יצירה נשכחת של מוצרט נתגלתה בספריה בצרפת

יצירה נשכחת של מוצרט נתגלתה בספריה כפרית במערב צרפת

אתחיל באינשטיין ומוצרט – דואט בין גאונים. אינשטיין פעם אמר שבעוד בטהובן יצר את המוזיקה שלו, זו של מוצרט הייתה כה טהורה שהיא נראתה תמיד קיימת ביקום, מחכה להתגלות על ידי האמן”. על מוצרט כאן 

 

 

Image:Wolfgang-amadeus-mozart 2.jpg

 

אינשטיין הוקסם על ידי מוצרט והוא חש קרבה בין התהליך היצירתי של מוצרט לשלו. כילד הוא ניגן בכינור את היצירות של מוצרט, והכינור היה מפלט עבורו ועבור רגשותיו. הוא התחיל לנגן בגיל 5 בשעורי כינור, אבל מהר מאוד הוא גילה שהתרגול הנוקשה הוא לא בשבילו ואומרים שהוא זרק את הכסא על המורה שברח מהבית בדמעות.

בגיל 13 הוא גילה את הסונטות של מוצרט. התוצאה הייתה כמעט התקשרות מיסטית, אמר הנס ביילנד, חבר של אינשטיין מהתיכון. “כאשר הכינור שלו החל לנגן”, אמר ביילנד לביוגרף קרל זיליג, “הקירות של החדר נראו כנסוגים – לראשונה, מוצרט בכל טוהרו הופיע בפני, שטוף ביופי יווני בקווים הטהורים שלו, עליז ושובב, שמימי בצורה אדירה”.  

משנת 1902 ועד 1909 אינשטיין עבד ששה ימים בשבוע במשרד הפטנטים בברן וגם ביצע מחקר פיזיקאלי בזמנו החופשי – מה שהוביל למאמרים של השנה המופלאה (בין השאר מאמר תורת היחסות ומאמר קוואנטות האור). 

על תורת היחסות הפרטית ראו את ההסבר הבא בקוסמוס בסרטים הקלאסיים של קרל סיגן. קרל סייגן מסביר את תורת היחסות הפרטית של אלברט אינשטיין בתוכניתו הקלאסית קוסמוס קרל סיגן מסביר את היחסות של אינשטין בקוסמוס – חלק ראשון 

קרל סיגן מסביר את היחסות של אינשטיין בקוסמוס – חלק שני 

בנוסף למדע הפיזיקה אינשטיין גם ניזון ממוזיקה, בייחוד יצירותיו של מוצרט. הכינור ונגינה של יצירותיו של מוצרט היו מרכז חייו. הוא ניגן בחברותא ולבד. מוצרט, כמו אינשטיין, שניהם הדהימו את בני זמנם בתעלולים. אינשטיין אהב חיים בוהמיינים ואהב מוזיקה ופילוסופיה בנוסף לפיזיקה. מראהו גרם להראות יותר משורר מאשר מדען. הוא ניגן בכינור בלהט ופעמים רבות הוא היה מופיע בערבים מוזיקאליים. הוא סחף את הקהל, בייחוד נשים  

אחת מהן אמרה ש”יש לו את היופי הגברי שיכול לגרום לאנדרלמוסיה”.  אינשטיין הצעיר להלן 

 

אינשטיין גם הזדהה עם יכולתו של מוצרט להמשיך ולהלחין מוזיקה נהדרת למרות שחי בתנאים קשים ומרוששים. ב-1905, השנה שבה אינשטיין גילה את היחסות, הוא חי בדירה דחוקה, היו לו נשואים קשים וצרות כספיות. בנוסף שום אוניברסיטה לא רצתה לקבלו לעבודה ולכן הוא עבד במשרד הפטנטים.באותו האביב של 1905 הוא כתב ארבעה מאמרים שעמדו לשנות את פני המדע והאומות של העולם. ב-1905 אינשטיין היה מוטרד מחוסר סימטריה בפיזיקה בעוד שבמוזיקה של מוצרט ובאך הייתה אחידות פנימית וסימטריה, כך מספר פרופ’ ארתור מילר, היסטוריון של המדע מאוניברסיטת קולג’ בלונדון.  ארתור מילר על אינשטיין ומוצרט

בעת מאבקיו המסובכים של אינשטיין בפיזיקה ובמתמטיקה שלבסוף הובילוהו לתורת היחסות הכללית של 1915, הוא פעמים רבות היה מנגן כינור במטבח של דירתו בפרבר של ברלין בדאלם; הוא ניגן את היצירות של מוצרט. בלילה הוא היה מוציא את הכינור, מנגן ולפתע באמצע הנגינה הוא היה מגיע לפתרון הבעיה… “כל אימת שהוא חש שהוא הגיע לסוף הדרך או למצב מסובך בעבודתו, הוא מצא מפלט במוזיקה”, נזכר בנו הבכור הנס אלברט. “זה בדרך כלל היה פותר את כל הקשים שלו”.

ארתור מילר מספר שבקונצרט ב-1979 שנערך לכבוד מאה שנה להולדתו של אינשטיין, רביעיית ג’וליארד נזכרה שהם נגנו עבור אינשטיין בביתו אשר בפרינסטון בניו ג’רזי. הם נגנו רביעיות של בטהובן וברטוק ושתי קווינטטות של מוצרט. או אז אמר נגן הכינור הראשון רוברט מאן, שאת הערותיו רשם החוקר הארי וולף. לאחר שהוא ניגן את ברטוק, מאן פנה לאינשטיין. “זה ייתן לנו הנאה רבה”, הוא אמר, “לנגן מוזיקה איתך”.

לאינשטיין ב-1952 כבר לא היה כינור, אבל למוזיקאים היה כינור נוסף איתם. ואינשטיין ניגן קווינטטה של מוצרט איתם. “ד”ר אינשטיין בקושי הביט בתווים ובסימון המוזיקאלי”. נזכר הכנר מאן והוא הוסיף, “בעוד שידיו לא התאמנו הרבה זמן בכינור והיו שבריריות, הקואורדינציה ותחושת גובה הצליל והריכוז שלו היו נפלאים”. נראה היה שהוא פרט על הכינור בצורה שמימית את היצירה של מוצרט ככה מתוך האוויר, למרות ששנים הוא לא התאמן… ועל כך אומרים: סנכרון בין שני גאונים

אתמול ב-19 לספטמבר דווח מפריס על חדשה בנוגע למוצרט. קטע מוזיקאלי לא ידוע של מוצרט נמצא בספריה כפרית צרפתית. זוהי מלודיה נשכחת, שמשורבטת בדיו שחור בכתב יד מהיר אך בטוח. הקטע מופיע בגיליון נייר יחיד והוא היה חבוי במשך שנים רבות בספרייה כפרית צרפתית. לאחר שהוא נתגלה אימתו שהוא אכן של וולגפאנג אמדאוס מוצרט, מה שנראה כמיסה שהוא התחיל להלחין ואף פעם לא הלחינה.

היצירה של מוצרט שנשכחה ונתגלתה

קטע המוזיקה שעד כה לא תועד מאפשר הצצה לסגנון היצירה של מוצרט והוא מספק רמז אודות התפקיד שהדת אולי שחקה בחייו של היוצר הדגול לקראת סוף חיו הסוערים.הקטע היה מונח באוסף הספריה בנאנט שבמערב צרפת – עירו של ז’ול ורן – מאז המאה ה-19, אבל הוא אף פעם לא אומת עד היום. מדוע? בגלל שאין על הקטע את חתימתו של מוצרט. בנוסף השליש העליון של גיליון הנייר של הקטע המוזיקאלי נחתך. וחרף זאת הקטע אומת על ידי מומחים כאורגינלי ונכתב על ידי מוצרט עצמו. המומחים זיהו את כתב ידו של מוצרט. הספריה בנאנט קבלה את גיליון היצירה שנתגלה עתה בירושה מאספן במאה ה-19, יחד עם מכתב אחד ממוצרט ומכתב אחד מאביו. שני המכתבים פורסמו בתכתובת המלאה של מוצרט, אומר המנהל הכללי של הספריה בנאנט – אגנס מרסטו.בפירוש מתאריך 18 לאוגוסט, 1839, אלויס פוקס, צייד חתימות ידוע שאסף יותר מ-1500 עבודות של מוזיקאים, אימת שכתב היד הוא של “וו. א. מוצרט”. ובכן מוזר שהיצירה לא משכה תשומת לב. מדוע? כנראה בגלל שהיא לא נשאה את חתימתו של מוצרט ויתכן גם בגלל סיבה נוספת. הסימון הקטלוגי עליה היה קצר ושטחי ביותר.הממצא הוא נדיר למדי. הפעם האחרונה שנמצאה יצירה לא ידועה בכתב ידו של מוצרט היה ב-1996 –  חלק מאריה שנמכרה בבית המכירות של קריסטיס. אבל הספריה בנאנט לא מתכננת למכור את היצירה. גם אם היא תמכור אותה, היצירה שווה בערך 100,000 דולר. סך הכל היו 10 תגליות מוצרט כאלה על פני 50 השנה האחרונות.הספריה בנאנט התקשרה עם אולריך לאיזינגר, ראש המחקר של מוסד המוצרטאום הבינלאומי בזלצבורג באוסטריה כדי לאמת שאכן היצירה היא של מוצרט. והוא זה שאימתה. בהתחלה הוא וידא שמדובר במיסה מתוך הנתונים המוזיקאליים: חלק מהחלק הראשון הוא דו מינור, בעוד החלק השני הוא בדו מג’ור ומסומן כ”קרדו” – רמז ראשי לכך שהעבודה היא סקיצה עבור מיסה, שבאופן טיפוסי כוללת צעדים כאלה, אומר פרופ’ ריצ’רד  ד. לוין מאוניברסיטת הרבארד, שידוע בהשלמת יצירות לא גמורות של מוצרט.

עדויות נסיבתיות, כולל סוג הנייר, מציעות שמוצרט כתב את היצירה רק אחרי 1787. מוצרט כידוע נפטר בשנת 1791 בגיל צעיר, 35.

 

 

נדרשה עבודת בלשות כדי לקרוא את היצירה. מוזיקאים זקוקים לקרוא אותה על בסיס הרמזים מהמוזיקה. המקצב הוא מסתורי ואין ביצירה תזמור. זוהי סקיצה של מלודיה, ומה שחסר ביצירה הם ההרמוניה והתזמור. אבל בכל זאת ניתן להבינה כי הלחן שלם. פרופ’ פיליפ גוסט, היסטוריון למוזיקה ופרופ’ למוזיקה מאוניברסיטת שיקגו הזהיר שיש להיזהר מלפרש את קטע היצירה ולכן לא ניתן לנגן את קטע היצירה כיצירה של מוצרט. מוזיקאים מודרניים עומדים לפצח את התזמור של היצירה ובינואר של שנה הבאה, אומרים בספרייה של נאנט, מצפים להופעת בכורה של המיסה מהמאה ה-18 של מוצרט.

מעניין איך הייתה נשמעת היצירה אילו אינשטיין היה מנגנה…

 

 

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s