“כל אחד נהיה לי אינשטיין”

 

איך אינשטיין נהפך למותג שאפילו פלאפון חפצה ביקרו?

“עם הפרסום הפכתי ליותר ויותר טיפש, שכמובן זוהי תופעה מאוד נפוצה”

אינשטיין להינריך זנגר, 24 לדצמבר 1919

 

איך אינשטיין התפרסם והפך למותג?

אחרי שהתפרסם מאמר היחסות מ-1905 היו שמועות שהתפשטו לחוגים מקצועיים נעשתה היסטוריה בפיזיקה בברן. אינשטיין היה פקיד פטנטים פשוט. הבוס שלו עמד להעלות את משכורתו ל-4500 פרנקים ולהעלותו לפקיד מדרגה 2. פרופסורים חיפשו אותו תחת התואר “הר פרופסור אינשטיין” באוניברסיטת ברן, ונדהמו לגלות שהוא יושב בבנין הדואר והטלגרפיה במשרד הפטנטים. התחילו להתכתב איתו ולבקרו.

פרץ היצירה של אינשטיין בברן ממרץ 1905 ועד לספטמבר 1905 היה מדהים: הוא כלל את תורת קוואנטות האור, אינשטיין סייע בהבנת הקיום של האטומים, יצר תורת יחסות הסביר את התנועה הבראונית, גרם למהפכה בהבנת החלל והזמן וגם הוביל לנוסחא המפורסמת E=mc2.

אחותו מאיה דווחה שאינשטיין קווה שישימו לב מהר יותר למאמרים שלו. אבל למעשה המאמרים שלו תפשו מהר מאוד. וילהלם רנטגן, ממציא קרני הרנטגן ביקש עותק ממאמר היחסות והפרופסור הנודע ביותר באותם זמנים, מקס פלאנק היה תומך נלהב. לאט לאט המדענים הידועים החלו להופיע.

ב-1907 אינשטיין ישב במשרד הפטנטים בברן והוא כתב מאמר סקירה אודות תורת היחסות לכתב עת מדעי. בחלק האחרון של המאמר הוא דיבר על הכבידה. ואז לפתע, כפי שהוא סיפר מאוחר יותר, הופיעה לו המחשבה השמחה ביותר בחייו: עבור צופה בנפילה חופשית מגג של בניין במהלך נפילתו לא קיים שום שדה כבידתי. אינשטיין הבין שניסוי מחשבה זה מוביל אותו לחשוב על עקרון מנחה חדש לתורה חדשה, תורת היחסות הכללית: עקרון השקילות. אינשטיין הגיע גם לתוצאה מעניינת: קרן אור שעוברת ליד השמש תעבור סטייה זעומה. בהתחלה אינשטיין קיבל סטייה קטנה מידיי. הוא מצא אסטרונום גרמני שיבדוק עבורו את הסטייה בעת ליקוי חמה – ארווין פרוינדליך – אבל פרצה מלחמת העולם הראשונה – והרוסים לקחו אותו בשבי, כי הוא היה גרמני. יצא במזל. כי הסטייה הייתה קטנה מידי והמדידה הייתה מפריכה את התורה של אינשטיין שגם ככה לא הרבה האמינו בה בשלב זה.

אינשטיין התחבט בתורת היחסות הכללית עד 1915, השליך משוואות נכונות, מצא אחרות שגויות, חזר בסוף לאלה הנכונות ועבר דרך חתחתים עד לתשובה הסופית. בדרך הוא היה במרוץ עם דיויד הילברט שניסה להשיגו במסע אל המשוואות הנכונות של היחסות הכללית. בנובמבר 1915 – לאחר שכל שבוע הוא הציג תיקון לתורה החדשה – אינשטיין הציג בפני האקדמיה הפרוסית תורה גמורה. מקס פלאנק לא האמין. הוא אמר לאינשטיין מזמן: אתה מסתכן בלהשליך את ניוטון. אל תעשה זאת. אבל אינשטיין ידע מה שהוא עושה.

ב-1919 יצאה משלחת לקרימאה שליד רוסיה בראשות ארתור אדינגטון. אחרי הכנות רבות וקשיים. המכשירים קצת התקלקלו, היה מסובך ואדינגטון אימת את התעקמות האור בשדה כבידת השמש שאותה ניבא נכונה הפעם אינשטיין לפי התורה שהציג ב-1915. המשלחת שבה ללונדון. הייתה צפייה מורטת עצבים לתוצאות שאיחרו לבוא בגלל שחלק מהמכשור לא פעל טוב והיה צורך לבצע חישוב מסובך. כאשר באו התוצאות בסוף,  אינשטיין הגיב: “ידעתי כל הזמן שהתיאוריה היא נכונה”. ואז ב-7 לנובמבר הטיימס הלונדוני מפרסם כתבה על חורבות מלחמת העולם הראשונה, ובין סיפור היגון מקופלת לה הכותרת: “החלל עקום”. אדינגטון כתב לאינשטיין בתחילת דצמבר: “כל אנגליה מדברת על התיאוריה שלך”. ב-9 לנובמבר הניו יורק טיימס פוצח בכותרות סנסציוניות ולמחרת כותב: “כל האורות מעוקמים” וגם: “ספר ל-12 אנשים חכמים” והכוונה היא שאיש לא יכול להבין את התורה. ב-3 לדצמבר בא כתב של הניו יורק טיימס לביתו של אינשטיין בברלין והופך את ניסוי החשיבה של אינשטיין עם האדם שנופל מהגג לאמיתי: אינשטיין לפני שנים רבות צפה באדם שנופל מגג סמוך – למרבה המזל על אשפה רכה ונמלט ללא פציעה. האדם אמר לד”ר אינשטיין שבנפילה הוא לא הרגיש בשום תחושה שנחשבת למוכרת כאפקט כבידה ואז אינשטיין הגיע לתובנה… ומכאן הכל היסטוריה…

חברת פלאפון השתמשה בסיסמא “כל אחד נהיה לי אינשטיין” כחלק ממסע הפרסום לשירותי החיפוש של גוגל בטלפון הסלולארי שלה. אבל היא לא בקשה רשות מארכיון אינשטיין להשתמש בשם “אינשטיין”, שהוא מותג לכל דבר. ראו דיון שלי בנושא: כל אחד נהיה לי אינשטיין

התמונה מתוך כתבה שפורסמה בעיתון “הארץ” אינשטיין הרס לפלאפון וגוגל את החגיגה

אינשטיין נפטר ב-1955 כאשר הוא ממנה את אוטו נתן ואת הלן דיוקס, מזכירתו הנאמנה כנאמנים משותפים על רכושו וכתביו האישיים. כשני עשורים מאוחר יותר, אוניברסיטת פרינסטון החלה לעבוד על אוסף כתביו של אלברט אינשטיין. בינתיים המאמרים עברו העתקה בגלל צוואתו של אינשטיין שקבעה שכאשר הלן דיוקאס תלך לעולמה, כל העותקים המקוריים של כתביו חייבים ללכת לאוניברסיטה העברית. היא נפטרה ב-1982 ופרויקט אוסף כתביו של אינשטיין התקדם באמצעות ההעתקים של המאמרים בלבד כאשר המקור מצוי בארכיון אינשטיין בספריה הלאומית אוניברסיטה העברית. בארכיון אינשטיין לכן מצוי הרכוש של אינשטיין. ישנם המאמרים והמכתבים שמפוזרים בעולם ונמכרים מידי פעם במכירות פומביות בעולם לקונים לא ידועים – ב-1987 נמכר במכירה פומבית המאמר הידוע של אינשטיין מ-1912 על תורת היחסות הפרטית בו מופיעה הנוסחא E=mc2

Einstein Paper Sets Auction Record

Published: December 3, 1987

LEAD: Albert Einstein’s earliest and longest known manuscript on relativity -an unpublished 72-page work probably written in 1911 or 1912 – was auctioned yesterday at Sotheby’s. The hand-written paper spelling out the famous formula, E-mc#2, brought $1.2 million.  The price was a record at auction for any manuscript sold in the United

Albert Einstein’s earliest and longest known manuscript on relativity -an unpublished 72-page work probably written in 1911 or 1912 – was auctioned yesterday at Sotheby’s. The hand-written paper spelling out the famous formula, E-mc#2, brought $1.2 million. The price was a record at auction for any manuscript sold in the United States and for any unillustrated text manuscript sold anywhere in the world.

נמכר במיליון מאתיים דולר – מחיר שיא

נמכרו פעם מכתבי אהבה של אינשטיין עם מרגלת רוסיה במלחמה:

 

Einstein Love Letters Fail to Draw High Bids

Published: June 28, 1998

Nine romantic letters from Albert Einstein to a lover in the 1940’s failed to sell at auction at Sotheby’s on Friday. The love notes from the physicist to Margarita Konenkova failed to fetch the undisclosed minimum asking price. In 1995, the memoirs of Pavel Sudoplatov, a Soviet spy master, named Ms. Konenkova as a spy. There is nothing to suggest that Einstein knew of an espionage connection. The Einstein memorabilia, including the nine letters, an engraved gold wristwatch and snapshots of Einstein were expected to bring in between $250,000 and $350,000 but the top bid was only $180,000.

מכתבי אהבה עם המרגלת הוציאו רק 180,000 דולר

ולא מזמן נמכר מכתב של אינשטיין בנושא אלוהים והדת.

Einstein Letter on God Sells for $404,000

ראו: 404,000 דולר – מחיר של דירת יוקרה

אבל האוניברסיטה העברית מחזיקה בזכויות להשתמש בכתביו ובדמות של אינשטיין ולכן יש לבקש ממנה רשות כל פעם כאשר משתמשים בשם ובדמותו.

Advertisements

0 thoughts on ““כל אחד נהיה לי אינשטיין”

  1. אהלן,
    עבר זמן מאז שהתעסקתי עם הנושא,
    ב 1919 ממש הוכיחו את העניין או שהיו עוד ספקות?
    כי עד כמה שהבנתי את מגדל איינשטיין בנו ב 1924 כדי להוכיח את זה, וגם אז זה לא הצליח, ובעצם אולי רק בשנות החמישים הוכיחו סופית… או שאני מבלבל משהו.

    פרויינדליך היה גם ידיד של איינשטיין והם שתפו פעולה זמן רב.

  2. ב-1919 קיבלו תוצאה ניסויית שהיא כמעט זהה לזו שניבא אינשטיןב-1915. זה הוביל לפרסום העולמי של אינשטיין בעקבות סדרת כתבות של הטיימס הלונדוני והטיימס הניו יורקי שאחריהן באו כתבות בברלין. היו כמובן סקפטים והיו ניסויים נוספים ומשלחות נוספות מאוחר יותר שמדדו סטיות של קרני אור בזמן ליקויים מאוחר יותר
    לגבי ארויין פרוינדליך
    ארוין פרוינדליך היה אמור לבדוק את העקמומות ב
    1914
    אבל בגלל מלחמת העולם הראשונה הוא נעצר על ידי הרוסים והציוד הוחרם
    מזל כי אינשטיין אז ניבא סטייה שהיא מחצית הגודל בגלל שאז הוא השתמש במשוואות שדה לא קוואריאנטיות
    ב-1915 הוא כבר הבין שמשוואות השדה צריכות להיות קוואריאנטיות וההתעקמות שהוא קבל היתה כפולה ולכן מזל שפרוינדליך לא השלים את הניסוי אחרת עוד הוא היה חוזר וזה היה מפריך את התורה של אינשטיין שגם ככה באותו הזמן לא זכתה לאהדה רבה
    ובאשר למגדל אינשטיין
    בנה אותו ארכיטקט בשם מנדלסון ליד פוצטדם וזה קשור ולא קשור
    זה לא קשור לאימות התורה

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s