גוליבר בארץ ה…הוביטים: התגלית המדעית ששנתה את פני ההסטוריה האנושית

גוליבר בארץ ה… הוביטים!

 

הוביט

The People Time Forgot: Flores Find

בהתחלה כאשר גילו את שרידי המאובן הזה שאותו אתם רואים למטה חשבו שמדובר בילד, אולי בן שלוש, לא יותר מזה. אבל מבט קרוב יותר הראה שהעצמות הזעירות והשבריריות שזה עתה הונחו על המערה החשופה של האי האינדונזי פלורה שייכות למבוגר בוגר לחלוטין שהוא בגובה של לא יותר ממטר אחד.

ברוכים הבאים לגוליבר בארץ ה…הובטים!

המחשבה הראשונה הייתה: האם התגלית היא של אדם מודרני שהוא נגוע באיזו שהיא מחלה או מוטציה? התשובה התבררה כלא.

העצמות נראו פרימיטיביות, ושרידים אחרים ממערת ה”ליאנג באו”, שפירושה מערה בשפה המקומית, הראו ששלד זה לא היה ייחודי כלל וכלל. להפך, שלד זה היה אופייני לאוכלוסיה כולה באזור בגודל של 354 קילומטר של האי שמשתרע בין אסיה לאוסטרליה בשם פלורה – שאף פעם לא היה קשור בחבל ארץ לאף יבשה.  התברר שהאוכלוסיה הייתה של יצורים נמוכי קומה שפעם חיו באי נידח זה. כלומר, נתגלה סוג חדש של אנשים קדמונים.

חזרה במעבדה, המדענים התחילו לבדוק את העצמות ואת שאר הארטיפקטים, ואז החלה להתקבל התמונה המלאה של התגלית. שאר הבשר הקדום האנושי הזה שלנו, שבינתיים זכה לכינוי “הוביט” בשל דמיונו הרב ליצור משר הטבעות של הסופר ג’יי אר אר טולקיין, חי לפני 18,000 שנה, בזמן שבו אנשים מודרניים – בדיוק כמוני וכמוכם – התרוצצו להם סביב על כדור הארץ.

ועדיין אותם הוביטים נראו כמו גרסה גמדית פרהיסטורית של אבות אבותינו האנושיים, מהצד הדרומי של אסיה.

למעשה אף אדם לא יכל להגיע במשך שנים רבות לאי פלורה עד שהאדם המודרני הגיע לשם כאשר הוא בנה ספינות ואמצעי תחבורה מודרניים, לפחות כך מאמינים מרבית המדענים. וכך ההוביטים הללו יכלו להסתובב בעידן הפרה-היסטורי באין מפריע מבלי שידענו על קיומם?… אם כן, מי הם אותם “הוביטים”? ומה קרוב אבוד זה שלנו יכול לספר לנו אודות עברנו האבולוציוני?

תחילת התגלית של ה”הוביטים”, או כפי שהם נקראו בספרות המקצועית,  Homo floresiensis – על שם האי פלורה – היא בספטמבר 2003. קבוצה של חוקרים אינדונזיים ואוסטרלים חפרו שלושה חודשים באדמת המערה “ליאנג באו” ומצאו את השרידים האלה אחרי שלושה חודשים.

בהתחלה עלתה וצצה חתיכת עצם אחת. אחר כך הקצה העליון של הגולגולת הופיע, כאשר אחריו הופיעו הלסת, אגן הירכיים, קבוצת עצמות הרגליים וכמעט כל השלד של היצור האנושי מליאנג באו, או ההוביט נתגלה.

החוקרים ידעו מיד שמדובר בתגלית מסעירה וההתרגשות הייתה רבה. אבל הם לא העזו להזיז את העצמות ממקומן, כי היה מדובר בשלד שברירי, והם רצו להשאירו במקום לטיפול ולייבוש ולטיפול של עוד שלושה ימים. אחר כך כאשר השלד היה על ברכיהם הם לקחו אותו בטיסה לג’קרטה, בירת אינדונזיה לניקוי, שימור ואנליזה. התברר שזו נקבה ולפי בדיקת השיניים התברר שמדובר בנקבה מבוגרת.

בדיקה מדוקדקת הראתה שמדובר בהומו ארקטוס. אבל הגודל שלה היה מיוחד. לא רק שקומתה הייתה נמוכה ומשקלה המוערך היה קטן – בערך 25 קילוגרם – אלא מוחה המוערך היה קטן לעין שעור. נפח מוחה חושב גם כן. והוא התברר כשליש ממוחו של אדם מודרני. היה זה אפילו מוח קטן במונחים של שימפנזה.

היו מאפיינים נוספים בגולגולת, כמו חירור ברקה, שהוא מאפיין שראו אותו באנשים בני 1.77 מיליון שנה ממערה באסיה. צורת הלסת גם היא הייתה ניכרת במאובנים מוקדמים יותר כמו לוסי בת ה-3.2 מיליון שנה, האוסטרלופיטכוס מאתיופיה.

ואז קמו הסקפטיים שבין המדענים, שמאנו להאמין לתגלית ההוביט, ולכן הם החלו לטעון שהשלד הזה שנתגלה בא למעשה מאדם מודרני שסבל ממצב נדיר שקרוי מיקרוצפליה, שבו המוח מתכווץ והגוף נעשה לגמדי. ואילו מה לגבי העצמות הקטנות האחרות שנתגלו? איך יסבירו תגלית זו? הם טוענים שהן יכולות להיות השרידים של ילדים. אבל אז בדיוק נתגלו אחר כך שרידים של מבוגר שני, שהוא בדיוק נמוך קומה כמו הראשון. האם ניתן להעלות את מחלת המיקרוצפליה גם עבור השלד השני שנתגלה? כאן החל הויכוח בקרב המדענים לגבי תורת ההוביט.

 

 

הויכוח בדבר “תורת ההוביט” ממשיך להתקיים מעל דפי כתבי העת.

Flores Hobbit-Like Human

 

 
 
 
 
 
 

 
Hobbit-Like Human Picture Gallery: Photo of floresiensis and sapien skulls

 “Hobbits” Were Separate Species, Skull Suggests

 

בדיקה נוספת של המאובן בן 18,000 שנה, שמתואר כשרידים של היצור הזעיר הליליפוטי דמוי אנושי, מוכיחה ש”ההוביטים” שהתגוררו פעם במערות אכן חיו בדרום אסיה. זאת לפי האנתרופולוגית הביולוגית מארה”ב שביצעה את המחקרים בקרני רנטגן על הגולגולת, קארן באב מאוניברסיטת סטוני ברוק בלונג אילנד שבניו יורק. היא טוענת שהעדות שלה היא משכנעת ביותר לקיום אב קדמון גמדי אנושי שגובהו התנשא ללא יותר מאשר מטר אחד. באב מציעה שההוביטים מייצגים מין חדש בשרשרת האבולוציה והם לא קבוצה של אנשים מודרניים שהיו רק קטנים. נראה שהוביטים אלה – הומינידים – שרדו כאשר בני האדם הגבוהים יותר, החזקים יותר ומה שנראה היותר חכמים – בני האדם המודרניים – כבר היו על פני כל כדור הארץ באותו הזמן, לפי באב. באב אמרה שליצור נראה שהייתה הופעה ייחודית, שמאפייניה היו ראש זעיר וגולגולת קטנה. באב הגיעה למסקנותיה תוך שימוש בטכניקות מידול תלת-ממדיות. באב והקולגה שלה קאירן מקנאלטי מאוניברסיטת מינסוטה השוו בעזרת מודלים תלת ממדיים אלה את המאפיינים הגולגולתיים של ה”הוביט” לאלה של סימולציה של מאובני אנוש כדי לקבוע את השוני בין השניים.   

המחקר של “תורת ההוביט” של באב שנוי במחלוקת.

יש הטוענים שהמאובן שנמצא באי האינדונזי הוא לא אחר מאשר מאובן של בני אדם מודרניים – ויותר מזה, מאובן של אוכלוסיה של אינדונזים נמוכי קומה שחיים שם היום: ואילו העובדה שנמצאה גולגולת קטנה פירושה שמדובר באדם חולה בעל גולגולת אסימטרית – מיקרוצפליה מסיבה רפואית. ישנם בערך 400 מצבים רפואיים שיכולים להוביל לסימפטום מיקרוצפלי.

באב לעומת זאת טוענת שצורת הגולגולת לא נראית כמו זו של אדם מודרני. כאשר דנים באסימטריה של הגולגולת יש לקחת בחשבון את תהליך המאובנות עם השנים שיכול לגרום לאסימטריה זו. כמוכן, באב אומרת שאנשים אחרים באוניברסיטת סטוני ברוק הביטו בזרועות וברגליים של המאובן והן לא נראות כמו אלה של אדם מודרני כלל וכלל.

Skull study evidence of ‘hobbit’ species, claims US anthropologist

Study performed using an 18,000-year-old fossil found in southeast Asia

 

ההוביטים:Hobbitt

 

Hobbit

 

Hobbitt

 

מאמר על מוחם של ההובטים כאן.

המאמר: האחרון בתחום. 

 

Journal of Human Evolution on ScienceDirect(Opens new window)

 

Size, shape, and asymmetry in fossil hominins: The status of the LB1 cranium based on 3D morphometric analyses

Karen L. Baaba, and Kieran P. McNultyb,

aDepartment of Anatomical Sciences, Stony Brook University Medical Center, Stony Brook, NY 11794, USA

bDepartment of Anthropology, University of Minnesota, 395 Hubert H., Humphrey Center, 301 19th Avenue S, Minneapolis, MN 55455, USA


Received 18 January 2008; 

accepted 23 July 2008. 

Available online 4 December 2008.

 

Abstract

The unique set of morphological characteristics of the Liang Bua hominins (Homo floresiensis) has been attributed to explanations as diverse as insular dwarfism and pathological microcephaly. This study examined the relationship between cranial size and shape across a range of hominin and African ape species to test whether or not cranial morphology of LB1 is consistent with the basic pattern of static allometry present in these various taxa. Correlations between size and 3D cranial shape were explored using principal components analysis in shape space and in Procrustes form space. Additionally, patterns of static allometry within both modern humans and Plio-Pleistocene hominins were used to simulate the expected cranial shapes of each group at the size of LB1. These hypothetical specimens were compared to LB1 both visually and statistically. Results of most analyses indicated that LB1 best fits predictions for a small specimen of fossil Homo but not for a small modern human. This was especially true for analyses of neurocranial landmarks. Results from the whole cranium were less clear about the specific affinities of LB1, but, importantly, demonstrated that aspects of facial morphology associated with smaller size converge on modern human morphology. This suggests that facial similarities between LB1 and anatomically modern humans may not be indicative of a close relationship. Landmark data collected from this study were also used to test the degree of cranial asymmetry in LB1. These comparisons indicated that the cranium is fairly asymmetrical, but within the range of asymmetry exhibited by modern humans and all extant African ape species. Compared to other fossil specimens, the degree of asymmetry in LB1 is moderate and readily explained by the taphonomic processes to which all fossils are subject. Taken together, these findings suggest that H. floresiensis was most likely the diminutive descendant of a species of archaic Homo, although the details of this evolutionary history remain obscure.

 

וגם המאמר:

 

The Liang Bua faunal remains: a 95 k.yr. sequence from Flores, East Indonesia

G.D. van den Bergha, d, , H.J.M. Meijera, , Rokus Awe Dueb, , M.J. Morwoodd, g, , K. Szabóc, , L.W. van den Hoek Ostendea, , T. Sutiknab, , E.W. Saptomob, P.J. Pipere, and K.M. Dobneyf, a

Nationaal Natuurhistorisch Museum Naturalis, P.O. Box 9517, 2300 RA Leiden, The Netherlands

bIndonesian Centre for Archaeology, Jl. Raya Condet Pejaten No. 4, Jakarta 12510, Indonesia

cAnthropology Program, University of Guam, Mangilao, Guam 96923

dGeoQuEST Research Centre, School of Earth and Environmental Sciences, University of Wollongong, Wollongong, New South Wales 2522, Australia

eArchaeological Studies Programme, University of the Philippines, 1101 Diliman, Quezon City, Philippines

fDepartment of Archaeology, University of Durham, South Road, Durham DH1 3L, United Kingdom

gArchaeology and Palaeoanthropology, School of Human and Environmental Studies, University of New England, Armidale, New South Wales 2351, Australia


Received 18 January 2008; 

accepted 20 August 2008. 

Available online 6 December 2008.

 

Abstract

Excavations at Liang Bua, a limestone cave on the island of Flores, East Indonesia, have yielded a well-dated archaeological and faunal sequence spanning the last 95 k.yr., major climatic fluctuations, and two human species – H. floresiensis from 95 to 17 k.yr.1, and modern humans from 11 k.yr. to the present. The faunal assemblage comprises well-preserved mammal, bird, reptile and mollusc remains, including examples of island gigantism in small mammals and the dwarfing of large taxa. Together with evidence from Early-Middle Pleistocene sites in the Soa Basin, it confirms the long-term isolation, impoverishment, and phylogenetic continuity of the Flores faunal community. The accumulation of Stegodon and Komodo dragon remains at the site in the Pleistocene is attributed to Homo floresiensis, while predatory birds, including an extinct species of owl, were largely responsible for the accumulation of the small vertebrates. The disappearance from the sequence of the two large-bodied, endemic mammals, Stegodon florensis insularis and Homo floresiensis, was associated with a volcanic eruption at 17 ka and precedes the earliest evidence for modern humans, who initiated use of mollusc and shell working, and began to introduce a range of exotic animals to the island. Faunal introductions during the Holocene included the Sulawesi warty pig (Sus celebensis) at about 7 ka, followed by the Eurasian pig (Sus scrofa), Long-tailed macaque, Javanese porcupine, and Masked palm civet at about 4 ka, and cattle, deer, and horse – possibly by the Portuguese within historic times. The Holocene sequence at the site also documents local faunal extinctions – a result of accelerating human population growth, habitat loss, and over-exploitation.

 

 

 

 

Advertisements

0 thoughts on “גוליבר בארץ ה…הוביטים: התגלית המדעית ששנתה את פני ההסטוריה האנושית

  1. ילדים בגובה מטר (מהסוג שיוצא לי לקחת במו ידיי לשקילה בטיפת חלב 🙂 שוקלים 14-15 קילו ויש להם ראש ענק – ביחס לאנשים מבוגרים – שגורמים לבעיות קואורדינציה קלות יחסית לאנשים מבוגרים.
    איך קרה שמעריכים את משקל האדם הפלורי ב-25 ק”ג? זה צריך להיות כבד מאוד עם השפעה מדאיגה על היכולת המוטורית שלהם. אולי בגלל זה הם נכחדו…

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s