נחמד ביום הולדתו ה-200). היא אפיינה את אישיותו כ-“מנהל משאים ומתנים, בעל דמיון, תיאורטיקן, צנוע, נעים ואינטואיטיבי, אבל גם נשוי, חבל מאוד ומת”…

המטרה של המחקר המשותף של הלן פישר ושל לוסי בראון היא לפתח גלולות ותרופות שמבוססות על הורמונים של המוח, שיחד עם תרפיה עשויות לסייע ליחסים בעייתים. למרות שכמובן נכנסים כאן נושאים אתיים: כמו למשל, כיצד לא לפגוע באנשים. המטרה בכל אופן היא לחקור מדוע אנשים מסוימים נמשכים לאנשים אחרים.

בגדול המטרה היא בראש ובראשונה לסיע לסובלים מאוטיזם.

 

יבוא יום ויכניסו למשקאות שלנו בסופר שיקוי אהבה

 

האם גלולה או ספריי של אוקסיטוצין יוכלו להציל לכם את הנישואים? אולי, לפי מדענים שחוקרים את הבסיס הכימי לרגשות החמקניים ביותר שלנו – האהבה. הם מציעים לנו שיקוי תוצרת הי טק שתומן בחובו הרבה ויכוחים אתיים.

אולם מסתבר שיש במחקר זה סיוע לאותיזם, כי חומרים כאלה יש בכוחם ליצור קשרים חברתיים. אם כן המחקר של כימיקאלים במוח שקשורים בהתקשרות אמוציונאלית הוא לא רק מועיל לאהבה. הביולוגים עשויים עוד מעט לצמצם מצבים מנטאליים מסוימים שקשורים באהבה לשרשרת ביוכימית של אירועים. כך לפי לארי יאנג מאוניברסיטת אטלנטה. מנה מהירה של ההורמון הנכון יכולה לשנות במהירות יחסים.

מסתבר שאוקיסיטוצין לא מספיק. זקוקים לתרכובת היסטוקומפטביליטית (תיאום היסטולוגי: תיאום בין התורם לנתרם כאשר יש השתלה); תרכובת שמשפיעה על מערכת החיסון והיא אולי קשורה במשיכה מינית ראשונית. עבור גברים נראה שההורמון וזופרסין יותר חשוב.

חוקרים טוענים שהאהבה היא ביולוגית ופירושו שרגשות אהבה כנראה מצויות בחיות אחרות. ומדוע? כל יונק כאשר יש לו תינוקות, הוא קשור לתינוק ויגן עליהם. הגנה זו קשורה בכימיקל עתיק במוח שמעורר את הקשר ההורי. בני אדם, התפתחו כדי להשתמש במכניזם זה כדי לעורר קשרים זוגיים, כך מאמין יאנג.

בכל אופן, התפתחויות אחרונות בביולוגיה של קשרי זוגיות מראים שמהר מאוד תהיה איזו חברה שתעשה מכך רווח ותכניס “שיקוי אהבה” בעל התרכיב ההורמונאלי הנכון למשקאות שאותם אנו רוכשים במרכולים. ואם יעשו כן, האם אנו נפגין או שיהיה לנו אכפת מכך? ככלות הכל האהבה היא הדבר החשוב ביותר, הלא כן?…  

האם יפתחו תרופה לריפוי בעיות בזוגיות?…

 

<a href="

 
Advertisements

0 thoughts on “מהי אהבה ואילו אזורים במוח פעילים באהבה?

  1. סקירה יפה.
    אבל עדיין נשארת שאלת הביצה והתרנגולת: מה גורם ל-מה. (-:
    ישנו מחקר של גרשון באונ’ ניו-יורק, אני חושבת, שמדבר על “מוח בבטן” ENS

    לא יודעת מה המצב עם המחקר הזה היום, אבל אולי הוא יאיר כמה דברים בעיקר בעניין האהבה?

    אישית, מפריעה לי הנטייה לרדוקציה חומרית של התודעה, ורגשות בפרט.
    אינטואיטיבית אני יודעת שהתודעה, ורגשות, הם משהו שמעבר לחומר.
    התשובה אולי יכולה להיות אצל ידידך איינשטיין במשוואת היחסות המפורסמת שלו: זיהוי חומר כחליפי לאנרגיה. אם במהות הכל אנרגיה, באופני דחיסה שונים, זה יכול לפתור, אולי את עניין חומריות התודעה, וחומריות הרגשות.

  2. המדע תמיד מנסה להסביר הכל באמצעות כימיה וביולוגיה והורמונים.
    ואכן כאשר מבטאים רגשות מופרשים הורמונים וחומרים בגוף.
    אינשטיין חשב רק על אנרגיה במובן הפיזיקלי.
    אבל גאוננו אלברט אינשטיין היה חרמן לא קטן.
    הוא אהב נורא נשים. וזה ידוע.
    הוא היה נשוי פעמיים והוא תמיד היה מוקף נשים ותמיד היו לידו נשים, ולא ברור מה הוא אהב יותר האם נשים או מדע…
    אז באמת אי אפשר לדעת האם הוא לא חשב על איזו אישה כאשר הוא יצר את הנוסחא המפורסמת שלו.
    אין פה רגשונים, אחרת הייתי שמה רגשון קורץ פה…

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s