אינשטיין וסין. לרגל האולימפיאדה הקיץ בבייג’ין.

אינשטיין וסין. לרגל האולימפיאדה הקיץ בסין. זוכרים מה היה ב-2002?

על תערוכה שלא התקיימה על אינשטיין בבייג’ין ועל ביקור של אינשטיין שלא התקיים בסוף בבייג’ין. ומה כן יתקיים בסוף בבייג’ין? האולימפיאדה כמובן. וכן התקיימה תערוכה על אינשטיין מטעם מכון מקס פלנק מגרמניה ב-2005.

מעשה שהייה ב-2002. היחסים בין סין לישראל צלעו בגלל הגאון שלנו אלברט אינשטיין. הייתה אמורה להתקיים בסין תערוכה על אינשטין. השלטונות הסינים בקשו מישראל אז להסיר קביעות שאלברט אינשטיין הוא יהודי ושהוא תמך בהקמת מדינה יהודית מתערוכה אודות חייו של הפיזיקאי שתוכננה להסתובב בסין.

ומה ישראל שלנו הגיבה? ישראל ביטלה את התערוכה.

להלן:

The World; Albert Einstein, Political Pawn

By CRAIG S. SMITH

Published: The New York Times, August 4, 2002

 

התערוכה הייתה אמורה להיפתח בספטמבר 2002 ולהסתובב בין שנחאי, גאונגצאו וערים אחרות על פני כמה חודשים. היא הייתה מורכבת משלושים פוסטרים שמראים תצלומים, מכתבים ומסמכים אודות חייו של הפיזיקאי ועבודתו המדעית.

את רעיון התערוכה הגו בזמן ביקורו של הנשיא של סין ג’יאנג זמין בישראל בשנת 2000, כאשר היחסים בין סין לישראל הגיעו לשיא. יחסים אלה התבססו בעיקרם על סחר של טכנולוגיה צבאית ישראלית לסין, ונוסדו בדיוק באותה השנה אחרי שישראל ביטלה את מכירת מערכת הרדאר המוטס המתקדם לסין. בייג’ין בנתה על הציוד הזה כך שיהיה לו תפקיד מפתח בתוכניות המודרניזציה הצבאית הסינית, אבל ישראל נסוגה מהמכירה תחת לחץ מארה”ב. היחסים נעשו יותר מתוחים על ידי הבעיות בין ישראל לפלשתינים. סין באותה תקופה הייתה תומכת נאמנה ומסורה של יאסר עראפת והמטרה הפלשתינית ורק התחילה בהדרגה לבנות יחסים עם ישראל מהעשור האחרון.

והנה הגאון שלנו, אלברט, נכנס ביחסים המתוחים. לא ברור מדוע סין התנגדה לשפה בתצוגה של אינשטיין מ-2002, אבל גורמים רשמיים במשרד התרבות הסיני בקשו שישראל תמחק קטע שלם שתיאר את אינשטיין כתומך במדינת ישראל, וכמישהו שפעם הוצעה לו נשיאות ישראל על ידי דויד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל.

נכון שסין הייתה ביקורתית בגלוי ביחס לפוליטיקה של ישראל לעבר הפלשתינים, והתקשורת הסינית דווחה אודות אלימות במזרח התיכון והדגישה את נקודת המבט הערבית. אבל באותו הזמן הסינים גם נעשו למאוד סבלנים בנוגע לדתיים יהודים בתוך הארץ שלהם. בשנחאי שהייתה שם פעם אוכלוסיה יהודית מאוד גדולה ומתחילה אוכלוסיה חדשה כזו היום, הממשלה לאחרונה אפשרה את הפתיחה של מרכז יהודי קהילתי, שם מתקיימים שירותי דת. היא גם אפשרה שימוש מוגבר של בית הכנסת של העיר, שהוא באחריות העיר למטרת חגיגות חגים יהודים.

סין לא התנגדה לכך שישראל ביטלה את התערוכה של אינשטיין ב-2002, מה שרומז שבייג’ין, כאשר היא ביצעה את דרישותיה, התכוונה לשלוח לישראל מסר בשפת הכללים של הדיפלומטי הבינלאומית. העיתון “ידיעות אחרונות” בזמנו אמר שסין ניסתה “להפוך את אינשטיין ללא יהודי כדי לא לעורר כעס ערבי”.

 

Israel Calls Off Einstein Show in China

Israel has canceled an Albert Einstein exhibit in China after Chinese officials demanded the removal of references to his being Jewish and a supporter of creating a Jewish state, an Israeli spokesman said Tuesday.

The incident adds to diplomatic strains that date back two years, when Israel called off a deal to sell Beijing a sophisticated airborne radar system. China has also criticized recent Israeli attacks in Palestinian territories.

The Einstein exhibit was to open in Beijing in late September and travel to Shanghai, Guangzhou and other cities, according to the Israeli Embassy in Beijing. It consists of 30 posters reproducing photos, letters and documents about the physicist’s life and work.

It was the Chinese Ministry of Culture’s demand to omit or delete parts of the exhibition that deal with the Jewish origins and pro-Zionist attitude of Einstein and that he had been invited to be the president of Israel,” said Amir Sagie, an embassy spokesman. These three themes are very important to the biography of Einstein and can’t be changed.”

Zhang Ling, an official of the ministry’s Foreign Cultural Exchange Bureau, said it had no immediate comment.

China has had diplomatic relations with Israel for a decade. Their growing business ties include Israeli weapons sales to Beijing, but China recently has been focused on building ties with Arab governments.

The Israeli newspaper Yediot Aharonot said China was trying to de-Judaize Einstein.” It said Beijing took the step “so as not to spark Arab anger.”

Chinese-Israeli relations plunged in 2000 when Israel, under U.S. pressure, canceled the sale to Beijing of a Phalcon radar system.

 

ואז קמו תומכי החרם על ישראל וטענו את הטענה שהם דווקא תומכים בעמדה של הסינים: הטיעון שלהם היה שאינשטיין למעשה לא תמך במדינה יהודית בפלשתינה. לכן אין לכתוב זאת בתערוכה על חייו בייחוד לנוכח המצב בשטחים:

להלן האתר של תומכי החרם על ישראל

ב-2005 ציינו את שנת חגיגות מאה השנים ל”שנה המופלאה” של אינשטיין. באותה שנה הוצגה בביג’ין תערוכה בינלאומית לכבודו של אינשטיין מטעם מכון מקס פלאנק בברלין.

צילמתי את שער הכניסה לתערוכה

ואין זה פעם ראשונה שאלברט אינשטיין נמצא במרכז תקרית דיפלומטית עם סין. בפעם הראשונה היה זה אלברט בכבודו ובעצמו.

ב-17 לדצמבר, 1922, בעת ביקורו ביפן, אלברט אינשטיין כתב מקיוטו לקסיה יאנלי, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת בייג’ין. מרוצה ממכתבו של קסיה, אינשטיין הודיע בכל זאת לקסיה שכנראה שלא יוכל לבוא לבייג’ין, והוא הצטער על כך ש”בייג’ין היא כל כך קרובה ועדיין אני לא יכול למלא את משאלתי שכל כך טיפחתי [לבקר בה], אתה יכול לדמיין כמה מאוכזב אני”. אינשטיין תכנן לבקר באוניברסיטת בייג’ין ולהרצות במשך כמה שבועות בתחילת 1923. למרבה הצער, המסע המתוכנן בוטל בגלל סידרת אי הבנות, כנראה דיפלומטיות. למרות הביטול, הביקור המתוכן עורר “שיגעון של יחסות” בין הציבור המלומד הסיני.

הסינים התחילו ללמוד אודות תורת היחסות חמש שנים קודם לכן ב-1917. התורה ומחברה נעשו לידועים בסין בין 1920 ל-1923, מה שעורר כמה סינים מוכשרים ללמוד פיזיקה מתמטית ותיאורטית. עד סוף העשור של שנות העשרים הפיזיקאים התיאורטיים הראשונים של סין התחילו להופיע ולהתמודד עם בעיות בתורת היחסות הכללית וקוסמולוגיה. כתוצאה, הסינים מהר מאוד קלטו את היחסות תוך עשור. הרבה מהם תרמו לקבלה המוצלחת של היחסות בסין, אבל התורמים המזהירים ביותר היו קבוצה של פיזיקאים סינים, שאומנו מבחינה מדעית ביפן, אירופה ובארצות הברית. ראו המחקרים של דניאן הו מסיטי קולג’ מניו יורק. להלן סיכום קצר.

אינשטיין הוצג בשנות העשרים בסין כגיבור לאומי בגלל כמה גורמים. ראשית הפילוסוף והמתמטיקאי הבריטי ברטרנד ראסל נתן סדרת הרצאות על היחסות בבייג’ין בתחילת 1921. שנית, הרעיונות הפציפיסטים של אינשטיין ורעיונותיו אודות דמוקרטיה סוציאליסטית בשנות השלושים הפכו אותו לפופולארי בקרב האינטלקטואלים הסינים. הם לא רק שהעריצו את ההישגים המדעיים של אינשטיין, אלא גם העריכו את הסימפטיה שלו והתמיכה שלו בעם הסיני כאשר הם הותקפו על ידי המיליטריסטים היפנים וכאשר היו רדיפות פוליטיות על ידי הממשלה הרודנית.

אבל האהדה לאינשטיין השתנתה עם הניצחון של הקומוניזם ב-1949 ומלחמת קוריאה ששינו לגמרי את האווירה בסין. מאו צה טונג שנטה לצד אחד – לברית המועצות ולמדיניותה בשנות החמישים וההשפעה של הסטליניזם הובילו לביקורת פוליטית ופילוסופית על אינשטיין ותורת היחסות שלו. הביקורת על אינשטיין בסין הייתה מבוססת על הפילוסופיה של מטריאליזם דיאלקטי והיא התמקדה בהשקפות הפילוסופיות של מרקס. בתחילה דברו על אינשטיין כמדען מהולל אבל פילוסוף עלוב. ולרוב בזו לתיאוריות המדעיות שלו גם כן. הביקורת על אינשטיין ותורתו במהלך התקופה של שנות הששים והשבעים בסין הייתה חלק מהפרופגנדה והמערכה האנטי מדעית הביקורתית במהלך המהפכה התרבותית בסין. במסגרתה הייתה גישה ניהיליסטית כלפי מחקר מדעי, מכוני מחקר פורקו ומדענים וחוקרים אולצו לעבוד במפעלים ובחוות. ב-1970 מחקר מדעי בסיסי, בייחוד מחקר תיאורטי, כמעט ונעלם מסין. היה צורך להציל את סין מסכנה זו שנגרמה על ידי הרדיקלים שהרסו את המחקר המדעי הבסיסי.

במצב זה פיזיקאים מסוימים יכלו לשוב למחקר מדעי והתאפשרה גישה מוגבלת לספרות מדעית מערבית. זה הוביל לפרסום התרגום הסיני לאוסף העבודות של אינשטיין. מיד כאשר הרדיקלים ירדו מהשלטון בסוף 1976, כמה פיזיקאים סינים התחילו לתכנן טקס גדול מאוד ליובל המאה ליום הולדתו של אינשטיין ב-1979 בכדי לשקם את שמו של הפיזיקאי בצורה ציבורית בסין. התוכנית בסוף אושרה על ידי המנהיגים הסינים. ב-20 לפברואר, 1979, יותר מאלף מדענים סינים התאספו בסין כדי לכבד את אלברט אינשטיין. נאם באירוע פייאואן צ’או, שהוא עתה יושב ראש האיגוד הסינית למדע וטכנולוגיה ונשיא האגודה הפיזיקאלית הסינית. הוא הציע הערכה מחודשת מוחלטת של אינשטיין והאשמה רשמית של המערכה הביקורתית במהלך המהפכה התרבותית. צ’או שיבח את ההישגים של אינשטיין במשך חייו, הפריך את ההאשמות הזדוניות כנגדו, והחשוב ביותר שבח את רעיונותיו הסוציאל דמוקרטיים. אלברט אינשטיין מאז לא רק שהושב שמו כגיבור מדעי, אלא הושב שמו כתומך ברעיונות סוציאל דמוקרטיים. ואז הגיעה ב-2002 התקרית בין סין לישראל בנוגע לתערוכה.

 

סין. יופי ציורי, עוני, שפע, חוסר צדק ומודרניות. מתכננים לנסוע לאולימפיאדה? בייג’ין שלא הכרתם – עיר מודרנית מצד אחד ועוני של ילדים קטנים

צילומים גלי וינשטיין 

מקדש תפילה – רחוב בבייג’ין

רחוב צדדי בבייג’ין

תחבורה ציבורית בבייג’ין

אופניים – כלי התחבורה הראשי בבייג’ין. חוסכים בדלק.

החומה הסינית עמוסה בתיירים ולא מומלצת למי שיש לו פחד גבהים.

 

ילדים בני חמש מקבצים נדבות בלילה. אל דאגה האבא עומד מרחוק… 

 

אזור העוני בבייג’ין

מבחוץ: דראג סטור – אזור החנויות – נראה כמו מנהטן, ניו יורק

מבפנים: מוכרים בגדים ונעלים “מייד אין צ’יינה” תוצרת “מקדונלדס”. האם חשבתם שסתם מקדולנדס עושה מבצע עכשיו להטיסכם לבייג’ין?… ישנה תעשייה שלמה בבייג’ין של ביגוד והנעלה מתוצרת “מקדונלדס.

הביוגרף של אינשטיין וולטר אייזקסון שכתב את הספר “אינשטין: חייו ויקומו” לא הזכיר בכלל את סין בספרו. והנה חלק ממאמר תגובה על כך שפורסם ב-“ניו יורק טיימס”:

China Needs an Einstein. So Do We.

By THOMAS L. FRIEDMAN

New York Times, Published: April 27, 2007

Correction Appended

I’ve been thinking about China as I read Walter Isaacson’s new biography of Albert Einstein. China isn’t even mentioned in the book – “Einstein: His Life and Universe” – but Mr. Isaacson’s stimulating and provocative retelling of Einstein’s career plays into two very hot debates about China.

First, what does Einstein’s life tell us about the relationship between freedom and creativity? Or to put it bluntly: Can China become as innovative as America, can it dominate the 21st century, as many predict, when China censors Google and maintains tight political controls while establishing its market economy?

Second, how do we compete with China, no matter how free we are, when so many of China’s young people are studying math and science and so many of ours are dropping out? Or to put it more bluntly: If Einstein were alive today and learned science the boring way it is taught in so many U.S. schools, wouldn’t he have ended up at a Wall Street hedge fund rather than developing theories of relativity for a Nobel Prize?

Mr. Isaacson’s take on Einstein’s life is that it is a testimony to the unbreakable link between human freedom and creativity.

“The whole theme of the last century, and of Einstein’s life,” Mr. Isaacson said in an interview, “is about people who fled oppression in order to go places to think and express themselves. Einstein runs away from the rote learning and authoritarianism of Germany as a teenager in the 1890s and goes to Italy and Switzerland. And then he flees Hitler to come to America, where he resists both McCarthyism and Stalinism because he believes that the only way to have creativity and imagination is to nurture free thought — rebellious free thought.”

If you look at Einstein’s major theories — special relativity, general relativity and the quantum theory of light — “all three come from taking rebellious imaginative leaps that throw out old conventional wisdom,” Mr. Isaacson said. “Einstein thought that the freest society with the most rebellious thinking would be the most creative. If we are going to have any advantage over China, it is because we nurture rebellious, imaginative free thinkers, rather than try to control expression.”

My gut tells me that’s right, but my mind tells me not to ignore something Bill Gates said in China the other day: that putting PCs, education and the Internet in the hands of more and more Chinese is making China not only a huge software market, “but also a contributor to this market. Innovation here is really at a rapid pace.”

Will China hit a ceiling on innovation because of its political authoritarianism? That’s what we need to watch for.

In the meantime, we should heed another of Mr. Isaacson’s insights about Einstein: he found sheer beauty and creative joy in science and equations. If only we could convey that in the way we teach science and math, maybe we could nurture another Einstein – male or female – and not have to worry that so many engineers and scientists in our graduate schools are from China that the classes could be taught in Chinese.

Advertisements

0 thoughts on “אינשטיין וסין. לרגל האולימפיאדה הקיץ בבייג’ין.

  1. הממ, למה תייגת -Hutung תמים למדי כ”אזור העוני בבייג’ין”? בחלקם מההוטונגים גרים אנשים שבסין בהחלט נחשבים למעמד ביניים..

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s